עריכת הדף "
משתמש:יצחק ל.
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==== אם חייב בהנאת גרונו או בהנאת מעיו ==== ובעיקר הדין אם בהנאת גרונו חייב או בהנאת מעיו. איתא בגמרא חולין [[בבלי/חולין/כג/ב|(קג:)]], דקיימא לן כרבי יוחנן דחייב בהנאת גרונו, דפליג בזה עם ריש לקיש דסבירא ליה הנאת מעיו בעינן. והנה לדברי הפמ"ג והירושלמי הנ"ל שריש לקיש מודה ביום הכיפורים דחצי שיעור אסור מן התורה משום דכתיב ביה 'עינוי' על כרחך סבירא ליה גם לענין הנאת מעיו בלבד - חייב ביום הכיפורים. אך במנחת חינוך (מצוה שיג ס"ק ב) כתב דאף ריש לקיש דסבירא ליה הנאת מעיו בעינן מכל מקום סבירא ליה דבעינן נמי הנאת גרונו ובהנאת מעיו לחוד לא חייב, דאם נימא דסגי בהנאת מעיו לחוד אם כן אפילו אכל השיעור ביותר מכדי אכילת פרס נמי יהיה חייב להצטרף כל זמן שלא נתעכל החצי שיעור הראשון, כיון שבמעים הן שיעור שלם, על כרחך דלכולי עלמא בהנאת מעיו לחוד אינו חייב בזה, רק בזה פליגי רבי יוחנן וריש לקיש, דלרבי יוחנן סבירא ליה בכל איסורין דסגי בהנאת גרון לחוד, וריש לקיש סבירא ליה דבעינן גם הנאת מעיו. וגם יש להביא ראיה מהא דאם כורכן בסיב, דאמרינן בפסחים [[בבלי/פסחים/קטו/ב|(קטו:)]]: "ידי מצה - לא יצא". וכתב המשנה למלך (הל' מאכלות אסורות פי"ד הי"ב) דהוא הדין באיסורין אינו עובר גם כן - דליכא הנאת גרון. אף על פי שמהירושלמי (שבועות פ"ג ה"ג) שמביא המשנה למלך, דבכריך בעלין – חייב, ושם הטעם משום דמין במינו אינו חוצץ. ועיין במראה הפנים בירושלמי (שם) שכתב, דיש לומר דהירושלמי מיירי בכריך בעלין מכל מקום נוגע המאכל בגרונו ע"ש, [ועיין בשו"ת מהרש"ם (ח"ג בסוף מפתחות חו"מ) בדין אשה יולדת שהרופא הוציא הילד מרחמה אם חייב בבכורה כי מפסיקה יד הרופא בין הבן והרחם, והביא גם את הגמ' הנ"ל]. ובשו"ת בית יצחק (יו"ד ח"א סי' פ"ח) צידד, דסגי בהנאת מעיו בלבד עיי"ש. על כרחך יש לומר כמו שכתבנו ביום הכיפורים שהוא כמו חצי שיעור שאסור לריש לקיש - שחזי לאצטרופי, או משום 'אחשביה לאכילה'. ועיין בשו"ת חתם סופר (או"ח סי' קכז) דביום הכיפורים ביתובי דעתיה תליא - בעינן הנאת מעיו. ובשו"ת כתב סופר (או"ח סי' קיז) מצדד בזכות אביו. והביא ראיה מהתוספתא (תרומות פ"ז, ה"א) דאיתא התם: "נזיר ששתה יין של תרומה שוגג - משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. אכל תרומה ביום הכיפורים" - משלם קרן וחומש. ועיין בכסף משנה (הל' תרומות פ"י ה"ז; הי"א) ע"ש. והביא [בכתב סופר] כי ביום הכיפורים חייב בהנאת מעיו ותרומה אינו חייב רק בהנאת גרונו. אבל בשו"ת מהרש"ם (ח"א סי' קכג; קכד) כתב שביום הכיפורים אינו חייב רק בהנאת גרונו גם כן, על כן אם אינו נוגע בהגרון – פטור.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף משתמש
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
תרומות המשתמש
יומנים
צפייה בהרשאות המשתמש
דפים מיוחדים
מידע על הדף