עריכת הדף "
משנה ברורה/אורח חיים/תקסב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{מרכז|'''סימן תקסב'''{{ש}}דין קבלת התענית}} {{עוגן|לח.}}({{עוגן1|א}}) '''כל תענית וכו'.''' היינו בין {{שהצ|א}} הארבע צומות {{שהצ|ב}} או איזה תענית יחיד: ({{עוגן1|ב}}) '''ג' כוכבים.''' דשנים עדיין הוי ביה"ש: ({{עוגן1|ג}}) '''בינוניים.''' אבל {{שהצ|ג}} גדולים לא מהני דהם נראין אף ביום. והנה ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/רצג|סימן רצ"ג]] לענין מוצאי שבת פסק השו"ע דאין לעשות מלאכה עד שיראו ג' כוכבים קטנים ורצופים והוא משום חומרא דשבת וה"ה לענין מוצאי יוה"כ אבל בענינינו סגי בבינונים ואפילו מפוזרים [אחרונים]: ({{עוגן1|ד}}) '''אינו תענית.''' הן לענין שלא יצא בזה ידי חיוב תעניתו והן לענין שאינו מתפלל עננו: ({{עוגן1|ה}}) '''אם דעתו לאכול וכו'.''' כגון שהתנה בשעת קבלתו שלא להשלים התענית: ({{עוגן1|ו}}) '''אעפ"י שאין משלימין.''' היינו {{שהצ|ד}} אם פירש בשעת קבלה שלא להשלים אפילו התענה רק עד מנחה גדולה מתפלל עננו אבל אם קיבל תענית סתם צריך להשלים עד צאת הכוכבים כדלקמן בס"ג [ועיין ב{{ממק|ביאור הגר"א}} דמשמע מיניה דבזה אם לא השלים {{שהצ|ה}} אפילו לדעת מקצת רבוותא אין מתפללין עננו] ואם לא השלים ואכל עיין לקמן [[שולחן ערוך/אורח חיים/תקסח#א|סימן תקס"ח ס"א]] ובהג"ה שם. והא דסתם רמ"א להקל בפירש בשעת קבלה היינו דוקא במתפלל תפלת מנחה קודם אכילתו {{שהצ|ו}} אבל כשאכל מתחלה בכל גווני אינו מתפלל עננו: ({{עוגן1|ז}}) '''וכן דעת מקצת רבוותא.''' טעמם דס"ל דמה שאמר הגמרא כל תענית שלא שקעה עליו חמה אינו תענית והיינו אף לענין עננו הוא רק אם קיבל עליו להתענות יום שלם ולא השלים דאינו תענית אז אינו מתפלל עננו אבל אם קיבל עליו רק עד מנחה דהוא לצעורי בעלמא הוי תענית לענין זה שמתפלל עננו בתוך תפלתו אף שאיננו משלים אכן רוב הפוסקים חולקים ע"ז וע"כ הכריע רמ"א דלא נסמוך עליה רק לענין יחיד דיאמרנה בש"ת ויחתום כי אתה שומע וכו' ולא יאמר בא"י העונה בעת צרה ועיין בט"ז שמצדד דאפילו בזה ידלג תיבות צום תעניתנו דלא ליחזי כדובר שקרים כיון דאינו תענית ובספר בגדי ישע פוסק דאינו צריך לדלג כיון שהוא מתענה עד אחר חצות דאז אכילתו הוא כזורק אבן לחמת לא מיחזי כשיקרא עי"ש וכן מצדד בספר מחצית השקל עי"ש: ({{עוגן1|ח}}) '''אבל ש"ץ וכו'.''' היינו בתפלת חזרת הש"ץ דמוסיף ברכה מיוחדת ע"ז בין גואל לרופא אבל בתפלת הלחש גם הוא יאמר עננו קודם {{עוגן|לח:}}כי אתה שומע ועיין ב[[ביאור הלכה/{{כאן}}#|בה"ל]]: ({{עוגן1|ט}}) '''שאין רגילות לקבלם בתפלה.''' שמקובלים {{שהצ|ז}} ועומדים מכח מנהגם וגם התענית הוא רק לצעורי בעלמא משום תשובה שיתכפרו עונותיו {{שהצ|ח}} ולפ"ז אותן הנוהגין להתענות לעולם יום א' של סליחות וער"ה א"צ קבלה והשלמה כיון שמקובלים מכח מנהגם: ({{עוגן1|י}}) '''עד שיצא מביהכ"נ.''' ערבית ואפילו התפללו מבע"י דהיינו מפלג המנחה ולמעלה דהוא י"א שעות פחות רביע. ותפלת ערבית אין מעכב לזה אלא כיון שהגיע הזמן הזה די ובלבד שיתפלל מנחה תחלה [מ"א] ועיין במחצית השקל ב[[מחצית השקל/אורח חיים/תקפא|סימן תקפ"א]] שכתב דעכשיו רבים נוהגים שלא להתענות כ"א עד זמן מנחה גדולה ומתפללים תחלה מנחה וכ"כ בפמ"ג ועכ"פ נראה דבאדם חלוש בודאי יכול לסמוך להקל להתענות רק עד זמן מנחה גדולה ולהתפלל מנחה ותפלת עננו ולאכול: ({{עוגן1|יא}}) '''וכן חתן וכו'.''' דמתענה ג"כ {{שהצ|ט}} רק לצעורי משום תשובה לכפר עונותיו ואין רגילות לקבלו במנחה שלפניו: ({{עוגן1|יב}}) '''ואז יוכל לשתות וכו'.''' היינו ג"כ {{שהצ|י}} אף שלא התנה בתחלה שלא להשלים אפ"ה יכול לשתות וכנ"ל ומש"כ ואז היינו {{שהצ|יא}} דלא ישתה קודם מנחה דאז לא יוכל לומר עננו. ומ"מ טוב יותר שיתנה החתן בפירוש שלא להשלים [אחרונים]: ({{עוגן1|יג}}) '''להשלים.''' הטעם {{שהצ|יב}} שמתענין על העבר על החורבן ולא אמרינן לצעורי קמכוין משא"כ ביו"ד ימי תשובה דמתענין על העתיד שיקרע גזר דינם אמרינן דלא קבלו אלא לצעורי וזהו טעם המתענין מ' יום לפני יום הכפורים דא"צ להשלים דהא הם מתענים ג"כ מפני התשובה: ({{עוגן1|יד}}) '''אף על גב דאינו צריך קבלה.''' דמקובל ועומד {{שהצ|יג}} מפני שרגיל בזה בכל שנה: ({{עוגן1|טו}}) '''רק מתענה יום או יומים.''' מיירי במי {{שהצ|יד}} שאינו נוהג להתענות כל שנה וא"כ צריך לקבל התענית לכן צריך להשלים אבל מי שמתענה כל שנה אפי' רק קבע יום אחד לזה א"צ קבלה והשלמה ומכ"ש מי שמתנה בשעת קבלה שבודאי א"צ השלמה: ({{עוגן1|טז}}) '''התנה.''' {{עוגן|לט.}}בשעת {{שהצ|טו}} קבלת תענית ואפשר דה"ה {{שהצ|טז}} אם התנה מקודם אמרינן דקבלה שקיבל אח"כ אדעתא דתנאה קמא הוי: ({{עוגן1|יז}}) '''שקיבל עליו תענית סתם וכו'.''' היינו {{שהצ|יז}} שלא פירש בעת הקבלה את כונתו אמרינן דמסתמא היה כונתו כמו בשאר ימות החול דדינו הוא עד צאת הכוכבים כ"ז שלא פירש: ({{עוגן1|יח}}) '''אם לא וכו' עד שישלימו הצבור תפלתם.''' וה"ה דמהני {{שהצ|יח}} כשמתנה שיתענה רק עד זמן מנחה גדולה ומיקרי תענית ויכול להתפלל עננו: ({{עוגן1|יט}}) '''וע"ל סי' רמ"ט.''' היינו מה שהכריע שם בהג"ה לדינא ועיין שם מה שכתבתי שם ב[[משנה ברורה/אורח חיים/רמט#|מ"ב]] ו[[ביאור הלכה/אורח חיים/רמט#|בה"ל]]: ({{עוגן1|כ}}) '''ואפילו בע"ש.''' דהא מתענין עבורו אף בשבת: ({{עוגן1|כא}}) '''שלא קבלו עליו היחיד וכו'.''' לאפוקי תענית צבור דאינו צריך קבלה כמבואר בסי"ב: ({{עוגן1|כב}}) '''מבעוד יום אינו תענית.''' משמע אע"פ שקבלו אח"כ בלילה לא מהני והא דמבואר לקמן בס"י בדעה קמייתא דמהני הקבלה לענין תענית שעות להתפלל ענינו הכא כיון {{שהצ|יט}} שהתחיל להתענות לשם חובה ואח"כ קבלו לא הוי קבלה כלל [מ"א ב[[מגן אברהם/{{כאן}}#טו|סקט"ו]]] ואפילו השלימו עד צה"כ ג"כ אינו חשוב תענית שנאמר קדשו צום משמע דבעינן הזמנה מקודם [רי"ף]: ({{עוגן1|כג}}) '''לא יצא ידי נדרו.''' ומ"מ אם התחיל להתענות ביום זה צריך לשלם נדרו במה שקבל עתה אף שלא קבלו מבעוד יום וגם הוי כפרת עון דלא גרע ממי שמצטער עצמו מבשר ויין וכדלקמן בסי"א {{שהצ|כ}} כ"כ הפמ"ג והגר"א בביאור דברי הרמ"א וביד אפרים וכן בשיורי לקט מפקפקין ע"ז דכיון דהוא סבר לצאת בזה ידי נדרו שנדר מכבר א"כ היה הקבלה בטעות ויכול לחזור בו ולאכול בו ביום: ({{עוגן1|כד}}) '''מיהו י"א דמתפלל ענינו.''' טעמם דמה שאמרו בגמרא כל תענית וכו' אינו תענית היינו רק לענין שלא יצא ידי נדרו שחייב מקודם אבל שם תענית עליו ויכול להתפלל ענינו {{שהצ|כא}} ואפילו לא קבלו כלל: ({{עוגן1|כה}}) '''בתענית יחיד.''' משום דיחיד אומר ענינו בשומע תפלה ואינו קובע ברכה לעצמו וכנ"ל בס"א בהג"ה {{שהצ|כב}} ומיהו אפשר דדוקא בחדא ריעותא דהיינו שלא קבלו מבעוד יום אבל השלימו עד הערב אבל אם גם אין דעתו להשלימו אפשר דאינו חשוב תענית גם לענין ענינו {{שהצ|כג}} ונכון שבאופן זה ידלג תיבות צום תעניתנו ויאמר ענינו ד' ענינו ביום זה כי בצרה גדולה אנחנו וכו': ({{עוגן1|כו}}) '''מתפלל ענינו אע"פ וכו'.''' ובזה לכו"ע יכול {{שהצ|כד}} לומר בו שפיר צום תעניתנו אע"פ שלא קבלו מאתמול כלל כיון דמשמיא רמו עליה הוי במקום קבלה מעצמו: ({{עוגן1|כז}}) '''בתפלת המנחה.''' דבעינן שיהא הקבלה {{שהצ|כה}} סמוך לזמן התחלת התענית ונראה דלכתחלה יותר טוב {{שהצ|כו}} שיהיה במנחה קטנה דהוא בט' שעות ומחצה ולא קודם ובדיעבד {{שהצ|כז}} מהני אפילו במנחה גדולה וכתבו האחרונים שבדיעבד אם לא קיבל בתפלת המנחה יכול לקבלו אח"כ כל זמן שהוא יום: ({{עוגן1|כח}}) '''בשומע תפלה.''' {{עוגן|לט:}}דמותר לשאול צרכיו בשומע תפלה {{שהצ|כח}} וכיון שמסיים יהי רצון וגו' כדלקמיה לא הוי הפסק דהוא בכלל שאילת צרכיו: ({{עוגן1|כט}}) '''הריני בתענית יחיד.''' אתי לאפוקי דלא נטעי שהוא מקבל עליו להתענות כחומר תענית צבור ומ"מ בדיעבד אף אם אמר בסתמא הריני בתענית מחר ג"כ דינו כתענית יחיד [ב"י]: ({{עוגן1|ל}}) '''אם הרהר בלבו שהוא מקבל וכו'.''' ודוקא שהרהר בלשון זה שהוא מקבל {{שהצ|כט}} אבל מה שבדעתו להתענות לא מיקרי קבלה ויכול לחזור {{שהצ|ל}} אכן אם התחיל להתענות {{שהצ|לא}} אסור לאכול בלא התרה: ({{עוגן1|לא}}) '''הוי קבלה.''' דאע"ג דלענין שבועה ונדר כשאוסר איזה דבר על עצמו לא מהני עד שיוציא בשפתיו {{שהצ|לב}} אבל תענית דמי לנדר של צדקה דמהני כשגמר בלבו לזה וט"ז כתב דכיון דע"י התענית נתמעט חלבו ודמו חשוב כקרבן ובקרבן כתיב כל נדיב לב עולות: ({{עוגן1|לב}}) '''בשעת תפלת המנחה.''' ולא קודם דלא עדיף הרהור מהוצאה בפה דלא מהני אם הוציא בפיו קודם תפלת המנחה להתענות למחר ופרטי דינים אלו עיין לקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקסג|סימן תקס"ג]]: ({{עוגן1|לג}}) '''וטוב יותר וכו'.''' קאי אריש הסעיף שכתב אומר בשומע תפלה או אחר וכו' וע"ז קאמר דטוב יותר לקבלו אחר תפלה דהיינו {{שהצ|לג}} קודם יהיו לרצון או אח"כ קודם שיעקור רגליו: ({{עוגן1|לד}}) '''כדי שלא להפסיק.''' דעצם הקבלה שאומר הריני בתענית {{שהצ|לד}} אינו שייך לתפלה והאחרונים כתבו דטוב שגם בשומע תפלה יהרהר שמקבל עליו התענית למחר: ({{עוגן1|לה}}) '''לא הפסיד כלום.''' דלא נחשב זה להפסק משום דעצם חיוב התענית אינו אלא לכל היום אם לא במקום שהחמירו בפירוש גם ללילה כגון לט"ב או להמבוארים לקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקעה#ג|סימן תקע"ה ס"ג]]: ({{עוגן1|לו}}) '''להתענות בימים ויאכל בלילות.''' אין הכונה שפירש שיאכל בלילות אלא מסתמא הוא ג"כ מותר כדלקמיה: ({{עוגן1|לז}}) '''ואז מתפלל.''' ט"ס הוא {{שהצ|לה}} וצ"ל ואפ"ה מתפלל ור"ל דאף שמתענה גם בלילה אין לומר דהוי כיומא אריכתא ולא יתפלל ענינו אלא במנחה של יום שני אלא כל יום הוא תענית בפני עצמו לענין ענינו {{שהצ|לו}} ואפילו מתענה ששה ימים רצופים נמי מתפלל כל יום ענינו במנחה: ({{עוגן1|לח}}) '''אם סגי בקבלה אחת לכולם.''' מפני שקבלן בבת אחת: ({{עוגן1|לט}}) '''מיהו נהגו העם וכו'.''' והוא מה שמברכין בשבת שלאחר פסח וסוכות מי שיקבל עליו להתענות בה"ב והעם עונין אמן {{שהצ|לז}} וזהו הקבלה וא"צ לקבלו עוד במנחה שלפניו ומ"מ אם רוצה אח"כ שלא להתענות הרשות בידו כיון שלא הוציא בפיו. אכן לפי מה שכתבנו לקמן ב[[משנה ברורה/אורח חיים/תקסג|סימן תקס"ג]] דיש מחמירין שאפילו בהרהור בלבד הוי קבלה צריך ליזהר לדבריהם אם בעת שענה אמן היה בלבו להתענות שלא {{עוגן|מ.}}לחזור לחזור מזה: ({{עוגן1|מ}}) '''אע"פ שלן בתעניתו וכו'.''' אשמעינן בזה {{שהצ|לח}} דלא נימא דבכה"ג הוי כיומא אריכתא ויצא בקבלתו הראשונה: ({{עוגן1|מא}}) '''אינו תענית.''' לא לענין לצאת ידי נדרו {{שהצ|לט}} ולא לענין להתפלל ענינו: ({{עוגן1|מב}}) '''שלא קבלו עליו מבע"י.''' משמע אע"פ שקבלו אח"כ בלילה לא מהני ועיין במ"א שדעתו דדוקא אם קבלו אחר שהתחיל להתענות לשם תענית דהקבלה צריך להיות מקודם התחלת התענית הן בתענית שעות והן בתענית יום שלם אבל אם קיבל ע"ע בלילה קודם שהתחיל להתענות אף דלא יצא ידי נדרו בזה דלא נקרא תענית שלם כיון שלא קבלו מבע"י מ"מ עכ"פ תענית שעות הוי כיון שקיבל קודם התחלת תעניתו ומתפלל למחר ענינו לדעה קמייתא שבסעיף יו"ד {{שהצ|מ}} ויש מאחרונים שחולקין וסוברין דהיכא שדעתו להתענות יום שלם אין עליו שם תענית שעות ובלא קבלה מבע"י אף לדעה קמייתא אין עליו שם תענית כלל אף לענין להתפלל ענינו. ודע דלפי מה שכתב הרמ"א בס"ה לנהוג בתענית יחיד שאומר ענינו בש"ת אף בלא קבלה כלל ה"ה בענינינו כאן וכ"כ הא"ר: ({{עוגן1|מג}}) '''ונמלך להתענות וכו'.''' מלשון זה משמע לכאורה דאפילו לא הוציא בשפתיו ג"כ סגי ומה שסיים שהרי קבל עליו היינו בלב ואזיל לשיטתיה בס"ו ועיין שם במ"א דדוקא בשקבל עליו אבל אם היה רק בדעתו להתענות לא מיקרי קבלה: ({{עוגן1|מד}}) '''שגם זה תענית שעות וצריך.''' צ"ל שגם תענית שעות זה צריך: ({{עוגן1|מה}}) '''שיקבלנו עליו מאתמול.''' היינו בעת {{שהצ|מא}} תפלת המנחה: ({{עוגן1|מו}}) '''נמלך וגמרו.''' ר"ל שנמלך שלא לאכול אפילו שלא לשם תענית: ({{עוגן1|מז}}) '''הרי זה תענית שעות.''' ר"ל ומתפלל בהם עננו: ({{עוגן1|מח}}) '''עד חצי היום.''' לאו דוקא דה"ה אם הקבלה היה עד ג' רביע היום אם דעתו לאכול קודם גמר היום אינו מתפלל ענינו בתפלת המנחה ועיין לעיל בס"א בהג"ה דהיחיד יכול לומר ענינו בש"ת: ({{עוגן1|מט}}) '''שצריך להשלים נדרו.''' דה"א דמותר לאכול תוך אותו זמן שקיבל עליו דלא הוי נדר כלל קמ"ל דמ"מ צריך להתענות אותו זמן: ({{עוגן1|נ}}) '''ויש אומרים וכו'.''' ולדינא נראה {{שהצ|מב}} דצריך להחמיר ולהתענות כדעה ראשונה אף שלא ידע ולא קיבל ע"ע וכ"ש התעניתים הכתובים בפסוק בודאי א"צ לקבל ונראה דאף דעה השניה מודה לזה דאלו כבר רצו כל ישראל וקבלו עליהם {{שהצ|מג}} כדאיתא בפוסקים: ({{עוגן1|נא}}) '''יש מי שאומר וכו'.''' נקט לשון זה לדין הראשון שמה שהתנה הוא דבר הרשות {{שהצ|מד}} דבזה יש הרבה פוסקים שחולקין וס"ל דאף שהתנאי היה בדבר הרשות כיון שהדבר שהתחייב הוא דבר מצוה לא שייך בזה אסמכתא ומחויב לקיים אבל שני דינים האחרונים כו"ע ס"ל כן: ({{עוגן1|נב}}) '''אם לא אלך למקום פלוני.''' וה"ה {{שהצ|מו}} בקום ועשה כגון שאמר אם אעשה דבר פלוני ועשה: ({{עוגן1|נג}}) '''אשב בתענית.''' וה"ה {{שהצ|מז}} אם אמר אתן לצדקה: {{עוגן|מ:}}({{עוגן1|נד}}) '''הוי אסמכתא.''' והאחרונים {{שהצ|מח}} כתבו דיש להחמיר מאחר שרבים חולקים ע"ז: ({{עוגן1|נה}}) '''אבל אם אמר וכו'.''' דעשה {{שהצ|מט}} לזרז עצמו לדבר מצוה וגומר בדעתו ולא הוי אסמכתא: ({{עוגן1|נו}}) '''אם יצילני ה' מצרה.''' דמקרא מלא הוא {{שהצ|נ}} גבי יעקב וידר יעקב נדר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני וגו' {{שהצ|נא}} וכן וידר ישראל נדר לאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי וגו': ({{עוגן1|נז}}) '''או אם יצליח דרכי.''' גם זה {{שהצ|נב}} מקרא דיעקב ונתן לי לחם לאכול וגו' ומשום {{שהצ|נג}} דבזכות שהצליח גמר ומקני לכך חייל הנדר: {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף