עריכת הדף "
משנה ברורה/אורח חיים/תקיב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{מרכז|'''סימן תקיב'''{{ש}}שלא לבשל לצורך כותים ביו"ט}} {{עוגן|קכט:}}({{עוגן1|א}}) '''אין מבשלין וכו'.''' וה"ה כל מלאכות שמותר לעשות בשביל ישראל בשביל נכרי אסור: ({{עוגן1|ב}}) '''לצורך כותים.''' דכתיב אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם ודרשו חז"ל לכם ולא לכותים לכם ולא לכלבים. ולצורך קראי"ם בתשובת ר' בצלאל [[שו"ת רבי בצלאל אשכנזי/סג|סי' ס"ג]] אוסר ויש מתירין דטועים הם ומנהג אבותיהם בידיהם. ומומר {{שהצ|א}} לעבודת כוכבים {{שהצ|ב}} או לחלל שבת בפרהסיא דינו כעכו"ם: ({{עוגן1|ג}}) '''להזמינו.''' ואינו מועיל {{שהצ|ג}} מה שכבר הכינו כל צרכי סעודה {{שהצ|ד}} דיש לחוש שמא יבשל עוד בקדרה אחרת בשבילו אחרי שמזמינו ורוצה לכבדו: ({{עוגן1|ד}}) '''שמא ירבה בשבילו.''' פי' שמא יבשל {{שהצ|ה}} קדירה לבדה שלא היה מבשל {{שהצ|ו}} אם לא בשביל העכו"ם ומשו"ה יש היתר לקמיה בעבדו דאין לחוש שמא יבשל בקדרה אחרת בשבילו: ({{עוגן1|ה}}) '''ודוקא להזמינו לביתו וכו'.''' ר"ל דכיון שרוצה לכבדו ואוכל על שלחנו חיישינן שיבוא לבשל בקדרה אחרת בשבילו אבל לא בששולח לו לביתו: ({{עוגן1|ו}}) '''אבל לשלוח לו לביתו וכו'.''' עיין ב[[מאמר מרדכי/{{כאן}}#|מאמר מרדכי]] ועוד {{שהצ|ז}} כמה אחרונים שהסכימו דדוקא אם שולח לו ממה שהכין לעצמו אבל אם הרבה בשבילו אפילו באותה קדרה שבישל ג"כ לעצמו אסור דכיון שמרבה בשבילו חיישינן שיבוא לבשל עבורו בקדרה אחרת {{שהצ|ח}} ומזה תראה דמה שנוהגין רבים לשלוח ביו"ט דורון לנכרי שרוצה לכבדו ומוסיפין בשבילו שלא כדין הם עושין ולא מבעיא שאסור לאפות בשבילו חלה אחת כמו שנוהגין או לעשות בשבילו חרעמזי"ל ובלינצע"ס דכל אחד ואחד צריך טרחא לעצמו וגם אין אחד משביח מחמת הריבוי אלא אפילו מה שמרבין לבשל בשבילו דגים {{שהצ|ט}} כשמבשל ביחד גם לצורך עצמו אסור וכנ"ל {{שהצ|י}} ויש מאחרונים שמקילין כשמבשל ביחד גם לצורך עצמו ובמקום איבה או הפסד ממון אפשר שיש לסמוך ע"ז: ({{עוגן1|ז}}) '''ע"י עכו"ם.''' אבל לא ע"י ישראל ומיירי שיש {{שהצ|יא}} איסור טלטול לבית העכו"ם {{שהצ|יב}} אפילו אם הוא רק כרמלית אבל אם העכו"ם דר תוך הרחוב שהוא מותר לטלטל שם גם על ידי שליח ישראל מותר: ({{עוגן1|ח}}) '''שרי.''' היכא דאיכא משום {{שהצ|יג}} דרכי שלום {{עוגן|קל.}}ואפילו דרך ר"ה וכדלעיל [[משנה ברורה/אורח חיים/שכה#סעיף ב|סי' שכ"ה ס"ב]] עי"ש במ"ב: ({{עוגן1|ט}}) '''עבדו ושפחתו וכן שליח וכו' וכן עכו"ם וכו'.''' דדוקא כשמזמן העכו"ם אצלו דחפץ ביקרו חיישינן שמא ירבה בשבילו לבשל בקדרה לבדה משא"כ בעבדו ושפחתו וכן כל אלו שבאו מאליו לא חיישינן לזה: ({{עוגן1|י}}) '''שבא מאליו וכו'.''' אף אם הוא אדם חשוב כיון שלא הזמינו לבוא {{שהצ|טו}} ודוקא שבא אחר שכבר הכין סעודתו {{שהצ|טז}} ויש חולקין דאכתי אם הוא אדם חשוב וראוי לכבוד חוששין שמא ירבה בשבילו {{שהצ|יז}} אלא צריך שיאמר לו הישראל קודם שמאכילו אם יספיק לך במה שהכינו לעצמנו בא ואכול והט"ז מכריע להלכה דאם בא מאליו והישראל נותן לו לאכול בלי הזמנה והפצרה שיאכל אצלו מותר {{שהצ|יח}} דבזה אין חשש שמא ירבה אבל אם מפציר בו שיאכל אצלו אע"פ שבא מאליו מ"מ כיון שחביב לו שיאכל אצלו חיישינן שמא יבשל לו קדרה אחרת עוד דמה לי שמזמינו דרך שליחות לביתו או שמזמינו אחר שבא אליו: ({{עוגן1|יא}}) '''ומותר להרבות.''' הנה המחבר {{שהצ|יט}} כלל דין עבדו ושפחתו הכנענים ועכו"ם שבא מאליו בחדא מחתא ובא הרמ"א לפרש שיש חילוק ביניהם דבעבדו ושפחתו אפילו אם מרבה בקדירתו לכתחלה בשבילם שרי כיון דחד טרחא הוא ולא חיישינן בדידהו שמא יבשל קדירה אחרת בשבילם [אך צריך ליזהר שלא יאמר בפירוש שמבשל בשבילם] אבל בעכו"ם {{שהצ|כ}} הבא מאליו שהוא מכובד אצלו דוקא כשנותנו ממה שהכין עבור עצמו אבל להרבות בשבילו אפילו בקדירה אחת אסור דחיישינן שמא יבשל עבורו לבד עוד בקדירה אחרת: ({{עוגן1|יב}}) '''באותה קדרה.''' ודוקא בב"א דחד טרחא הוא {{שהצ|כא}} אבל להוסיף אח"כ בשר בשבילם אסור אלא א"כ יש לו מאכלים אחרים שיוכל לפייסם בם ונמצא שכל הבשר היה ראוי בשביל ישראל ואז מותר ליתן להם לאכול מזה. ולענין פת {{שהצ|כב}} מסקי האחרונים דכיון שיש על כל ככר וככר טרחא בפ"ע ע"כ אין להתיר אפילו אופה בתנור אחד אא"כ יוכל {{שהצ|כג}} לפייסן בדברים אחרים ונמצא שכל הפת ראוי בשביל ישראל ואז מותר ליתן גם להם לאכול ממנו ולפי המבואר לעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקז#י|סימן תק"ז ס"י]] כל היתר הפת אינו כ"א בתנורים שלהם {{שהצ|כד}} אבל בתנורים שלנו אפילו בשביל ישראל אין לאפות יותר ממה שצריך לו {{שהצ|כה}} אכן לעת הצורך יש להקל גם בתנורים שלנו: ({{עוגן1|יג}}) '''נותן ממנו לתינוק.''' {{שהצ|כו}} יש מאחרונים שכתבו דלא שרי אא"כ נותן ממש לאכול ולא ע"י שיכול ליתן: ({{עוגן1|יד}}) '''מותר לאפות וכו'.''' שהרי אם לא יאפה {{שהצ|כז}} כל הפת לא יוכל ליתן לתינוק אף פת אחד וא"כ נחשבת כל האפיה בשביל פת זה שנותן לתינוק וכיון שאינו מיוחד איזה פת יתנו לתינוק מצינו למימר על כל {{שהצ|כח}} אחד ואחד זהו שיתננו לתינוק. וכתבו {{שהצ|כט}} האחרונים דה"ה אם הישראל נותן להם הקמח מחוק המלכות אלא שאין הישראל רשאי לאפות מקמח פת אחת לתינוק אא"כ יאפה להם כל הפת מותר לאפות להם ביו"ט ע"י שיתן פת אחד מהם לתינוק: ({{עוגן1|טו}}) '''להם.''' עיין ב[[ט"ז/{{כאן}}#|ט"ז]] שכתב דאין לסמוך על קולא זו דנתינת פת {{עוגן|קל:}}אחת {{שהצ|ל}} אלא בכגון זה שהוא שעת הדחק: ({{עוגן1|טז}}) '''לצורך כלבים.''' אפילו כלבים דמזונותיהם עליו ומכ"ש כלבים של הפקר ולאו דוקא כלבים אלא ה"ה שאר בהמה חיה ועוף אסור לעשות שום מלאכה עבורם דקרא דלכם ממעט עובד גלולים ובהמה: ({{עוגן1|יז}}) '''לטלטל מזונות וכו'.''' עיין לעיל בהלכות שבת [[שולחן ערוך/אורח חיים/שכד|סימן שכ"ד]] שנתבארו שם כל הדינים {{שהצ|לא}} השייכים לענין הכנת מאכל לבהמה וה"ה כאן: ({{עוגן1|יח}}) '''אבל אסור להוציא וכו'.''' דלא הותר הוצאה ביו"ט כ"א לצורך האדם {{שהצ|לב}} אבל לא לצורך בהמה: ({{עוגן1|יט}}) '''מרשות לרשות.''' היינו אפילו להוציא מרה"י {{שהצ|לג}} לכרמלית. וע"י עכו"ם נראה {{שהצ|לד}} דשרי: ({{עוגן1|כ}}) '''כ"א ע"י שינוי.''' שבכה"ג {{שהצ|לה}} אף בשבת מותר כמבואר לעיל ב[[משנה ברור/אורח חיים/שכד#|סי' שכ"ד]]. ואופן השינוי מבואר שם בס"ג עי"ש: ({{עוגן1|כא}}) '''בשביל הכלבים.''' וה"ה שאר בהמה וחיה {{שהצ|לו}} אפילו לא היו מזונותיהן עליו: ({{עוגן1|כב}}) '''אפילו אם יש לו ד"א וכו'.''' ט"ס וצ"ל {{שהצ|לז}} אפילו אין לו ד"א וכו'. ועיין ב{{ממק|ביאור הגר"א}} שמפרש דברי הרמ"א דר"ל דאם היה לו ד"א במה לפייסן אפילו קדרה אחרת שרי להרבות בשבילן אם המאכל הזה ראוי לעצמו דאז חשבינן כאלו מבשל לצורך עצמו וכן מפרש המ"א ב[[מגן אברהם/{{כאן}}#ג|סק"ג]] את דעת הרמ"א וכן מבואר בד"מ אמנם במ"א סק"ג מוכח דלדינא דעתו כדעת המהרש"ל דבקדירה אחרת בשבילן אסור בכל ענין דבזה מוכח דהבישול שלא לצרכו הוא והעתיקו כמה אחרונים את דבריו ועיין ב[[אליה רבה/{{כאן}}#|א"ר]]: {{ניווט כללי תחתון}} {{שולי הגליון}} [[קטגוריה:משנה ברורה]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף