עריכת הדף "
צרור המור/במדבר/יג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == '''שלח לך. ''' כבר אמרו שנסמכה פרשה זו לפרשת מרים להודיענו רשעתם שלא לקחו מוסר. אע"פ שראו עונש מרים שלא נתכוונה ללשון הרע. והם כל עצמם לא הלכו שם אלא להוציא דבה על הארץ. באופן שעונם גדול מנשוא. אחר שעברת לה"ר היא שקולה כנגד ע"ז וג"ע וש"ד. והטעם בזה כבר פירשתי בפרשת תורת המצורע עיין שם. ולפי דרכנו למדנו שהיו ישראל טבועים בטיט היון ויצאו מרעה אל רעה. ומהמסע הראשון מיד הלכו לאחור ולא לפנים. וחטאו במתאוננים עד שבאו להוציא דבה על המן. ולפי שהיה העת ההיא עת רעה. חטאו אהרן ומרים בהוצאת דבה על משה. ומשם נמשכו ישראל בענין המרגלים להוציא דבה על הארץ ולכן נסמכה פרשה זו לכאן. ומה שהקשו הקודמים איך אפשר שמעצת השם בשילוח המרגלים. נמשך רע גדול כמוזכר בפרשה. בעיני לא יפלא. כי אחר שמשה אמר ותקרבון אלי כולכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו. ראוי היה שיאמר השם כדבריכם כן יהיה. ואם לא יאמר להם כן יאמרו כדי שלא נראה ערות הארץ מעכב על ידינו. וידוע כי השם יתברך הוא טוב וישר. וכבר כתב בתורתו ובחרת בחיים. ולא לצדיקים בלבד אלא אפילו לרשעים. כאומרו טוב וישר השם על כן יורה חטאים בדרך. וכל שכן שידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו. ופירוש זה יהיה על דרך שאמרו במדרש הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האומים כי גבר עלינו חסדו. וכי בשביל שגבר עלינו חסדו יהללוהו כל גוים. אבל אמרו כי פירוש הללו את ה' כל גוים. וכל שכן אנחנו שגבר עלינו חסדו. וגם לפי הפשט נראה שפירושו ברור. הללו את ה' כל גוים. אחר שגבר עלינו חסדו והרבה עלינו קרבנות שבעים פרים כנגד שבעים אומות. בענין שיהיו כפרה עליהם. ועם כל זה דרך הדרש היא דרך סלולה. ועל דרך זה נאמר אחר שהוא טוב מורה חטאים בדרך. וכל שכן שילמד ענוים דרכו. ואחר שהכתוב אמר וענוים ירשו ארץ. והמרגלים אעפ"י שיהיו חטאים השם מורה חטאים בדרך וכבר נשבע לתת להם ארץ טובה. אם היו ענוים. השם למד ענוים דרכו והדריכם בדרך גדולה נכונה. והם לא רצו והתריסו כנגד מאמר ה'. והלכו והוציאו דבה על הארץ. הם גרמו רשעתם ואכלו מפרי דרכם וניבם. ואחר כך על ה' יזעף לבם. ואיך נאמר שהשם נתן להם עצה רעה והם הם הגורמים. ואחר שהשם ירד לסוף דעתם. אמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען. ולא אמר ויתורו את הארץ אלא את ארץ כנען. שהיא ידועה לכל העולם. והיא צבי לכל הארצות וארץ טובה ורחבה. ואפילו תינוקות של בית רבן יודעים זה. והם לא האמינו לשמועתה. ואחר שהם רוצים לשלוח לבטלה יהיה איש אחד לשבט. ואולי לא יסכימו כולם בזה. ואחר שכולם הסכימו וישלח אותם משה: '''ואמר שלח לך אנשים. ''' לפי דעתי להנאתך ולטובתך כמו שדרשו בלך לך. והטעם בזה לפי שידוע כי משה מעת שליחות הראשון נגזר עליו שלא יכנס לארץ. כאומרו ועתה לך ואשלחך אל פרעה. לך בשליחות זה אבל לא תלך בשליחות אחר כמו שפי' במקומו. וכן אמרו חכמים ז"ל עתה תראה אשר אעשה לפרעה אבל לא תראה מלחמת ל"א מלכים. והוא עצמו אמר בשירתו תביאמו ותטעמו ולא אמר תביאנו. וכן השם א"ל במלחמת עמלק כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע. וכאן נתן לו רמז שהוא לא יכניסם לארץ כמאמרם ז"ל ולא הרגיש. וכן בשביל מאמר הצאן ובקר ישחט להם. נאמר להם עתה תראה היקרך דברי אם לא. ולא תראה בכניסתם לארץ. ואחר שזה הדבר גלוי לפני השם והיה יודע דעתם של מרגלים. אמר לו שלח לך אנשים להנאתך ולטובתך. ולא גילה לו ה' זה הטוב עד שהדבר נתגלה מעצמו. ובאו ישראל והוציאו דבה על הארץ ומרדו בה'. ונגזרה עליהם מיתה ואמר במדבר הזה יפלו פגריכם. והשם חשש על כבוד הצדיק לפי שהוא נאמן ביתו וממלכתו. וא"ל שלך לך אנשים להנאתך ולטובתך. והטובה היא לפי שאין שבח למשה אחר שהוא מלכם ומנהיגם. שימות הוא במדבר ויכנסו ישראל לארץ. אחר שהם תלמידיו ובני חילו. ומה יאמרו העולם. תלמידיו נכנסו לגן עדן וארץ ישראל. והרב נשאר בחוץ. וכמו שאמרו שלא יהו תלמידיו וכו'. וכן אין שבת לישראל שיכנסו הם לא"י וישאר מלכם ומנהיגם חוצה לארץ. כי בני החיל שהלכו למלחמה ואבדו מנהיגם באיזה פנים יתראו. וכן המנהיג שאבד בני חילו ונשאר הוא לבדו. ראוי להרוג את עצמו ואל יראה ברעתו ובשתו. כמו שעשה שאול המלך כשראה באבדן מולדתו ובני חילו. הפיל עצמו על חרבו וזה בחר לגורלו. ואם כן אחר שמשה נשאר חוצה לארץ. ראוי לישראל שישארו עמו. וכן אחר שישראל נשארו ח"ל ראוי למשה ג"כ שישאר עמם. בענין שיהיו נאהבים ונעימים בחייהם וגם במותם ולא יתפרדו. ועל זה נאמר וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון. שהוא נאמר על משה שנקבר בח"ל. ובזה צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל. כי אחר שהוא מנהיגן. שורת הדין והמשפט נותנת. שיהיה עומד עם עמו שהוציא ממצרים. ולכן אמר לו בכאן שלח לך אנשים להנאתך ולטובתך. כי מזה השליחות ימשך לך תועלת גדול כמו שאמרנו שישארו עמך במדבר. ולכן א"ל בכאן ברמז שלח לך אנשים להנאתך ולטובתך. וזהו שאמרו בילמדנו על פסוק לכן לא תביאו. אמר לו הקב"ה למשה באיזה פנים אתה מבקש ליכנס לארץ. משל לרועה שיצא לרעות צאנו של מלך ונשבה הצאן ובקש הרועה ליכנס לפלטרין של מלך. א"ל המלך אם אתה נכנס יאמרו הבריות אתה השביתה הצאן. אף כאן אמר הקב"ה למשה שבחך הוא שהוצאת ששים ריבוא ממצרים וקברתם במדבר שאתה מכניס דור אחר. עכשיו יאמרו שאין לדור המדבר חלק לעוה"ב. אלא תהיה בצדם ותבא עמהם שנאמר ויתא ראשי עם. לכן כתיב לא תביאו את הקהל הזה שיצא עמך ע"כ יורה על מה שאמרתי: '''והזכיר ''' שמות הנשיאים. להורות על מאמרם ז"ל כי יש אנשים שנאים במעשיהם. ושמם מסכים על זה כמו מרדכי. ויש אחרים בהפך. ואלו היו רעים וחטאים ושמותיהם רעים. והנה יש לעיין בסדור אלו השבטים. שלא נסדרו בכאן לא כסדר הדגלים ולא כסדר תולדותם. כי אחר שהזכיר משה לאפרים הפסיק במטה מנשה. וכתב בנימן וזבולון בנתים. ואח"כ חזר ואמר למטה יוסף למטה מנשה. ויותר היה ראוי לומר למטה יוסף למטה אפרים. וכן הזכיר למטה דן וסמך אצלו אשר שהוא הקטן. ואח"כ חזר לנפתלי והזכיר גד באחרונה. ולמה היה זה והלא משה בברכותיו סמכו ליששכר ואמר ולגד אמר ברוך מרחיב גד. והאומר שהזכירם לפי שבח מעלתם לא ישרו דבריו בזה. כי כבוד יוסף ומעלתו היה ראוי להקדים. ואם דברי דרש נקבל. אבל לפי הפשט אני אומר כי זה דבר הלמד מעניינו. כי אלו האנשים הלכו לתור את ארץ כנען לחבבה בעיני ישראל. וא"כ סדר המנין בכאן לא היה אלא לפי מעלת ארץ ישראל ולפי החבה שחבבו אותה. ולכן המאוחר בכאן הוא אשר איחר פעמי מרכבותיו לארץ ישראל כמו גד שנשאר חוצה לארץ. ולפי שהוא נתן עצה לראובן הזכירו בראשונה. ואמר ויאמרו בני גד ובני ראובן. ולפי שראובן היה הבכור הזכירו בראשונה אע"פ שלא היה ראוי אחר שנשאר חוצה לארץ. ומפני כבוד יהושע הקדים אפרים לזבולון. לפי שיהושע חבב את הארץ והנחילה לישראל. ולפי שתכלית ארץ ישראל היתה בשביל בית המקדש שהיה בחלקו של בנימן. הקדימו גם כן לזבולון וסמכו מיד אחר בנימין. ואחר זבולון היה ראוי לומר למטה יוסף למטה אפרים כי כן היה יותר ראוי מפני כבוד יהושע. אבל הטעם שאיחר למנשה לפי שלא חבב ארץ ישראל ונשאר בארץ טמאה עם גד וראובן. כי כן נאמר שם ולחצי שבט מנשה בן יוסף. והטעם שהזכיר יוסף עם מנשה ולא עם אפרים. לפי שיוסף אמר והעליתם את עצמותי מזה אתכם. וראוי היה לו לחבב ארץ ישראל יותר ולהשביע לאחיו שיעלוהו לארץ ישראל כמו שהשביעו יעקב. ואם לא יניחום מצרים יעלו עצמותיו. והמצוה שבאה לידו יקיימנה. כמו משה שהבדיל שלש ערים בעבר הירדן אע"פ שאינן קולטות. והוא לא עשה כן אלא אמר והעליתם את עצמותי וגופו נקבר בחוצה לארץ. ומנשה בנו למד ממנו ונשאר בחוצה לארץ. ראוי שיהיו סמוכים בשילוח המרגלים שהיו הולכים לתור את הארץ. ואחר דן סמך לאשר להאיר אורו. והטעם שהקדים לאשר. לפי שארץ אשר היתה מנעולה של ארץ ישראל דכתיב ברזל ונחושת מנעלך. ולפי שהוא היה שומר ארץ ישראל ראוי להקדימו לנפתלי. ואחר שהזכיר נפתלי הזכיר גד באחרונה. כי כן ראוי לו אחר שנשאר בארץ טמאה ולא רצה ליכנס לארץ ישראל. וזאת היתה בגידה גדולה ולכן אמרה לאה בא גד וכתוב בגד. להורות שבגד בגידה גדולה בארץ חמדה. ולכן ברכו יעקב והוא יגוד עקב שישאר באחרונה כמו העקב. וכן ברכו משה ברוך מרחיב גד. וסמכו לברכת יששכר שאמר בו עמים הר יקראו. כי בסבת זבולון היו הולכים שם בעלי הספינות עם פרקמטיא ומשם היו הולכים לירושלם לראות יפיה והדרה והיו נודרים נדרים וזבחים. וזה היו עושים אומות העולם. וגד שהיה מבני ישראל רצה לישב בארץ טמאה. לפי שהיא ארץ מקנה ורחבת ידים. וארץ ישראל קצרה מהכיל אותם. ולזה סמך ואמר ברוך מרחיב גד. כלומר ברוך שהרחיב גבולו והשביעו מארץ טמאה להיות תמיד כלביא שוכן על טרפו מיראת מלכים וכן היה שגלה בראשונה. ואמר וירא ראשית לו שהוא חשב שהיה ראשית הארץ הזאת לו. ולא היה כן אלא נחלה מבוהלת בראשונה וזהו ראשית לו. אבל היה אחרית. ולכן נשאר באחרונה כמאמר יעקב והוא יגוד עקב. ולכן מנאן בכאן באחרונה לפי שהיו הולכים לתור את הארץ. והוא היה עתיד להתרחק מארץ הצבי ונשאר באחרונה. זהו דעתי מסברא ומדעת וה' יכפר בעדי:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף