עריכת הדף "
משנה ברורה/אורח חיים/תרל
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{מרכז|'''סימן תרל'''{{ש}}דיני דפנות הסוכה}} '''<big>{{עוגן|סעיף א|א}}</big>''' {{עוגן|צא:}}({{עוגן1|א}}) '''כשרים לדפנות.''' דמשמעות הכתוב דהסוכות תעשה באספך מגרנך ומיקבך [דלמידין מזה דיעשה הסוכה מפסולת גורן ויקב דהוא דבר שאין מקבל טומאה וגידולו מן הארץ] קאי {{שהצ|א}} אסכך דוקא דדפנות לא איקרי סוכה: ({{עוגן1|ב}}) '''וא"צ להעמידם וכו'.''' היינו דלא מדמינן ענינינו ללולב דבעינן שיהיה לקיחתו דרך גדילתו דוקא כדלקמן [[שולחן ערוך/אורח חיים/תרנא#ב|סימן תרנ"א ס"ב]]: ({{עוגן1|ג}}) '''ואפילו חמתה מרובה וכו'.''' היינו שהיו פרצות גדולות בדפנות שעי"ז חמתה מרובה מצילתה מ"מ כשרה דכ"ז לא קפדינן אלא בסכך: ({{עוגן1|ד}}) '''מדבר שריחו רע.''' דחיישינן שמא מחמת זה יצא מן הסוכה ודיעבד שפיר דמי אף בסכך כמ"ש ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרכט#יד|סימן תרכ"ט סי"ד]] אם לא שהוא ר"ר שאין אדם סובלתו אפשר דפסול מן התורה דבעינן תשבו כעין תדורו [פמ"ג] עוד כתב אותן שעושין סוכה אצל בה"כ ואשפה מפני שהמקום צר להם וריח רע מגיע אליהם מן התורה יוצא ידי חובתו אבל לא יברך בהמ"ז שם (כדלעיל [[שולחן ערוך/אורח חיים/עט#ב|סי' ע"ט ס"ב]] עי"ש בדעה ראשונה שפסקו כן האחרונים) ואם יש לו מקום אחר בודאי לא יעשה שם. ואם אין מגיע לו הריח רע רק רואה בית הכסא ג"כ אסור ועיין לקמן ב[[ביאור הלכה/אורח חיים/תרלז#וכן|סימן תרל"ז]] בביאור הלכה סוף ד"ה וכן בקרקע שהיא של רבים: ({{עוגן1|ה}}) '''או דבר שמתייבש וכו'.''' ר"ל דיינינן ליה כאלו כבר נתייבש ועיין לעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרכט#יב|סימן תרכ"ט סי"ב]] בהג"ה ובמ"ב [[משנה ברורה/אורח חיים/תרכט#יב|שם]]: '''<big>{{עוגן|סעיף ב|ב}}</big>''' ({{עוגן1|ו}}) '''דפנות הסוכה וכו'.''' כדי להבין היטיב אקדים לכאן כמה עקרים להלכה זו: א) דשיעור סוכה הוא שתהא מחזקת ז' על ז' טפחים לפחות כדלקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרלד|סימן תרל"ד]]. ב) דילפינן בגמרא מקראי דלא קרוי סוכה ע"י הסכך לבד אא"כ יש לה ג' דפנות והלכה למשה מסיני דאחת מן הדפנות סגי בטפח אחת. ג) דמ"מ בעינן שיהיה נראה כדופן דהיינו אם יש לו שתי דפנות סמוכות זו אצל זו כמין '''ד''' יקח דף שיש ברחבו טפח מרווח דהיינו טפח ומשהו ויעמידו בריחוק מקום פחות מג"ט לאחד משתי הדפנות וכל פחות מן ג' טפחים כלבוד דמי ונמצא שיש כאן ד"ט והוא רוב דופן מהכשר סוכה שהוא ז"ט כנ"ל וכדי להשלים שיעור כל הדופן יעשה עוד צורת הפתח דהיינו שיעמוד קנה כנגד אותו טפח וירחיקו ממנו {{שהצ|ב}} עד סוף הכותל שכנגדו שמחזיק שבעה טפחים ומניח קנה מן הטפח עד הקנה שכנגדו למעלה על גביהן או אפילו למעלה מהן ואינו נוגע בהן רק שיהיה כנגדן כמבואר לעיל בדיני צורת הפתח ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/שסב|סי' שס"ב]] ונמצא שיש כאן דופן שלם של ז' טפחים. ועתה נתחיל לבאר בעזה"י כל פרט בפ"ע: ({{עוגן1|ז}}) '''יותר על טפח.''' במ"א מבואר שמותר לעשות דפנות הסוכה בקנים שמעמידם פחות פחות מג"ט רחוק זה מזה והוא בעושה כן ד' דפנות דהיינו קנים כזה מארבעה רוחות אבל כשאין רוצה לעשות רק ג' דפנות בעינן שתי מחיצות שסמוכות זה לזה ושלמות והשלישית בטפח: ({{עוגן1|ח}}) '''ומעמידו בפחות מג' וכו'.''' דאז הוי לבוד וא"כ יש כאן ד' טפחים דהוא רוב הכשר סוכה דאע"ג דבסתם טפח יהיה ג"כ רוב דופן דהוי טפי מג"ט ומחצה אכן משום דבציר מארבעה טפחים לא חשיב בשום דוכתא להכי הצריכו טפח מרווח [ר"ן]: ({{עוגן1|ט}}) '''כנגד הכותל.''' היינו {{שהצ|ג}} כנגד סוף המקצוע השני של הכותל שכנגדו שסתמו מחזיק ז' טפחים {{שהצ|ד}} וי"א דירחיקו עוד טפח יותר כדי שיהיה הצורת הפתח על ד' טפחים: ({{עוגן1|י}}) '''ויעשה לה צוה"פ וכו'.''' {{עוגן|צב.}}כדי להשלים שיעור הכותל ועיין בב"ח שכתב דזה הוא מדרבנן {{שהצ|ה}} אבל הטפח מרווח שאמרנו מתחלה הוא מדאורייתא: ({{עוגן1|יא}}) '''וכשרה.''' ואז {{שהצ|ו}} מותר לטלטל בתוכו ולהוציא מן הבית דרך חלון הפתוח לסוכה בשבת שבתוך החג דאע"ג דבשאר שבתות אסור לטלטל אא"כ יש תיקון ברוח רביעית מ"מ בשבת שבתוך החג אומרים מגו דהוי דופן לענין סוכה הוי נמי דופן לענין שבת {{שהצ|ז}} ומ"מ שלא בשעת הדחק ראוי להחמיר: ({{עוגן1|יב}}) '''ואם הטפח והקנה וכו'.''' כצ"ל: ({{עוגן1|יג}}) '''א"צ קנה ע"ג.''' דהסכך גופא יחשב כקנה ע"ג ועיין במ"א שהקשה על זה מירושלמי ודעתו דראוי להחמיר משום דאינו נעשה הסכך לכך {{שהצ|ח}} אבל האחרונים יישבו קושיתו {{שהצ|ט}} וע"כ הסומך על רמ"א לא הפסיד: '''<big>{{עוגן|סעיף ג|ג}}</big>''' ({{עוגן1|יד}}) '''עושה דופן וכו'.''' ומה דלמעלה די בטפח דהתם {{שהצ|י}} השתי דפנות סמוכות להדדי וע"כ די בשלישי בטפח בעלמא משא"כ בזה דהם רחוקים זה מזה ע"כ צריך לעשות דופן של ד' טפחים ומשהו ולהעמידו בפחות מג' סמוך לדופן אחד דהוי כלבוד ונחשב כאלו היה דופן שלם של ז' טפחים סמוך לדופן {{שהצ|יא}} וממילא גם בזה יש שתי דפנות סמוכות להדדי כמו למעלה: ({{עוגן1|טו}}) '''וגם בזה צריך לעשות צו"פ וכו'.''' עיין ב[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מ"א]] שמסתפק אולי דוקא בסוכה קטנה כשר אבל בסוכה גדולה שהשלישית רחוקה ממנה הרבה לא מהני אפי' ע"י צורת הפתח אבל הרבה {{שהצ|יב}} אחרונים הסכימו דאין לחלק בזה: ({{עוגן1|טז}}) '''וי"א שאין זה צריך צורת הפתח.''' דלא דמי לס"ב ששם התיקון בפס רחב טפח שהתיקון הוא גרוע ע"כ צריך צוה"פ להשלים השיעור משא"כ כאן שיש תיקון טוב בפס ד' ע"כ ס"ל דאין צריך צוה"פ {{שהצ|יג}} וכתבו האחרונים דיש להחמיר כסברא הראשונה: ({{עוגן1|יז}}) '''אבל אם איכא וכו'.''' ר"ל דבזה {{שהצ|יד}} לכו"ע א"צ צוה"פ אפילו לדעה הראשונה: ({{עוגן1|יח}}) '''הואיל ואיכא דופן שבעה וכו'.''' אף שהכותל שלישי שהוא עומד נגדו הוא מרוחק ממנו הואיל שעכ"פ איכא ג' דפנות בסוכה. ומסתברא דדוקא אם הריחוק הוא לא יותר מעשרה אמות דנחשב זה כפתח ועיין לקמן בס"ה: ({{עוגן1|יט}}) '''וכל שכן שאין צריכים צורת הפתח וכו'.''' ר"ל בדופן רביעי: '''<big>{{עוגן|סעיף ד|ד}}</big>''' ({{עוגן1|כ}}) '''באמצע החצר וכו'.''' מקור דין זה הוא מהר"ן ועיין במ"א שחולק ע"ז {{שהצ|טו}} ודעתו דאין להתיר להר"ן אלא כששתי דפנות זו כנגד זו של הסוכה הם עצמם דפנות החצר דבהא מהני דופן אמצעי של החצר אע"פ שאינה דופן לסוכה (כגון שחציו של הסוכה לצד דופן האמצעי אינה מסוכך כלל) שלא תהא נידונית כסוכה העשויה כמבוי אבל לא כשהיא עומדת באמצע החצר: ({{עוגן1|כא}}) '''די לה בתיקון המתיר וכו'.''' דהיינו שיעמיד הטפח מרווח בפחות מג"ט סמוך לדופן והיינו לצד שהוא כנגד פתח {{עוגן|צב:}}החצר {{שהצ|טז}} ולא לצד שהוא כנגד דופן החצר: '''<big>{{עוגן|סעיף ה|ה}}</big>''' ({{עוגן1|כב}}) '''כל הפרוץ יהיה מרובה וכו'.''' ר"ל ע"י הפירצות שיש בשתי הדפנות עם שתי הדפנות הפרוצות יחד יהיה הפרוץ מרובה על העומד {{שהצ|יז}} אבל אם באותן שתי הדפנות השלימות פרוץ שבהן מרובה על העומד שבהן אסור. ודוקא אם הפרצות הם יותר משלשה טפחים אבל אם הם פחות משלשה טפחים כלבוד דמי והוי כסתום ואין שם פירצה עליה ועיין במ"א ריש הסימן שדעתו דדוקא אם עושה הסוכה מארבעה דפנות אבל אם עושה משלשה דפנות לא מהני {{שהצ|יח}} מדרבנן ע"י לבוד: ({{עוגן1|כג}}) '''על העומד.''' ודוקא {{שהצ|יט}} אם בעומד יהיה על כל פנים שיעור מקום חשוב {{שהצ|כ}} דהיינו פס של ד' טפחים: ({{עוגן1|כד}}) '''רק שלא יהיו הפתחים וכו'.''' היינו {{שהצ|כא}} אפילו אם עשויות בצורת הפתח דאף דלענין שבת ע"י צורת הפתח הוי כסתום ממש לענין סוכה חמור יותר דבעינן שיהא שתי דפנותיה מחוברות ממש בזוית ולא ע"י צוה"פ: ({{עוגן1|כה}}) '''בקרנות.''' בקרן הי"ל לומר {{שהצ|כב}} דהא מיירי המחבר בדליכא בסוכה אלא ב' דפנות שלמות דליכא אלא קרן א' אלא דהרמ"א אתי לאשמועינן אף היכי דעושה הסוכה של ד' דפנות שלמות שאין לו לעשות פתחים בכל קרנותיה דאז לא ישאר לו שתי דפנות מחוברות יחד אבל אם ירצה לעשות פתחים בשאר קרנותיה ולהשאיר שתי דפנות מחוברות יחד אה"נ דשרי: ({{עוגן1|כו}}) '''ובלבד וכו' יתירה על עשר אמות.''' דאז {{שהצ|כג}} אפילו עומד מרובה על הפרוץ אסור דנחשבת לפרצה ולא לפתח: ({{עוגן1|כז}}) '''צורת פתח אפילו ביתר מעשר.''' דעכשיו {{שהצ|כד}} פתח מקרי {{שהצ|כה}} ואין שם פירצה עליה: ({{עוגן1|כח}}) '''לעשות מחיצות שלמות.''' ר"ל שלא ע"י עצות של לבוד וצוה"פ ובהלכות של ר' יצחק גיאות ראיתי שכתב ג"כ דלמצוה מן המובחר בעינן שיהיה ג' דפנות הסוכה סתומות מכל רוחותיה ולא יהא מקום פתוח אלא מקום הפתח בלבד: '''<big>{{עוגן|סעיף ו|ו}}</big>''' ({{עוגן1|כט}}) '''בין על שפת הגג וכו' פסולה.''' ואף דלגבי שבת לכו"ע {{שהצ|כו}} אמרינן גוד אסיק מחיצתא לגבי סוכה ס"ל דבעינן {{עוגן|צג.}}מחיצות ממש: ({{עוגן1|ל}}) '''משום דאמרינן גוד וכו'.''' פי' כאלו שפת כותל הבית מעלה את מחיצותיה למעלה והרי יש לסוכה מחיצות. ודוקא כשהגג אינו בולט מן הבית ולחוץ {{שהצ|כז}} אבל כשהגג בולט לחוץ אפילו לגבי שבת לא אמרינן גוד אסיק כדלעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/שמה#טז|סי' שמ"ה סט"ז]]: ({{עוגן1|לא}}) '''אסיק מחיצתא.''' {{שהצ|כח}} ודוקא כשהוא על שפת הגג ממש אבל רחוק מזה אפילו פחות מג"ט לא אמרינן לבוד וגוד לכו"ע {{שהצ|כט}} והלכה כדעה א' {{שהצ|ל}} דבכל גווני לא אמרינן לגבי סוכה גוד אסיק: '''<big>{{עוגן|סעיף ז|ז}}</big>''' ({{עוגן1|לב}}) '''סיכך ע"ג מבוי שיש לו לחי.''' מדסתם המחבר {{שהצ|לא}} משמע דס"ל כהפוסקים דאפילו במבוי המפולש ויש לו לחי מצד אחד [וסיכך כשיעור הכשר סוכה לצד הלחי] ג"כ כשר והטעם דע"י לחי נחשב לענין שבת אפילו רחב משהו כאלו היה מחיצה לאותו צד וא"כ יש לו שלש מחיצות והוי מן התורה רה"י ואמרינן מיגו דהוי מחיצה לענין שבת הוי נמי מחיצה לענין סוכה בשבת שאיקלע בתוך החג ואע"ג דמדרבנן אסור לטלטל בשלש מחיצות בשבת דסוכה מותר משום מצות סוכה: ({{עוגן1|לג}}) '''סביבות הבאר וכו'.''' היינו ד' קורות נעוצות בארבעה רוחות זו כנגד זו שכל קורה נוטה אמה לכאן ואמה לכאן והתירוה משום עולי רגלים שיהיו יכולים לשאוב מים לבהמתן מן הבור שהוא רשות היחיד ועומד ברשות הרבים ועל ידי הפסין נעשה סביבות הבאר רשות היחיד ואע"ג דלא התירו זה אלא לעולי רגלים הכא משום מצות סוכה התירו ג"כ דבר זה בשבת שבתוך החג: ({{עוגן1|לד}}) '''ואין להתיר וכו'.''' היינו משום דהמחבר סתם ומשמע דס"ל להתיר בכל גווני לכן בא לומר דלמעשה יש להחמיר כדעת הפוסקים {{שהצ|לב}} דאין להתיר אלא במקום שלחי מתיר לענין שבת דהיינו במקום סתום מג' רוחות וברוח רביעית יש לו לחי דשם מותר אף מדרבנן לטלטל בשבת בזה מתירין לענין סוכה בשבת משום מיגו אף דלענין סוכה לא נוכל לחשוב כ"א שתי דפנות שהסכך הוא רק לצד הלחי לבד: ({{עוגן1|לה}}) '''ופסין מתירין.''' בזמן שיש עולי רגלים {{שהצ|לג}} והאידנא דליכא עולי רגלים היכא דלא שכיחי מיא דמותר לדבר מצוה וגם דוקא {{שהצ|לד}} בר"ה ולא בחצר: ({{עוגן1|לו}}) '''דאז שייך מיגו.''' ולכתחלה נכון להחמיר כדעת רמ"א ובמקום הדחק יש לסמוך אדעה ראשונה דכתב הא"ר דכן הוא עיקר: '''<big>{{עוגן|סעיף ח|ח}}</big>''' ({{עוגן1|לז}}) '''סיכך על גבי אכסדרה.''' פי' אכסדרה זו היא שני כתלים זה כנגד זה ומקצתה מקורה וסמוך לקירוי עד הקצה האחר סיכך הסכך נמצא שהסוכה הזו אין לה אלא ב' כותלים. ופצימין {{שהצ|לה}} הוא שני עמודים בולטים ברוח השלישי אע"פ שבסוכה אחרת שאין לה אלא שני כותלים ועשויים כמבוי זה כנגד זה אמרינן בס"ג דצריך פס ד' ומשהו כאן דיי בפצימין דכיון שיש פצימין אמרינן פי תקרה יורד וסותם כלומר פי תקרה של האכסדרה שהוא הקירוי של אכסדרה יורד וסותם נמצא שיש לסוכה דופן ג' אבל בלא פצימין לא אמרינן דיורד וסותם ופצימין אלו אע"פ שאינם נראים בפנים לעומד בסוכה אלא לעומד חוצה לה וגם לא נעשו לכתחלה בשביל מחיצת הסוכה מ"מ מועילים וע"ז כתב רמ"א שאחרים חולקין וס"ל דאפילו ע"י פצימין לא מהני ואפילו אם היו הפצימין רוחבן טפח כיון ששני הדפנות אין מחוברין כמין ג"ם כמו שכתוב סוף [[שולחן ערוך/אורח חיים/שסא|סימן שס"א]] אבל אם היו דפנות כמין ג"ם ובשלישי בולטין הפצימין טפח מהני {{שהצ|לז}} אם היה סמוך ברוח השלישית לתקרת האכסדרה {{שהצ|לח}} דאמרינן פי תקרה של האכסדרה יורד וסותם ומיהו ברא"ש משמע דבעי נמי צוה"פ וכתב הב"ח דהיינו דוקא בנראה הפצימין בחוץ ושוה מבפנים אבל נראה בפנים ושוה בחוץ לא בעי צורת הפתח (אע"ג דבס"ב מבואר דבעינן טפח מרווח וגם צוה"פ הכא כיון דברוח השלישי סמוך לתקרת האכסדרה אמרינן פי תקרה של האכסדרה יורד וסותם) והמ"א מפקפק ע"ז ומשמע דדעתו דלהרא"ש צריך בכל גווני צוה"פ ולא אמרינן בזה פי תקרה יורד וסותם כמו ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/שסא|סימן שס"א]] דתקרת האכסדרה לצורך עצמו עבידי ולא לצורך סוכה: ({{עוגן1|לח}}) '''בין שהיו נראים מבפנים.''' היינו שהעומד {{עוגן|צג:}}בסוכה רואה אותן שבולטין מן הכותל לצד פנים: ({{עוגן1|לט}}) '''בין שהיו נראים מבחוץ וכו'.''' היינו שמבחוץ ניכר שבולט כמו עמוד כזה [[קובץ:ציור משנה ברורה סימן תרל.jpg|15px]] ומבפנים נמשך עם הכותל בשוה: ({{עוגן1|מ}}) '''אבל אחרים חולקין וכו'.''' כתב הט"ז מי שרוצה לעשות סוכתו בבית שלו ולפרוץ הגג למעלה כמו שנוהגים וכותלי הבית יהיו כותלי הסוכה דהיינו שרוצה לעשות הסוכה בזוית של כותל מזרח וכותל דרום ונמצא שאין כאן אלא שני מחיצות ולמעלה מונח קורת הבית בזה לכו"ע יש לומר פי תקרה יורד וסותם דקורה זו לצורך הבית נעשה והסוכה ג"כ בבית וא"כ הו"ל כאלו יש לה שלש מחיצות ומ"מ כיון דלא הוי מחיצה ממש רק ע"י פי תקרה צריך לעשות לה גם צוה"פ דהיינו שישים תחת הקורה שני קנים אחד אצל כותל הבית ואחד במקום סיום המחיצה דהיינו במקום שכלה הסכך של הסוכה (ואף דבעלמא צוה"פ לבד לא מהני במקום מחיצה ג' כנ"ל בס"ב הכא בצרוף פי תקרה מהני) והעתיקו דבריו {{שהצ|לט}} כמה אחרונים. אמנם בפמ"ג וכן בבכורי יעקב מפקפקין בזה לפי מה דמסיק המ"א דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם כ"א בשרחב הקירוי ד"ט וסתם קורת הבית אינו רחב כ"כ וע"כ מסיק ב[[בכורי יעקב/{{כאן}}#|בכורי יעקב]] דטוב יותר שישים פס אחד שרחב טפח מרווח תחת הקורה פחות מג"ט מן הכותל של הבית וקנה אחר במקום שכלה הסכך של הסוכה דזה כשר בלא פי תקרה יורד וסותם כמו בשאר סוכה שלשת דפנות ובזה לא בעינן רוחב הקורה ד"ט כמבואר בס"ב: ({{עוגן1|מא}}) '''אין לעשות סוכה בכה"ג.''' כתב הלבוש דהיינו רק לכתחלה {{שהצ|מ}} אבל בדיעבד יש לסמוך על דעה ראשונה: '''<big>{{עוגן|סעיף ט|ט}}</big>''' ({{עוגן1|מב}}) '''בפחות משלשה וכו'.''' דאמרינן לבוד והוי כסתום ונמצא שיש כאן י"ט: ({{עוגן1|מג}}) '''אפילו הגג גבוה הרבה.''' דאמרינן {{שהצ|מא}} גוד אסיק מחיצתא והוי כאלו המחיצות מגיעות לסכך: ({{עוגן1|מד}}) '''רק שהוא בתוך ג'.''' דאמרינן לבוד מן הצד אבל אם היה ג"ט פסולה דאפילו אם היו מחיצות מגיעות ממש לסכך קי"ל דאם הם מרוחקים מן הסכך ג"ט פסול וכ"ש בזה: ({{עוגן1|מה}}) '''פסולה.''' אפילו היו הדפנות גבוהות י"ט ויותר דכל מחיצה שהגדיים יכולות לבקוע תחתיו {{שהצ|מב}} אינה חשובה מחיצה כלל: '''<big>{{עוגן|סעיף י|י}}</big>''' ({{עוגן1|מו}}) '''העושה סוכתו וכו'.''' ולא סמכה {{שהצ|מג}} ע"ג האילן דאל"כ אין עולין לה ביו"ט כמ"ש [[שולחן ערוך/אורח חיים/תרכח#ג|סי' תרכ"ח ס"ג]]: ({{עוגן1|מז}}) '''חזקים.''' ואם רוב הדופן {{שהצ|מד}} מן החזק משמע קצת בתוס' דכשרה דעי"ז שוב אין הולך ובא ברוח: ({{עוגן1|מח}}) '''עד שלא תהא הרוח מצויה מנידה אותם.''' ר"ל דאם מנידה אותם אפילו אין בכח הרוח להפיל אותם לגמרי רק שע"י הרוח {{שהצ|מה}} הולך המחיצה ובא קי"ל דשוב לא חשיבא מחיצה. ואפילו {{שהצ|מו}} עומדת בבית שאין שם רוח כלל לא חשיבה מחיצה: ({{עוגן1|מט}}) '''ומילא בין האוירים וכו'.''' היינו אם שיעור הסוכה שהוא עשרה טפחים בגובה הוא גם מן הענפים {{שהצ|מז}} דאל"ה לא בעינן לזה: ({{עוגן1|נ}}) '''כל המחיצות וכו'.''' דעת הט"ז דמחיצה אחת מן שלש מחיצות שצריך לעשות בסוכה יכול לעשות מיריעות {{שהצ|מח}} אבל מכמה אחרונים משמע דאף מחיצה אחת אין לעשות מסדינים אם לא שיארוג במחיצות של קנים פחות מג"ט אבל מחיצה רביעית {{עוגן|צד.}}לכו"ע יכול לעשות מיריעות כיון דמדינא סגי בג': ({{עוגן1|נא}}) '''במחיצות קנים וכו'.''' ר"ל דאז {{שהצ|מט}} אף שהרוח מנענע היריעות מ"מ נשארו מחיצות בקנים: '''<big>{{עוגן|סעיף יא|יא}}</big>''' ({{עוגן1|נב}}) '''מבעלי חיים.''' ואם יש חלל בין רגליה גבוה מג"ט צריך לגודרה [גמרא]: ({{עוגן1|נג}}) '''שיקשור שם וכו'.''' כדי {{שהצ|נ}} שלא תוכל לברוח. גם זה צריך שתהיה מתוחה למעלה בחבלים או שתהיה גבוה כ"כ {{שהצ|נא}} שאף אם תרבץ {{שהצ|נב}} או תמות ותפול יהיה גבוה י"ט: '''<big>{{עוגן|סעיף יב|יב}}</big>''' ({{עוגן1|נד}}) '''מחבירו וכו'.''' ודוקא מחבירו אבל בהמה אסור להעמידה ביו"ט {{שהצ|נג}} לדופן שלישי להכשיר הסוכה {{שהצ|נד}} ואפילו אם לא יקשרנה רק ע"י עניבה: ({{עוגן1|נה}}) '''להכשירה ואפילו ביו"ט.''' כגון שנפל דופן סוכתו והוא רוצה לקיים מצות סוכה לאכול ולשתות שם יכול לבקש אדם שיעמוד שם עד אחר עת אכילתו. ומסתימת הפוסקים משמע לכאורה {{שהצ|נה}} דבנתרצה לעמוד שם אף שאינו יודע על מה ולמה מ"מ אין לחוש שמא ילך בתוך כך {{שהצ|נו}} אך על עכו"ם בודאי לא יכול לסמוך בזה: ({{עוגן1|נו}}) '''אבל בחול וכו' ש"ד.''' שהרי מותר לעשות מחיצה בחו"ה: ({{עוגן1|נז}}) '''אבל בדופן רביעית שרי.''' דכיון דיש הכשר סוכה מכבר לא מקרי תו בנין {{שהצ|נז}} רק תוספות על אוהל עראי ושרי. וה"ה דמותר לעשות בכלים דופן רביעית ביו"ט מטעם זה אבל דופן שלישית אסור שהוא מכשיר הסוכה בזה והוא בכלל עשיית אוהל עראי דאסור ביו"ט [גמרא]: '''<big>{{עוגן|סעיף יג|יג}}</big>''' ({{עוגן1|נח}}) '''הסומך סוכתו וכו'.''' הנה {{שהצ|נח}} ממה שכתב והכרעיים הם מחיצות וכו' והכרעיים הם דפנות מוכח דמטה זו מוקפת קרשים שראשן האחד קבוע בארץ וראשן השני עולין למעלה מן המטה י"ט והמטה היא קרשים קבועים במחיצות אלו [והוא קרקעית המטה] ומפני שהקרשים קבועים באותן מחיצות נקראין אותן מחיצות כרעי המטה. ועכשיו נבאר דברי הסעיף הסומך סוכתו על כרעי המטה כלומר שנתן הסכך ע"ג קרשים שעולים למעלה מהמטה והם נקראים כרעיים והכרעיים דהיינו הקרשים הנזכרים הם הם מחיצות הסוכה אם יש גובה י"ט מן המטה לסכך [דהיינו מן הקרשים שקבועים בתחתיתה ולמעלה] כשרה וא"ל פסולה דכיון שהסכך סמוך על הקרשים הללו שהם כרעי המטה חשיבה המטה עצמה קרקעית הסוכה וצריך להיות ממנה עד הסכך י"ט. ואם סמך הסכך על עמודים פי' והעמודים תקועים בארץ ומשו"ה אפילו אין גבוה י"ט מן המטה עד לסכך כשירה אף שדפנות הסוכה הם הכרעיים מ"מ מאחר שהסכך אינו נסמך על המטה ולא על הכרעיים לא חשובה היא קרקעית הסוכה אלא הארץ שבה קבועים העמודים שעליהם נסמך הסכך וכיון שמן הארץ עד לסכך גובה י"ט כשירה אע"פ שהמטה עד לסכך פחות מי"ט לית לן בה {{שהצ|נט}} כיון דאי שקיל לה למטה איכא אויר עשרה והסוכה מתקיימת ע"י העמודים דמטה לחודא קיימא ואין הסוכה נפסלת בשביל שהכניס בה מטה ומועט אוירה: ({{עוגן1|נט}}) '''אם יש בה גובה וכו' כשרה.''' דאף דמעמיד ע"ג מטה שהיא מקבלת טומאה {{שהצ|ס}} לא איכפת לן בזה {{עוגן|צד:}}דקבלת טומאה על הסכך נאמר ולא על הדפנות. ומ"מ לכתחלה נכון להזהר בזה כי יש מן הפוסקים שמחמירין בזה [מ"א ב[[מגן אברהם/אורח חיים/תרכט#ח|סי' תרכ"ט ס"ח]]]: {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף