עריכת הדף "
משתמש:שולי גליוני
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==מה שרשמתי בשולי גליוני== ולא נמצאו המקורים בכרך הגדול הזה, ולע"ע הנחתים פה, וכשיבואו לידי מעשה אעתיקם למקומם הראוי או יעתיקו אחרים ויזכירוני לטובה בתקציר עריכתם ושכרם משלם מן שמיא. ===אבן עזרא בראשית ג ט=== [[אבן עזרא (שיטה אחרת), בראשית, ג, ט]]: ישתחקו עצמות החוי הכלבי שאמר לולי שענה אדם לא היה נמצא{{הערה|על טענה זו ראו בהקדמת המהדיר (ש"א פוזננסקי) ל{{אוצר החכמה||תשובות רב סעדיה גאון על שאלות חיוי הבלכי|634186|ורשה תרע"ו, עמ' 13|עמוד=13}}.}} והנה ראיה כי קין כחש והשם אמר לו קול דמי אחיך {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ד#י|בראשית ד י]]}}, רק דברה תורה כלשון בני אדם לפתחון דבר. ===אבן עזרא שמות יד כז=== [[אבן עזרא - הארוך, שמות, יד, כז]]: '''לפנות בקר''' קרוב מבקר: '''לאיתנו.''' לתקפו, והוא שם דבר, כמו נהרות איתן {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/עד#טו|תהילים עד טו]]}}: '''נסים לקראתו.''' פרשתיו, שהם חושבים בנוסם שהם חוזרין ליבשה, והם הולכים לקראתו. ישתחקו עצמות חוי הכלבי{{הערה|על חיוי הבלכי ושאלותיו ראו: {{אוצר החכמה|ש"א פוזננסקי (מהדיר)|תשובות רב סעדיה גאון על שאלות חיוי הבלכי|634186|ורשה תרע"ו}}.}}, שאמר כי משה ידע את מיעוט הים ברדתו ועת רבותו בעלותו בהמשכו, והוא העביר עמו במיעוט המים כמשפטו, ופרעה לא ידע מנהג הים על כן טבע. ואלה דברי שגעון, כי מנהג הים ברדתו לא ייבש מקום, וישארו חומות מים מימינו ומשמאלו, כי הכל ייבש. ועוד, כי לא יתברר סוף רדת הים ותחלת עלותו רק אחר שעות. ועוד לא השלימו ישראל לעבור, עד שטבע פרעה וחילו: '''וינער ה'.''' מהבנין הכבד, וקרוב ממנו גם {{ממ|[[תנ"ך/נחמיה/ה#יג|נחמיה ה יג]]}} חצני נערתי, כדרך {{ממ|[[תנ"ך/שמות/טו#א|שמות טו א]]}} רמה בים: ===אבן עזרא שמות טז יג=== [[אבן עזרא - הארוך, שמות, טז, יג]]: '''ויהי בערב.''' בסוף היום בעצמו: '''ותעל השלו.''' אולי עלתה מפאת ים: '''שכבת הטל.''' כמו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לח#לז|איוב לח לז]]}} ונבלי שמים מי ישכיב, טעם ירידה, ובמקום אחר כתוב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יא#ט|במדבר יא ט]]}} וברדת הטל. ירקב שם חוי{{הערה|על חיוי הבלכי ושאלותיו ראו: {{אוצר החכמה|ש"א פוזננסקי (מהדיר)|תשובות רב סעדיה גאון על שאלות חיוי הבלכי|634186|ורשה תרע"ו}}.}} שאמר כי המן הוא הנקרא בלשון פרסי תרנגבי"ן, ובלשון ערבי מ"ן ובלשון לע"ז מנ"א, כי קושיות רבות עמדו עליו: האחת, כי איננו יורד היום במדבר סיני, כי ההר ידוע. ואני ראיתי זה הדומה למן במלכות אלצכי"ר, והוא יורד בניסן ובאייר ולא בחדשים אחרים. ועוד, אם תשימהו לשמש לא ימס, ועוד, כי בלילה לא יבאש. ועוד, כי איננו חזק, ואין צורך שידוכנו אדם במדוכה שיעשה ממנו עוגות. ועוד, כאשר יושם בלשון ימס. ועוד, כי איננו משביע שיולד דם טוב, רק הוא נכנס ברפואות. ועוד, כי ביום הששי היה יורד משנה. ועוד, כי לא היה יורד בשבת. ועוד, כי ירד לכל מקום שיחנו. ועוד, כי עבר עמהם את הירדן ולא שבת עד חצי ניסן על דרך הפשט: ===אבן עזרא שמות טז טו=== [[אבן עזרא - הקצר, שמות, טז, טו]]: '''מן הוא.''' מטעם {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/סא#ח|תהלים סא ח]]}} מן ינצרוהו. {{ממ|[[תנ"ך/יונה/ב#א|יונה ב א]]}} וימן ה' דג גדול. כטעם זימון. והמפרשים שהוא בלשון ישמעאל תעו, כי לא יאמר כן בלשונם כי אם לאדם לבדו. ישתחקו עצמות חיוי הפושע{{הערה|על חיוי הבלכי ושאלותיו ראו: {{אוצר החכמה|ש"א פוזננסקי (מהדיר)|תשובות רב סעדיה גאון על שאלות חיוי הבלכי|634186|ורשה תרע"ו}}.}} וכל הזונים אחריו, שאמרו כי מנהג זה המן לרדת עד היום במדבר. ואמרו כי כמוהו הוא היורד עם הטל בארץ מערב התיכון, הוא הנכנס במיני רפואות הנקרא תרנגבי"ן, ולא התביישו אלה, כי הנה כתוב כי במדבר סין ירד המן והוא מקום ישוב. ועוד כי בארץ שני מלכי האמורי ירד המן, גם אחרי שעברו את הירדן. ואם היה דבר תולדת למה לא ירד בשבת, ושאר הנסים הנזכרים. ועוד נתן להם עוד עדים נאמנים מכחישים דבריהם, כי זה היורד במערב איננו יורד בכל זמן, ולא על כל עלה. ואם תשים אותו בשמש לא ימס, ויעמוד ימים וחדשים ושנים ולא יבאש. ואיננו קשה שיוכל אדם לטחון אותו. כי כן הכתוב אומר {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יא#ח|במדבר יא ח]]}} וטחנו ברחים או דכו במדוכה. וכן בפסוק {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יא#ח|שם]]}} ועשו אותו עוגות, והנה איננו כאשר דמו: ===אבן עזרא שמות לד כט=== [[אבן עזרא - הארוך, שמות, לד, כט]]: '''ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו.''' הטעם: '''בדבר אתו.''' השם. וזה בעבור שנראה הכבוד על פניו, על כן הזהירו כזהר הרקיע. ומלת קרן מגזרת קרנים מידו לו {{ממ|[[תנ"ך/חבקוק/ג#ד|חבקוק ג ד]]}}, כי כן כתוב בתחלת הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/חבקוק/ג#ד|שם]]}} ונגה כאור תהיה. והנה אמר אחריו {{ממ|[[תנ"ך/חבקוק/ג#ד|שם]]}} קרנים מידו לו. יהיה הטעם כפול כמשפט. ישתחקו עצמות חוי הפושע{{הערה|על חיוי הבלכי ושאלותיו ראו: {{אוצר החכמה|ש"א פוזננסקי (מהדיר)|תשובות רב סעדיה גאון על שאלות חיוי הבלכי|634186|ורשה תרע"ו}}.}}, שאמר כי בעבור שלא אכל לחם שבו פני משה יבשות כמו הקרן. וטעם {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לד#ל|שמות לד ל]]}} וייראו, מפני שהיו פניו מכוערות. ואיך לא פקח זה המקולל את עיניו, כי לא יירא האדם לגשת אל האדם רק בעבור דבר פלא שנתחדש בו שלא ראה כמוהו. ואין אדם שלא ראה פני המת, ולא יירא מגשת אליו. ועוד, אלו היה ככה, למה לא היה תמיד המסוה על פניו, ולמה היה מסיר אותו תמיד בדברו עם ישראל. והלא ראה, כי בהיותו בן מאה ועשרים שנה לא כהתה עינו ולא נס לחה, ואף כי כאשר היה בן שמונים: ===אבן עזרא זכריה ח יח=== [[אבן עזרא/זכריה/ח#יח]]: אם כן נהרג גדליה בראש השנה{{הערה|במקור חיים {{ממ|[[מקור חיים/אורח חיים/תרב|או"ח סי' תרב]]}} כתב שדברי ראב"ע בזה נסתרים מגמ' ראש השנה {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/יט/א|יט.]]}} [ותיפוק ליה דהוה ליה יום שלפני יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם]. ובמהרש"א שם {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/ראש השנה/יח/ב#צום|יח:]]}} ד"ה צום השביעי, דמה שהיה בג' בו אינו מפורש במלכים {{ממ|[[תנ"ך/מלכים ב/כה#כה|ב כה כה]]}} ואפשר שהיה קבלה בידם כן.}}, על כן קבעוהו ===מורה נבוכים ג,מו ג,לב=== [[מורה נבוכים/ג/לב]], [[מורה נבוכים/ג/מו]]: וזה הטעם... להניח מיני העבודות{{הערה|עי' רמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/ויקרא/א#ט|ויקרא א ט]]}} שחלק ע"ד רבנו בזה. ובמשך חכמה {{ממ|[[משך חכמה/ויקרא/הקדמה|הקדמה לויקרא]], ועי' מ"מ קופרמן שם}} חילק בזה דין קרבנות במה שהיו להרחיק מע"ז ולא ענין עצמי, לבין קרבנות במקדש שיש בהם ענין עצמי לפעול פעולתם. והביא ראיה לדבריו מרלב"ג {{ממ|[[רלב"ג/מלכים א/ג#ג|מלכים א' ג ג]]}} וביאר בזה הא דקדשי במה קטנה אינם לריח ניחוח {{ממ|[[בבלי/זבחים/קיג/א|זבחים קיג.]]}}.}} ===מחנה לוי, עבודה זרה, טו,א=== [[מחנה לוי/עבודה זרה/טו/א]]: וא"כ קשה מש"ס דע"ז ט"ו ע"א ואי ס"ד שכירות קניא (הספר אינו לפני והכוונה לקושייתו על המרדכי ביבמות). נ"ב: עי' מש"כ בזה שו"ת חתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/ב/סז|יורה דעה סימן סז]]}} דלק"מ. ===של"ה מסכת יומא נר מצוה עמוד התשובה (יא) וענין ליל ט' בתשרי=== [[של"ה/מסכת יומא/עמוד התשובה]]: וענין ליל ט' בתשרי... נמצא מחזיקים גם הלילה ליום טוב{{הערה|במקור חיים {{ממ|[[מקור חיים/אורח חיים/תרד|או"ח סי' תר"ד]]}} כתב דנראה להביא ראיה מגמרא כתובות {{ממ|[[בבלי/כתובות/ה/א|ה.]]}} דליל ערב יום הכיפורים לא הוי יום טוב.}} ===שם משמואל במדבר שבועות שנת תרעה=== [[שם משמואל במדבר שבועות שנת תרעה]]: בירושלמי (סופ"ב דתענית{{הערה|אינו שם אבל ישנו בתענית פ"ד ה"ה, הביאו רבנו במדויק בפרשת עקב באותה שנה, תרע"ה}} הובא במ"כ) שכיון... {{שולי הגליון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף משתמש
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
תרומות המשתמש
יומנים
צפייה בהרשאות המשתמש
דפים מיוחדים
מידע על הדף