ערך/נדה: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "==הקדמה== "וְאִשָּׁה֙ כִּֽי־תִהְיֶ֣ה זָבָ֔ה דָּ֛ם יִהְיֶ֥ה זֹבָ֖הּ בִּבְשָׂרָ֑הּ שִׁבְע...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הקדמה== | ==הקדמה== | ||
"וְאִשָּׁה֙ כִּֽי־תִהְיֶ֣ה זָבָ֔ה דָּ֛ם יִהְיֶ֥ה זֹבָ֖הּ בִּבְשָׂרָ֑הּ שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ תִּהְיֶ֣ה בְנִדָּתָ֔הּ וְכָל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּ֖הּ יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב" ([[תנ"ך/ויקרא/טו]]). | "וְאִשָּׁה֙ כִּֽי־תִהְיֶ֣ה זָבָ֔ה דָּ֛ם יִהְיֶ֥ה זֹבָ֖הּ בִּבְשָׂרָ֑הּ שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ תִּהְיֶ֣ה בְנִדָּתָ֔הּ וְכָל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּ֖הּ יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב" ([[תנ"ך/ויקרא/טו|ויקרא טו' יט']]). | ||
למדו חז"ל מפסוק זה כמה דינים בגדר נדה, וכדלהלן: | למדו חז"ל מפסוק זה כמה דינים בגדר נדה, וכדלהלן: | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ובמהלך הדורות חז"ל הוסיפו גדירות וסייגים מפאת כל מיני סיבות וכפי שיבואר; | ובמהלך הדורות חז"ל הוסיפו גדירות וסייגים מפאת כל מיני סיבות וכפי שיבואר; | ||
== '''א.''' "דם" - איזה דם מטמא את האשה== | == '''א.''' "דם" - איזה דם מטמא את האשה== | ||
שלושת המשניות האחרונות שבפרק כל היד ([[משנה/נדה/ב]] [[בבלי/נדה/יז/ב]] [[בבלי/נדה/יט/א]]) מפרטות את סוג הדם שמטמא את האשה בטומאת נדה. ראשית מבארת המשנה מהיכן יוצא הדם הטמא "[[משנה/נדה/ב|משל משלו חכמים באשה החדר והפרוזדור והעלייה דם החדר טמא נמצא בפרוזדור ספקו טמא לפי שחזקתו מן המקור]]" והגמרא מבארת יותר "[[בבלי/נדה/יז/ב|החדר מבפנים והפרוזדור מבחוץ ועליה בנויה על שתיהן ולול פתוח בין עליה לפרוזדור]]". | שלושת המשניות האחרונות שבפרק כל היד ([[משנה/נדה/ב|פרק ב' משניות ה'-ז']] [[בבלי/נדה/יז/ב|דף יז':]] [[בבלי/נדה/יט/א|דף יט'.]]) מפרטות את סוג הדם שמטמא את האשה בטומאת נדה. ראשית מבארת המשנה מהיכן יוצא הדם הטמא "[[משנה/נדה/ב|משל משלו חכמים באשה החדר והפרוזדור והעלייה דם החדר טמא נמצא בפרוזדור ספקו טמא לפי שחזקתו מן המקור]]" והגמרא מבארת יותר "[[בבלי/נדה/יז/ב|החדר מבפנים והפרוזדור מבחוץ ועליה בנויה על שתיהן ולול פתוח בין עליה לפרוזדור]]". | ||
כלומר ישנם ב' מקומות באשה אשר בהם מתקבץ הדם ויוצא החוצה: א. המקור בלשון חז"ל ורחם בלשוננו, ב. העליה שנצאת מעל הרחם ומתחברת על ידי לול שזה כמין צינור קטן אל הפרוזדור שזה צוואר הרחם בלשוננו. וכל מה שטימאה התורה את האשה הרואה דם זה רק בדם המגיע מן המקור (תוספת ביאור תמצא ב[[פירוש המשנה לרמב"ם/נדה/ב]]). | כלומר ישנם ב' מקומות באשה אשר בהם מתקבץ הדם ויוצא החוצה: א. המקור בלשון חז"ל ורחם בלשוננו, ב. העליה שנצאת מעל הרחם ומתחברת על ידי לול שזה כמין צינור קטן אל הפרוזדור שזה צוואר הרחם בלשוננו. וכל מה שטימאה התורה את האשה הרואה דם זה רק בדם המגיע מן המקור (תוספת ביאור תמצא ב[[פירוש המשנה לרמב"ם/נדה/ב|רמב"ם בפיה"מ]]). | ||
ונחלקו רש"י ותוספות במקום כיצד הוא החיבור של העלייה והפרוזדור, יעויי"ש. | ונחלקו רש"י ותוספות במקום כיצד הוא החיבור של העלייה והפרוזדור, יעויי"ש. | ||
'''ב.''' | '''ב.''' עוד תנאי נאמר ב"דם" והוא צבע הדם, וכפי ששנינו במשנה [[משנה/נדה/ב|חמשה דמים טמאים באשה האדום והשחור וכקרן כרכום וכמימי אדמה וכמזוג בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי ובית הלל מטהרין הירוק עקביא בן מהללאל מטמא וחכמים מטהרים]] והמקור לכך שישנם ב' סוגי דמים דורשת הגמ' [[בבלי/נדה/יט/א|אמר רבי אושעיא אמר קרא כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דם טמא לדם טהור]] ומנין לנו שהדם הטמא הינו בצבע אדום דורשת הגמ' [[בבלי/נדה/יט/א|אמר רבי אבהו אמר קרא ויראו מואב את המים אדומים כדם למימרא דדם אדום הוא]] ואם תאמר דווקא אדום שבאדומים ת"ל דמיה דמיה הרי כאן ארבעה כלו' ד' מיני אדמומיות. ועל שחור נאמר "אדום הוא אלא שלקה" ועל ב' הגוונים שהוסיפו ב"ש ועקביא בן מהללאל אומרת הגמ' שהם סוברים ג"כ שהיו בכלל אדום אלא שלקו. | ||
[דרשת "דם ולא כתם" קשורה לצורת יציאת הדם ותבואר בהמשך] | |||
=='''ג.''' "בבשרה" - היכן הוא מקום הטומאה== | |||
תנן בפרק יוצא דופן [[משנה/נדה/ה|פרק ה' משנה א']] [[בבלי/נדה/מ/א|דף מ'.]] [[משנה/נדה/ה|כל הנשים מטמאות בבית החיצון שנאמר דם יהיה זובה בבשרה]] כלומר האשה נטמאת בטומאת נדה מרגע שנכנס הדם מן המקור אל הבית החיצון ולא שיצא החוצה ממש וכמשמעות הפסוק "בבשרה" - משמע בתוך בשרה (רש"י). | |||
צורת הדרשה נאמרה בגמרא ([[בבלי/נדה/כא/ב|כא':]] [[בבלי/נדה/מא/ב|מא':]] [[בבלי/נדה/נז/ב|נז':]]) "בבשרה מלמד שמטמאה בפנים כבחוץ". | |||
ונחלקו האמוראים [[בבלי/נדה/מא/ב|בגמ']] מה הוא זה הבית החיצון, דעת ר"ל כל שתינוקת יושבת ונראת (רש"י - שנפתח רחמה קצת) דעת ר' יוחנן עד בין השיניים [ובין השיניים עצמן כלפנים<ref>מקשה הערל"נ מניין זאת לגמ' ותירץ שזה הלכה למשה מסיני</ref>] ובמתניתא תנא עד מקום דישה מאי מקום דישה אמר ר' יהודה מקום שהשמש דש<ref>ומבואר בדברי התוס' (ד"ה וסבר) ששיעור זה שווה לכולם ולא לפני בנ"א</ref>. | |||
למעשה דעת ר"ל נדחית ורוב הראשונים ([[רמב"ם/איסורי ביאה/ה|רמב"ם פ"ה מאיסו"ב ה"ב]] ועוד) כב' השיעורים האחרונים: בין השיניים ומקום דישה שזה בעצם היינו הך, אולם מקצת מן הראשונים (עיין [[תוספות יום טוב/נדה/ה|תויו"ט]] במקום) סוברים שאלו ב' שיעורים שונים ופוסקים רק כשיעור בין השיניים. | |||
ובזמננו כתב הרמב"ן בהלכותיו (פרק ג' הלכה א') "בזמן הזה שאין בקיאות בדבר כל שהאשה מוציאה דם בעד שלה טמאה"<ref>בסד"ט (סי' קפ"ג ס"ק ג') הקשה דא"כ זה ככל דם שיצא החוצה שפשוט שטמאה, וצ"ע.</ref>. | |||
'''ג.''' | |||
גרסה מ־22:07, 15 בספטמבר 2019
הקדמה
"וְאִשָּׁה֙ כִּֽי־תִהְיֶ֣ה זָבָ֔ה דָּ֛ם יִהְיֶ֥ה זֹבָ֖הּ בִּבְשָׂרָ֑הּ שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ תִּהְיֶ֣ה בְנִדָּתָ֔הּ וְכָל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּ֖הּ יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב" (ויקרא טו' יט').
למדו חז"ל מפסוק זה כמה דינים בגדר נדה, וכדלהלן:
- "דם" - איזה דם מטמא את האשה
- "בבשרה" - היכן הוא מקום הטומאה
- "בבשרה" - צורת יציאת הדם
- "דם" - ולא כתם
ובמהלך הדורות חז"ל הוסיפו גדירות וסייגים מפאת כל מיני סיבות וכפי שיבואר;
א. "דם" - איזה דם מטמא את האשה
שלושת המשניות האחרונות שבפרק כל היד (פרק ב' משניות ה'-ז' דף יז': דף יט'.) מפרטות את סוג הדם שמטמא את האשה בטומאת נדה. ראשית מבארת המשנה מהיכן יוצא הדם הטמא "משל משלו חכמים באשה החדר והפרוזדור והעלייה דם החדר טמא נמצא בפרוזדור ספקו טמא לפי שחזקתו מן המקור" והגמרא מבארת יותר "החדר מבפנים והפרוזדור מבחוץ ועליה בנויה על שתיהן ולול פתוח בין עליה לפרוזדור".
כלומר ישנם ב' מקומות באשה אשר בהם מתקבץ הדם ויוצא החוצה: א. המקור בלשון חז"ל ורחם בלשוננו, ב. העליה שנצאת מעל הרחם ומתחברת על ידי לול שזה כמין צינור קטן אל הפרוזדור שזה צוואר הרחם בלשוננו. וכל מה שטימאה התורה את האשה הרואה דם זה רק בדם המגיע מן המקור (תוספת ביאור תמצא ברמב"ם בפיה"מ).
ונחלקו רש"י ותוספות במקום כיצד הוא החיבור של העלייה והפרוזדור, יעויי"ש.
ב. עוד תנאי נאמר ב"דם" והוא צבע הדם, וכפי ששנינו במשנה חמשה דמים טמאים באשה האדום והשחור וכקרן כרכום וכמימי אדמה וכמזוג בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי ובית הלל מטהרין הירוק עקביא בן מהללאל מטמא וחכמים מטהרים והמקור לכך שישנם ב' סוגי דמים דורשת הגמ' אמר רבי אושעיא אמר קרא כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דם טמא לדם טהור ומנין לנו שהדם הטמא הינו בצבע אדום דורשת הגמ' אמר רבי אבהו אמר קרא ויראו מואב את המים אדומים כדם למימרא דדם אדום הוא ואם תאמר דווקא אדום שבאדומים ת"ל דמיה דמיה הרי כאן ארבעה כלו' ד' מיני אדמומיות. ועל שחור נאמר "אדום הוא אלא שלקה" ועל ב' הגוונים שהוסיפו ב"ש ועקביא בן מהללאל אומרת הגמ' שהם סוברים ג"כ שהיו בכלל אדום אלא שלקו.
[דרשת "דם ולא כתם" קשורה לצורת יציאת הדם ותבואר בהמשך]
ג. "בבשרה" - היכן הוא מקום הטומאה
תנן בפרק יוצא דופן פרק ה' משנה א' דף מ'. כל הנשים מטמאות בבית החיצון שנאמר דם יהיה זובה בבשרה כלומר האשה נטמאת בטומאת נדה מרגע שנכנס הדם מן המקור אל הבית החיצון ולא שיצא החוצה ממש וכמשמעות הפסוק "בבשרה" - משמע בתוך בשרה (רש"י).
צורת הדרשה נאמרה בגמרא (כא': מא': נז':) "בבשרה מלמד שמטמאה בפנים כבחוץ".
ונחלקו האמוראים בגמ' מה הוא זה הבית החיצון, דעת ר"ל כל שתינוקת יושבת ונראת (רש"י - שנפתח רחמה קצת) דעת ר' יוחנן עד בין השיניים [ובין השיניים עצמן כלפנים[1]] ובמתניתא תנא עד מקום דישה מאי מקום דישה אמר ר' יהודה מקום שהשמש דש[2].
למעשה דעת ר"ל נדחית ורוב הראשונים (רמב"ם פ"ה מאיסו"ב ה"ב ועוד) כב' השיעורים האחרונים: בין השיניים ומקום דישה שזה בעצם היינו הך, אולם מקצת מן הראשונים (עיין תויו"ט במקום) סוברים שאלו ב' שיעורים שונים ופוסקים רק כשיעור בין השיניים.
ובזמננו כתב הרמב"ן בהלכותיו (פרק ג' הלכה א') "בזמן הזה שאין בקיאות בדבר כל שהאשה מוציאה דם בעד שלה טמאה"[3].
ג.