ערוך לנר/יבמות/יד/א
דף י"ד ע"א בגמרא אלימא קודם בת קול מ"ט דמ"ד דלא עשו: א"ל דלמא מטעם לא תתגודדו דה מטעם זה פריך לעיל למ"ד עשו כדבריהם, די"ל דה ע"כ צריך לחלק דלא שייך לא תתגודדו בזה וכמו דמסיק באמת בגמרא דלקמן דה קשיא ממתניתן דמגילה, אכן לפי' הרא"ש בסוגין דלר' יוחנן לא קשי ממתניתן דמגילה גם לפי הס"ד ע"ש, (ובשיטה זו מתורץ מה שהקשו התוספ' לקמן בד"ה כי אמרינן) קושיא זו במקומה עומדת, שוב אחרי כתבי זה באו לידי חדושי הריטב"א וראיתי שהקשה כן ותירץ בדוחק, אכן לענ"ד י"ל ע"פ מה שהקשה הריטב"א אמה דמתרץ לעיל דלא עשו ב"ש כדבריהם דאכתי קשה דהיאך התירו ב"ה בלא חליצה לשוך ותירץ לחד תירוץ דס"ל דלאחר ב"ק הי' ולכן ב"ה עשו כב"ק וגם לב"ש יש לעשות כן אפילו להקל ע"ש, ולפ"ז י"ל דזה גופא היא קושית הש"ס אי קודם ב"ק מט"ט לא עשו דאין לומר משום לא תתגודדו א"כ יקשה מ"ט עשו ב"ה כדבריהם להתיר בלא חליצה אע"כ דלא שייך משום לא תתגודדו בזה וכמו שמוכיח באמת לקמן אבל תירץ דלעולם קודם ב"ק ולא עשו ב"ש משום דב"ה רובא אבל ב"ה עשו כדבריהם אפילו להקל משום דרוב הם, ועוד י"ל דהכי קפריך מדקאמר לא עשו משמע דעשו כב"ה לגמרי גם להתיר בלא חליצה ומ"ט הא בזה לא שייך משום לא תתגודדו לעשות לקולא ועל זה תירץ משום דב"ה רובא עשו אפילו לקולא כדבריהם, ומה שריטב"א לא תירץ כן י"ל דלשיטתו אזיל דפירש בשם מ"ה ז"ל דאף דב"ה רובא לא הותר לב"ש לעשות כדבריהם להקל ומביא ראי' מעקביא בן מהללאל דעדיות דמשום דשמע מפי המרובים לא חזר לעשות כדברי חכמים להקל ע"ש אכן לפענ"ד אין משם ראי' לפי המ שפירש הראב"ד שם דעקביא וחכמים שמעום מפי מחצה על מחצה א"נ שעקביא אמר שהוא שמע מפי מרובים יותר מחכמים ע"ש בתוספ' י"ט ולכן ע"כ עמד בשמועתו כנגד רבים אבל היכי דפליגי ב"ש וב"ה בסברת עצמם או אפילו ע"פ מה שקבלו רק דלא אמרו ב"ש שקבלו ממחצה על מחצה או מפי רוב בזה שפיר י"ל דמותר או אפילו מחויבים לעשות להמועטים כהמרובים אפי' להקל: