ספר המדות/שער היראה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־22:34, 21 באפריל 2020 מאת פתחי לי (שיחה | תרומות) (פרק ראשון משער היראה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרק ראשון.

ענין היראה הוא מדת החכם אשר בה הוא נבדל מהכסיל כמאמר (משלי י"ד) חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטה הורה בזה הבדל עצום בין ב' סוגי אנשים האלה כי החכם עם היותו סר מרע עכ"ז הוא ירא ומפחד תמיד. והכסיל מתעבר ועכ"ז ובוטח (עי' בשערי תשובה לרבינו יונה ז"ל בט"ז לשער הא' ) כי זה מידת הכסיל להיות כבהמה בבקעה תרד. לתוכחת החכמים והמנם לא יחת. ומקולם לא יענה ופחד אלוקים לנגד עיניו לא יהיה בלתי בבוא אליו צרה וצוקה ועיניו תראינהכי שבט אלק עליו ואזניו תקשבנה רעם גלגלי סבות המתהפכות אשר זהה הוא דבר טבעיי אצל כל בע"ח שיפחידנו דבר המעיק והמזיק אותו כי גם הבהמה והחיה בבואם אלא המים היא מתפחדת ללכת בה או הזולת מהדברים המתרגשים אשר זאת היתה מחמלת הבבורא הכל יתברך לתת הרגשה אל בע"ח לפחוד פחד מפני המשחית הייתו לתת שארית אל הנמצאים לפליטה גדולה להצילם מכל רע. והרגשה הזאת מסבבת כמה ענינים מתחלפים כמו פחד חיל מורא רעדה זוועה רגזה בהלה והם בחי' חלוקות כפי קרבת הרע אל המקבל וכח זה נטוע בנפשד כל בשר לצייר הרע כאשר ינקש לבוא מלבד הרגשת עצם הרע כאשר יגיענו בפועל אמנם מידת החכם להשוות את אשר ישנו פה ואשר איננו פה עמדו היום רק הוא מעותד לבוא אל אשר לא ידע להזהר אם בזמן קרוב או רחוק מכל רחוק ישוה לו כאלו הדבר עומד לנגדו ומעיק אותו אחר אשר לא ימלט ממנו כמו שאמרו ז"ל אבות אול תתייאש מן הפורענויות ואין בינו ובין הרע כ"א משך הזמן אשר ישקרו ויכזבו מימיו ואין יכולת הזזמן להציל בלתי בעודו בעוד יתמשכו עתיו ורגעיו משל לשר תקיף מאד עובר ממקום למקום ומדי עברו בא אל העיר ומצא שמה איש רע זד יהיר מתעולל עלילותצ ברשע להרע לבני העיר אבל הוא ירא מהם והמונם כי רבים וכבירי כח הם והשר הזה נתן לו תוקף ועוז להצילו מיד הקמים עךיו כל ימי היותו בעיר זאת והאיש הזה לא שם ליבו לחשוב עם נפשו מה יהיה עמדו אחרי הפרד השר הזה מעמו ויסע לדרכו והוא ישאר לבדו מהם איך תנצל נפשו מזעם אפם עליו כן הדבר בהזמן כי כל עוד הייתי עוב רוממשיך עתיו ורגעיו הוא מבדיל ומציל את האדם מיד הרעה המעותדת אבל כאשר יעבור הזמן ישאר הוא לבדו פנים אל פנים עם הרע המעותד לו. לכן זה דרך הכחכם שיהי האצלו ספק כודאי ראוי כמוחזק וידמור עכצמו מדבר אשר הרע כרוךצ בעקבו גם אם לפעמים יחטא ולא תאונה אליו רעה כמן מן הרע אשר עיני רואות. ועוד גדולה מדת חכמים גם דבר שאין בטבעו להרע רק במקרה מוזהרים ממנו ומהדומה לו. כמו שיתבאר אי"ה בפרקים הבאים לפנינו.

ודע כי גם אם יזעה נער את ארחו ויגיע עד שער היראה מסוג הזה שאמרנו עוד לא נגה עליו אור היראה האמיתית אבל דרך השער ההוא קרוב לבוא אל היראה האמיתית והחכם מכל אדם ע"ה ביאר זאת במאמר השלם (משלי ב') בניא ם תקח אמרי ומצותי תצפון אתך כו' כי אם לבינה תקרא כו' אז תבין יראת ה' ודעת אלקים תמצא מי הוא זה היודע דדעת עליון אבל דע כי ב' סוגי יראה יש א' הירא את דבר ה' מסבת דייעתו כי הוא ית' רק לו לבד הכח והגבורה לגדל ולחזק. לעלה ולרומם ולהוריד ולהשפיל ובידו נפש כל חי להמית ולהחיות ובוחר עי"כ בתורה ובמצוות.

לקנות הטוב המסובב ממנה ומונע א"ע מהעבירות לנוס ולהמלט מהעונשים אמנם היראה הנבחרת הוא כי מוראו יתברך עליו יראת המעלה לסבת השגתו ורוח מבינתו יענהו כי ה' אלקים הוא עליון נורא הוד יתכס בצעיף הבושה לבוא בנקרת הצורים מפני הדר גאונו כאשר אנחנו יראים מפני איש גדול בתורה ובחכמה הנודע לשם ולתהלה יראים מפניו יחרדו מגשת אליו. והיא יראת המעלה. מפני מעלות יקרות אשר בו ותהלותיו העצומות כמ.,ש הרמב"ן ז"ל בבאור (שמות ט"ו) נורא תהלות כלומר נורא הוא מסבת התהלות והמעלות אשר בו וכמאמר (.שם כ') ובעבור תהיה יראתו על פניכם ובגמ' (נדרים כ' א') זו הבושה וז,ש לבלתי תחטאו ר"ל גם אם לא תחטאו וגם אם תהיו בטוחים מן העונש עכ"ז ראוי אליכם שתהי' יראתו על פניכם ובנביא ישעיה נ",ד בצדקה תכונני רחקי מעושק כי לא תיראי וממחתה כי לא תקרב אליך ר"ל שתתרחק מעושק מפני שנאתך העושק ולא שתתרחק מן העושק בעבור מורראך מן העונש והמחתה וכמאמר חילו מפניו כל הארץ אף תכון תבל בל תמוט ר"ל ראוי אליכם להיות מוראו ית' על פניכם גם אם היה סדר העולם וממנו שלא ימוט ושלא יפסד דבבר ויהיה הכל קיים בהויה מתמדת עכ"ז היה ראוי להתיירא מפני כבודו ית' לבד. וזה שאמר עוד שם ל"ד יראו א ה' קדושיו כי אין מחסור ליראיו ר"ל גם כאשר אין מחסור ליראיו ויש בידם כל חפץ לבבם עכ"ז יראת המעלה מרחפת על פניהם וע"ד זה יבחרו החכמים האמיתיים בתורה ובמצות. מפאת השגתם יקר התורה וסגולתה יוקר המצות וסגולתם כי הם אמרות ד' אמרות טהורות ומונעים את עצמם מן העבירות לא שהם בורחים מן העונש רק החטא בפני עצמו הוא בעיניהם כתועבהכמאמר תהילים צ"ז אוהבי ה' שנאו רע ומעתה הנה מה שאמרו חז,ל כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו כוונתם ומחשבתם נכרת מתוך מלת חטאו שהיא היראה הקטנה אשר היא הפותחת שער אל האדם ובעבורה יפלס דרכו לתורה ולתעודה למצות ומע"ד וע"י יראת חטאו הנ"ל יזכה ליכנס לפני ולפנים להשיג השגות נעימות בנועם זיו כבודו ית'. ע"ד שאמר החסיד הנבחר ע"ה תהילים ע"ג ואני קרבת אלקים לי טוב ויבחר לנפשו להתדבק בתורת אלקיו ובמצוותיו יחפוץ מאד הנה על בחי' רמה זא הבטייח החכם ע,ה ואמר בני אם תקח אמרי כו' להקשיב לחכמה אזנך כו' אז תבין יראת ה' ודעת אלוקים תמצא אכי אז יבקע כשחר אורו לדעת אלוקותו ולהבין יראתו.