עריכת הדף "
משנה ברורה/אורח חיים/תקט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{מרכז|'''סימן תקט'''{{ש}}כמה דינים פרטים להלכות יום טוב}} '''{{עוגן|הקדמה|הנה}}''' קודם שנתחיל לבאר זה הסימן אקדים הקדמה קצרה. והוא. דבמכשירי אוכל נפש פליגי בגמרא ר' יהודה ורבנן דרבנן סברי מדכתיב אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם הוא ולא מכשירים ור"י סבר דזה קאי רק על מכשירין שאפשר לעשותן מבעוד יום אבל אם א"א שרי כמו אוכל נפש עצמו ופסקו רוב הפוסקים כר' יהודה {{שהצ|א}} ואעפ"כ לעשות כלי לצורך אוכל נפש גם ר"י מודה דאסור {{שהצ|ב}} ולא פליגי כ"א בתקוני הכלי שהוא לצורך אוכל נפש דלר"י שרי אם א"א לעשותו מבעוד יום כגון שנתקלקל ביו"ט {{שהצ|ג}} או שלא היה לו שהות לתקנו מבעוד יום וכ"ש אם לא ידע כלל מבע"י שנתקלקל אבל אם היה לו שהות לתקנו מבעוד יום {{שהצ|ד}} אף ששכח אח"כ לכו"ע אסור מן התורה דע"ז קאי המיעוט הוא ולא מכשיריו. ודע עוד דאפי' אותן הפוסקים דס"ל כר"י היינו לעשות כן לעצמו משום דמעיקר הלכה הוא מותר אבל יש דברים שאין מורין כן לאחרים שלא יבואו להקל יותר וכמו שיבואר לקמיה: ({{עוגן1|א}}) '''שפוד שנרצף.''' היינו שנעקם ביו"ט והמחבר סתם דבריו ולא חילק בין נעקם מעט או הרבה עד שאין יכול לצלות כלל בלי תיקון משום דאזיל לטעמיה שביאר בב"י דבכל גווני אסור משום דהוא תקון מנא ודעת הרמ"א הוא שיטה אחרת כמו שביארנו ב[[ביאור הלכה/{{כאן}}#|בה"ל]] ע"ש: ({{עוגן1|ב}}) '''אע"פ שהוא יכול וכו'.''' ר"ל {{עוגן|קכה.}}{{שהצ|ה}} ואין צריך להכות עליו בפטיש: ({{עוגן1|ג}}) '''שיוכל לצלות בו.''' היינו {{שהצ|ו}} ע"פ הדחק ומ"מ חשיב התקון {{שהצ|ז}} טרחא יתירא: ({{עוגן1|ד}}) '''אבל אם אינו יכול וכו'.''' היינו כגון שנעקם השפוד {{שהצ|ח}} הרבה ומה שכתב ונשבר ר"ל או שנשבר ראש השפוד ומחמת זה אינו יכול לצלות בו: ({{עוגן1|ה}}) '''ביו"ט.''' אבל אם נעקם או נשבר בעיו"ט שהיה באפשר לתקנו מבעוד יום אסור מדינא לתקנו דהרי הם מכשירי אוכל נפש שאפשר לתקנם מבע"י דאסור לכו"ע. כתב ה[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מ"א]] בשם מהרי"ל דאם נשבר ביו"ט ראשון אסור לתקנו ביו"ט שני דלגבי יו"ט שני הוי יו"ט ראשון כערב יו"ט דהרי אנו עושין יום שני מחמת ספק שמא יום ראשון הוא חול ובספר בגדי ישע כתב דאם לא היה צריך להשפוד ביו"ט ראשון {{שהצ|ט}} מותר לדעת הרמ"א לתקן ביו"ט שני כשצריך לו וכן ב[[רבי עקיבא איגר/{{כאן}}#|חידושי רע"א]] מפקפק על דברי מהרי"ל ע"ש: ({{עוגן1|ו}}) '''מותר וכו'.''' עיין ב[[ביאור הלכה/{{כאן}}#|ביאור הלכה]] שכתבנו בשם האחרונים דיש להחמיר בזה כדעת המאור והר"ן דס"ל דזהו בכלל תיקון כלי גמור דאסור אף למאן דמתיר במכשירי אוכל נפש. ואם יכול להשיג לשאול מאחרים לכו"ע אסור [מ"א]: ({{עוגן1|ז}}) '''לתקנו.''' עיין בפמ"ג שכתב דהיינו לחדדו מעט שיהיה יכול לתחוב עליו הבשר אבל לתקנו תיקון גמור לכו"ע אסור ודמיא להא דפסק השו"ע לקמיה בס"ב דלחדד הסכין במשחזת של אבן אסור מצד הדין משום דהוא תקון כלי גמור ואסור אפילו לדעת המתירין מכשירי אוכל נפש. ודע עוד דדברי הרמ"א הוא דוקא לענין שפוד שהוא מכשירי אוכל נפש אבל שאר כלי שנתקלקל כגון מחט שנתעקמה אפילו מעט אין לפושטה לכו"ע [אחרונים]: ({{עוגן1|ח}}) '''ואין מורין כן לרבים.''' וה"ה {{שהצ|י}} לתלמידיו: ({{עוגן1|ט}}) '''אסור לחתכו ולא לשרפו.''' דעי"ז {{שהצ|יא}} עושה אותה לכלי: ({{עוגן1|י}}) '''במשחזת שלה.''' היינו של אבן {{שהצ|יב}} ואפילו נתקלקל חידודה ביו"ט דהוי בכלל תיקון כלי: ({{עוגן1|יא}}) '''ע"ג העץ.''' ר"ל אפילו {{שהצ|יג}} על משחזת של עץ {{שהצ|יד}} דבזה לא יהיה תקון גמור {{שהצ|טו}} וה"ה שיכול להשיאה ע"ג סכין אחר כדי לחדדה: ({{עוגן1|יב}}) '''או אבן.''' ר"ל אבן דעלמא שאיננה משחזת: ({{עוגן1|יג}}) '''ואין מורין ד"ז לרבים.''' אבל להעביר שמנונית של סכין ע"ג משחזת של עץ או חרס {{שהצ|טז}} או אבן או ע"ג חברתה מורין ברבים להתיר: ({{עוגן1|יד}}) '''כשיכולה לחתוך {{עוגן|קכה:}}בדוחק.''' דאז לא גזרינן שיבוא לאהדורי אמשחזת של אבן: ({{עוגן1|טו}}) '''לתפרם ביו"ט.''' דמכשירין {{שהצ|יז}} שא"א לעשות מבעוד יום הוא: ({{עוגן1|טז}}) '''וישימנו במחט.''' ר"ל מבעוד יום דאם ישימנו ביו"ט {{שהצ|יח}} גזרינן שמא יחתוך החוט ג"כ וזה בודאי אסור דהא אפשר לעשותו מבע"י. ואם לא שמוהו במחט מבע"י {{שהצ|יט}} אסור ליתנו במחט ביו"ט אם לא ששם מעיו"ט ונלקח ממנו החוט ביו"ט דאז מותר ליתן החוט במחט ביום טוב ויחתוך הנשאר אחר תפירתו וכדלקמיה: ({{עוגן1|יז}}) '''ויזהר שלא יחתוך החוט ביום טוב.''' היינו קודם התפירה לעשות אותו כדי מדתו דהוא בכלל תקון כלי אבל לאחר התפירה {{שהצ|כ}} מה שנשאר מן החוט מותר לחתוך: ({{עוגן1|יח}}) '''וכן נהגו לשרוף החוט.''' פי' דהחוט שנשאר לאחר התפירה {{שהצ|כא}} מותר אף לחתוך דזה א"א מעיו"ט אלא שנהגו לשרוף: ({{עוגן1|יט}}) '''לאחר שתפרו בו.''' אבל קודם התפירה אסור אף לשרוף דלשרוף ולחתוך דין אחד להם [אחרונים]: ({{עוגן1|כ}}) '''לחתוך ביו"ט אגד וכו'.''' ואף דכתב מתחלה דיזהר שלא לחתוך החוט {{שהצ|כב}} היינו קודם התפירה משום דעי"ז מתקנו לתפירה וחשיב כמתקן כלי משא"כ הכא דהוא אחר התפירה ואין כאן תקון ואף בשבת מותר כדלעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/שיד#ט|סימן שי"ד ס"ט]] ע"ש הטעם ב[[משנה ברורה/אורח חיים/שיד#סעיף ט|מ"ב]]: ({{עוגן1|כא}}) '''מקולסין.''' צלויין ראשו על כרעיו ועל קרבו נקרא מקולס [עיין רש"י [[רש"י/פסחים/נג/א#מקולסין|פסחים נ"ג]] ד"ה מקולסין]: ({{עוגן1|כב}}) '''וחוטים תפורים.''' ר"ל שהיו תפורים זה לזה בעת הצליה: ({{עוגן1|כג}}) '''וכן יכולים לשרוף.''' {{שהצ|כג}} שאין בזה תקון כלי: ({{עוגן1|כד}}) '''פשטיד"א של בשר.''' דכיון דהתירא בלע אין צריך ליבון גמור שתשרף קליפתה אלא סגי בליבון קצת עד שקש נשרף עליו מבחוץ לפיכך מותר דבליבון כזה אין נראה כמתקן כלי אלא כמחממה לאפות בה {{שהצ|כד}} משא"כ בבלוע מנבילה שצריך ליבון גמור עד שיהא ניצוצות נתזין הימנה ונראה כמתקן כלי {{שהצ|כה}} ואף אם לא היה אפשר לו ללבן מעיו"ט כגון שנטרפה ביו"ט גופא ג"כ אסור מטעם זה {{שהצ|כו}} ויש מאחרונים שמקילים כשאי אפשר לו ללבן מעיו"ט {{שהצ|כז}} מיהו עכ"פ לכו"ע אין להורות כן לאחרים וכדלעיל בס"א בהג"ה: ({{עוגן1|כה}}) '''מיד.''' ואז אפי' היה אפשר לו ללבן הכלי מעיו"ט {{שהצ|כח}} ג"כ שרי דהרי צריך לו עכשיו חמום הכלי בשביל אפיית המאכל אבל אם ימתין מלאפות עד שיצטנן ויחממה מחדש נמצא דהליבון הראשון היה רק כדי להכשיר הכלי ונראה כמתקן {{שהצ|כט}} ואף אם לא היה אפשר לו ללבן מעיו"ט ג"כ אסור {{שהצ|ל}} ולדעת היש מקילין דלעיל גם בזה שרי מצד הדין אך אין להורות כן לאחרים וכנ"ל. כתב מ"א מכאן משמע שבחול מותר להגעיל כלי מחלב לבשר או איפכא והעולם נוהגין איסור בדבר עי"ש הטעם והפמ"ג כתב דהמנהג להטריף מקודם ועיין מה שכתבנו לעיל בסימן תנ"א במ"ב [[משנה ברורה/אורח חיים/תנא#יט|ס"ק י"ט]] בשם החתם סופר: ({{עוגן1|כו}}) '''דאסור להגעיל כלי ביו"ט.''' אפילו אם רוצה להשתמש בהכלי אח"כ לצורך יו"ט דבישול מי ההגעלה הלא לא הוי לצורך אוכל נפש כ"א להכשיר הכלי להשתמש בו אח"כ וזה היה אפשר לעשותו בעיו"ט ואם לא היה אפשר להכשיר הכלי מעיו"ט כגון שנטרפה היום וכה"ג {{שהצ|לא}} רבים מהאחרונים מקילים מצד הדין {{שהצ|לב}} אך אין להורות כן לאחרים וכנ"ל {{שהצ|לג}} אכן אם היה לו מים רותחין {{שהצ|לד}} שהרתיחן לצורך אוכל נפש מותר להורות לאחרים להגעיל בהן: ({{עוגן1|כז}}) '''ללבן שפוד ובו'.''' דכיון דמדינא א"צ ליבון {{עוגן|קכו.}}והגעלה רק שנהגו ללבנו לא חשיב תקון כלי ע"י הליבון ומותר אפילו היה באפשרו ללבנו קודם יו"ט [מ"א וש"א]: ({{עוגן1|כח}}) '''אין נוקבין וכו'.''' אפילו לצורך שתיה שהרי אפשר לנקבה מעיו"ט ואם לא היה אפשר לו לנקבה מעיו"ט מותר לו לנקבה ביום טוב כדין מכשירי אוכל נפש אכן אין מורין כן וכנ"ל בס"א בהג"ה: ({{עוגן1|כט}}) '''נקב חדש.''' וכל דינו כמו בשבת לעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/שיד|סימן שי"ד]] ע"ש: ({{עוגן1|ל}}) '''להטביל כלי חדש ביו"ט וכו'.''' ר"ל דבשבת איתא לעיל דיש מחמירים מפני שאסור להשתמש בו בלי טבילה נראה כמתקן כלי ע"י הטבילה וה"נ ביו"ט ורק אם לא היה אפשר לו להטביל מעיו"ט {{שהצ|לה}} מותר לו להטביל ביו"ט לד"ה לצורך תשמישו היום דהרי הוא מכשירי אוכל נפש אך אין מורין כן לאחרים וכנ"ל בס"א אכן אם היה הכלי הזה כלי זכוכית דחיוב טבילתו {{שהצ|לו}} הוא רק מדרבנן מצדד הפמ"ג דיכולין אף להורות כן לאחרים לטבלו לצורך היום אם לא היה אפשר לו לטבלו מעיו"ט: ({{עוגן1|לא}}) '''לצורך אוכל נפש.''' כגון לטלטל האפר כדי לאפות במקומו או לטלטל האבנים המונחים על הפירות כדי לאכול הפירות {{שהצ|לז}} אבל לאכול או ליהנות מדבר המוקצה גופא כגון להסיק במוקצה וכה"ג אסור: {{ניווט כללי תחתון}} {{שולי הגליון}} [[קטגוריה:משנה ברורה]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף