ערך/מוקצה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
מוקצה
כל דבר שאינו מן המוכן נאסר ביום טוב משום מוקצה
ספק
דעת הרמב"ם (פ"ב מיום טוב ה"ו) שכל ספק מוכן אסור.
דעת הרשב"א (מובא במגיד משנה שם) שבכל מוקצה הולכים לקולא שהרי ספק דרבנן לקולא, ורק דבר שקרוב ליגע בשל תורה אסור.
- א. במשנה בביצה (ביצה פ"ג מ"ב) תנן: מצודות חיה ועוף ודגים שעשאן מערב יום טוב לא יטול מהן ביום טוב אלא אם כן יודע שניצודו מערב יום טוב, ומעשה בנכרי אחד שהביא דגים לרבן גמליאל ואמר מותרין הן אלא שאין רצוני לקבל הימנו. מבואר שנחלקו חכמים בדין ספק מוכן.
- אין מכאן קושיא לדעת הרשב"א שהרי אף הוא מודה שבדבר שקרוב ליגע בשל תורה כגון ספק נצוד ביום טוב ספק נצוד מערב יום טוב מודה שדעת חכמים לאסור בספק מוקצה.
- ב. המגיד משנה (שם) מקשה שלדברי הרשב"א יש להתיר ביצה שספק אם נולדה ביו"ט או מערב יום טוב. ואילו הוא עצמו מתירה.
- ג. המגיד משנה מקשה עוד, מדברי הברייתא (ביצה כד.) ספק מוכן, רבן גמליאל מתיר ורבי יהושע אוסר. ובגמרא אמר רב יהודה אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהושע. וומדנקטה סתמא משמע שבכל גוונא דעת רבי יהושע שספק אסור והלכה כמותו[1].
טעם לאסור ספק מוקצה
בטעם חכמים לאסור ספק מוקצה אף שהוא ספק דרבנן:
- א. כתב המגיד משנה (שם) שהוא מפני שהוא דבר שיש לו מתירין.
- ב. עוד כתב המגיד משנה באופן אחר, שרצו חכמים להחמיר בספק זה.
- ↑ ועי"ש שכתב שכולא סוגין דפ"ק דביצה מוכחא דספק נולד להחמיר, ודברי הרשב"א צ"ע.
|
|
מוקצה