עריכת הדף "
נאד של דמעות/א/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''ולדעת''' במה גדול כח של הגבולים האלה, להראות שהבכי והאבל נוסדו כפי חוקי הבכי והאיבול המוסרי והשכל, נסביר הענין עד"מ. מודעת שההורים העשירים המשיאים את בנם ממקום רחוק, בעת שהבן נוסע עם רעייתו לבית אביה, ולוקח ברכת הפרידה מהם, אז תרדנה עיניהם דמעות כמים, אם אמנם שידעו מראש שאחרי הנשואין יסע מהם למקום רעיתו, והם השתדלו בעצמם להשיאו משם על תנאי זה, בכ"ז הוא כמו ענין טבעי, שבעת שמשימים אל לבם שעוד מעט ובנם אהובם זה שנתגדל אצלם ונפשם קשורה בנפשו, יסע עתה מהם, מבלי משים יבכו, ואם נתבונן היטב נראה כי גם בזה יש כמו ענין מושכליי ומוסרי, כי הלא הבכי ההוא יהיה רק בשיעור וקצב, כי רק בעת הפרידה תדמענה עיניהם, ואחרי זה בכל עת שיזכרו שהבן בא למטרתו ותכליתו, ישישו וישמחו. ואולם ההורים שבנם נוסע מהם במקום שיודעים שמכאובים רבים עלולים לבא עליו לרגלי נסיעתו זאת, והוא נוסע באונס ובהכרח למקום שמכריחים אותו, או שבורח מאיזה עלילה, וההורים מלוים אותו, אז לא לבד שבעת הפרידה יבכו מרה, כי גם אחרי זה בכל עת שיזכרו מנדידותו ישפכו נחלי דמעות. והנה בעת רגעי הפרידה אין הבדל בין הורי הבן הנוסע לאשרו להורי הבן הנוסע לאסונו, כי שניהם בוכים ומורידים דמעות, אב ל ההבדל הוא בהמשך זמן הבכי, דעל הבן שנוסע למחוז חפצו יבכו רק בעת הפרידה, ואח"ז יתנחמו בזה שיודעים שהגיע למטרתו. אבל הנוסע באונם לרגלי אסונו, הם הולכים ובוכים בתמידות. הננו רואים מזה, שגם הבן הנוסע למחוז חפצו ג"כ יבכו ההורים, ואולם הבכי הוא במידה ובמשקל, ומעורב בזה בכי והעדר הבכי, ושניהם באים לתכלית נשגב, כי מציירים ערך התקשרותם של ההורים והבן והצלחת הבן מנסיעתו זאת, כי הבכי מצייר התקשרותם אליו, דאם לא יבכו יתראה כאילו איננו בנם, או שהם אכזרים כיענים שלא ידעו מאהבת ההורים לבניהם. וההתאפקות אח"כ מלבכות, מורה מצבו של הבן שם, דמשום שהם יודעים שהוא שם מאושר ומוצלח, ע"כ אינם בוכים, ועוד ישמחו במתנת חלקו זה, ואם יבכו באמת גם אחרי זה, יהיה מקום לחשוב שקרה לו שם אסון, אחרי שהם בוכים כההורים האומללים שבנם סובל שם הרבה, וההכרח והאסון העתיקוהו מביתם. וא"כ הבכי הוא כפי ערך ההתקשרות, שהבן היה מקושר להם, והעדר הבכי אח"כ הוא מצידו, משום שיודעים ששם מצליח מאד:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף