עריכת הדף "
משנה ברורה/אורח חיים/תקנב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{מרכז|'''סימן תקנב'''{{ש}}דין ערב תשעה באב}} ({{עוגן1|א}}) '''לא יאכל וכו'.''' כדי להרבות אבל ולזכור חורבן הבית ויצטער עליו: ({{עוגן1|ב}}) '''שאוכלה אחר חצות.''' עיין לקמן בס"ט: ({{עוגן1|ג}}) '''בשר וכו'.''' היינו מדינא דש"ס דאלו מצד מנהגא אסור מר"ח וכדלעיל בסימן תקנ"א: ({{עוגן1|ד}}) '''ממעט.''' היינו בסעודה מפסקת שאם רגיל לשתות בסעודה ד' כוסות ישתה ג' כוסות. ואין לשתות {{שהצ|א}} שכר ואם הוא אדם {{שהצ|ב}} חלש שרי: ({{עוגן1|ה}}) '''אפילו בשר מלוח וכו' ועופות.''' {{עוגן|כט.}}ר"ל אע"ג דהטעם באיסור בשר משום דנתבטלו הקרבנות ולאחר ג' ימים לא מקרי עוד בשר לענין קדשים שהרי שלמים אין נאכלין יותר משני ימים ולילה אחת וכן עופות לא היו קריבים ע"ג המזבח חוץ מתורים ובני יונה וגם אין שמחה אלא בבשר בהמה מ"מ נהגו לאסור: ({{עוגן1|ו}}) '''ודגים.''' משום דאיכא דוכתא דדגים בכלל בשר הוא כמש"כ ביו"ד [[שולחן ערוך/יורה דעה/ריז#ח|סי' רי"ז ס"ח]] ועוד דהוא עולה על שולחן מלכים ושמחה הוא לאיש באכילתו [מ"א]: ({{עוגן1|ז}}) '''ויין מגיתו וכו'.''' שאינו חשוב {{שהצ|ג}} ולית ביה משום שמחה: ({{עוגן1|ח}}) '''בשתי קדירות.''' פי' שאחד בלילתו עבה ואחד בלילתו רכה אבל אם שניהם בשוה {{שהצ|ד}} אין קפידא לבשל בשתי קדירות: ({{עוגן1|ט}}) '''מקרי שני תבשילין.''' פי' ואדם אחד אינו יכול לאכול שתיהן אבל יכול ראובן לאכול תבשיל אחד {{שהצ|ה}} ושמעון אחד: ({{עוגן1|י}}) '''שדרכו בכך.''' ר"ל שרוב הפעמים נותנים בצלים ובצים באפונים כמו שדרך לטגן עיסה ובצים {{שהצ|ו}} אבל דגים אסור לטגן בבצים כיון שרוב הפעמים מבשלין אותם בלא בצים [מ"א וכונתו {{שהצ|ז}} אפילו לאותן מקומות שלא נהגו לאסור בסתם דגים]. ולביבות ממולאים בגבינה נקרא שתי תבשילין {{שהצ|ח}} וכן ברייט"י לקשי"ן עם גבינה כיון דרוב פעמים אין עושין כן הוי ב' תבשילין: ({{עוגן1|יא}}) '''מקרי תבשיל לענין זה.''' דאף דלענין בישולי עכו"מ אין שם תבשיל עליו כגון חלב שנתבשל וכיו"ב לענינינו אסור דעיקר הטעם שאסרו בשני תבשילין {{שהצ|ט}} משום דבריבוי תבשילין יש בו כבוד ותענוג: ({{עוגן1|יב}}) '''ואין חילוק בין צלי למבושל.''' כגון בצים צלויין ופירות צלויין כולן שם תבשיל עליהן וזהו שכתב לקמיה כשהם חיים לאפוקי כשנתבשלו או נצלו: ({{עוגן1|יג}}) '''מבושלים בתוכם.''' שנחשב כתבשיל אחד ומיירי כשאוכלן בבת אחת. ודוקא במקום שדרכו לבשל כך כל השנה וכנ"ל בס"ג ובטור כתב עדשים או בצים וכ"כ הלבוש וכן המנהג אצלינו שאוכלים בצים לבד משום אבילות וכמש"כ בהג"ה: ({{עוגן1|יד}}) '''שהם מאכלי אבלים.''' ולא יאכלו תבשיל אחר ודלא כהמון עם שמתחלה אוכלין מין מבושל ואח"ז יושבין לארץ ואוכלין ביצים {{שהצ|י}} דאסור וכ"ש דאסור להפסיק ביניהם בברכת המזון דגורם ברכה שא"צ ובס"ט יבואר איך להתנהג בזה: ({{עוגן1|טו}}) '''חריבה.''' ומ"מ אל ימעט בשיעור {{שהצ|יא}} אכילתו אלא יעשה באופן שיוכל לסבול התענית וכן בשתיית המים: ({{עוגן1|טז}}) '''באפר.''' ואומר {{שהצ|יב}} זהו סעודת ט"ב: ({{עוגן1|יז}}) '''ע"ג קרקע.''' כדי שתהא {{שהצ|יג}} הסעודה שפלה ובמקום שמנהגן לאכול בהסיבה היה ההיכר אם היו אוכלין עתה שלא בהסיבה ולדידן שכל השנה אוכלין שלא בהסיבה אין ניכר השפלות אלא בזה {{שהצ|יד}} ומ"מ אם הוא אדם חלוש יוכל להניח כר תחתיו: ({{עוגן1|יח}}) '''וא"צ לחלוץ.''' דאין אבילות נוהג עד הלילה {{שהצ|טו}} ומטעם זה מותר לישב אחר הסעודה על הספסל: ({{עוגן1|יט}}) '''יש ליזהר שלא ישבו וכו'.''' ובדיעבד {{עוגן|כט:}}אף אם ישבו ג' לא יזמנו דלא חשיב קביעות [אחרונים]: ({{עוגן1|כ}}) '''ודעתו לאכול אחריה סעודת קבע.''' אבל אם אוכל אח"כ רק אכילת עראי לא נחשב לסעודה כלל וא"כ הסעודה הקודמת היא עיקר הסעודה ואסור לאכול בה שני תבשילין: ({{עוגן1|כא}}) '''ואח"כ מתפללין מנחה וכו'.''' בד"מ בשם מהרי"ל איתא שהולכין לביה"מ ומתפללין מנחה {{שהצ|טז}} ומסתמא בירך ג"כ בהמ"ז מתחלה: ({{עוגן1|כב}}) '''להרבות קצת וכו'.''' ורבים {{שהצ|יז}} מאחרונים אין דעתם נוחה בזה להרבות מתחלה בכמה מיני תבשילין ולהתענג בהם וזהו עיקר סעודתו ואחר מנחה שאינו רעב ואינו צמא כלל אוכל לזכר סעודה מפסקת והוא רק כעין סעודת עראי {{שהצ|יח}} וע"כ יש מהם שאומר שלא יאכל קודם מנחה רק תבשיל אחד ואחר מנחה יאכל עדשים או ביצים וכנ"ל ואף שגם זה בכלל תבשיל הוא לא מצטרפי אהדדי. והא"ר כתב להצדיק קצת את המנהג וז"ל אומר אני דכל זמן שהוא מכוין לש"ש בכונת הנ"ל [דהיינו שלא יזיק לו התענית] הרשות בידו אבל עכ"פ יראה כל אדם שלא ישביע עצמו יותר מדאי והחכם עיניו בראשו כדי שיוכל לאכול אחר המנחה סעודה המפסקת שלא יהא כאכילה גסה ועראי עכ"ל ובסעודה המפסקת יוכל לאכול פת עם תבשיל ולא מצטרפי אהדדי כיון שבירך בהמ"ז וגם התפלל מנחה באמצע: ({{עוגן1|כג}}) '''אוכל בשר.''' ואסור {{שהצ|יט}} למנוע ממנו אע"ג דאין חיוב לאכול בשר בשבת מ"מ כיון שנמנע משום אבל עבירה היא. והנה אף דכתב המחבר כסעודת שלמה מ"מ ישב {{שהצ|כ}} בדאבון נפש שלא ינהג בשמחה ולכן לא ישב בסעודת חברים [מ"א] בספר בכור שור חולק ע"ז ודעתו דמי שרגיל בכל שבת לסעוד סעודה זו עם חבריו ומיודעיו ומונע בשבת זו הו"ל כאבלות פרהסיא. ולכו"ע מותר לאכול עם ב"ב ויכול לברך בזימון כיון שהוא שבת [א"ר] ואם חל מילה {{שהצ|כא}} באותו שבת יעשה הסעודה קודם מנחה: ({{עוגן1|כד}}) '''מבעוד יום.''' היינו {{שהצ|כב}} קודם שקיעה. ונכון להודיע זה להמון שלא יטעו שהוא כשאר שבת: ({{עוגן1|כה}}) '''ואירע עט"ב וכו'.''' וקשה עליו לישב בתענית שני ימים ולילה אחת: ({{עוגן1|כו}}) '''ילוה תעניתו.''' כתב המ"א ואע"ג דב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקסח#ב|סימן תקס"ח ס"ב]] כתב דאסור ללות {{שהצ|כג}} בכה"ג הכא {{שהצ|כד}} דא"א בענין אחר שרי {{שהצ|כה}} ומהאי טעמא כתבו הגאונים {{שהצ|כו}} דא"צ להשלים אף דבעלמא {{עוגן|ל.}}קי"ל דכל תענית שלא שקעה עליו חמה לאו שמיה תענית אבל הרב ט"ז ב[[ט"ז/אורח חיים/תקסב#|סימן תקס"ח ס"ב]] דחה לדברי המחבר בזה מהלכה וכן כמה {{שהצ|כז}} אחרונים לא העתיקו את דברי המחבר בזה להלכה: ({{עוגן1|כז}}) '''ואוכל סעודה המפסקת.''' ואסור {{שהצ|כח}} לסעוד שני פעמים משום נדרו וא"כ צריך לנהוג בה כל דין סעודה המפסקת האמור למעלה: ({{עוגן1|כח}}) '''קודם ביאת השמש.''' ולפי שא"א לצמצם כ"כ לאחר האכילה {{שהצ|כט}} מוטב יותר שישאל על נדרו: ({{עוגן1|כט}}) '''תענית חלום.''' וה"ה {{שהצ|ל}} יא"צ. וטוב שיתנה בפעם ראשונה שלא להתענות רק עד אחר חצות היום ויתפלל מנחה גדולה ויאכל סעודה ואח"כ יאכל סעודה המפסקת: ({{עוגן1|ל}}) '''אין אומרים צדקתך.''' ואם חל ט"ב בשבת אומרים אב הרחמים [א"ר [[אליה רבה/אורח חיים/תקמד|סימן תקמ"ד]]] וכתב הפמ"ג ב[[פרי מגדים - אשל אברהם/אורח חיים/תקנט|סימן תקנ"ט]] די"ל דג"כ מזכירין נשמות אותן הנוהגין להזכיר בכל שבת: {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף