עריכת הדף "
משך חכמה/ויקרא/כה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כג == '''והארץ ''' לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ. רש"י פירש, שזו אזהרה ללוקח, שבבוא היובל לא יהא הלוקח כובשה. ולפי זה קשה הא יובל אפקעתא דמלכא ונמצא דהוי השדה של מוכר ותו כי כובשה הוי גזלן, ועובר משום לא תגזול. ויעוין שבת פ"ה בתוס'. ואכמ"ל. ויתכן לפי מה שפירש רש"י, דקרא הסמוך ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ, שזה קאי על כל דיני הפרשה הסמוכה, שבשדה גואל המוכר בעל כרחו של לוקח לפי מספר שנים שעד יובל, וכן קרובו גואל בעל כרחו של לוקח, ובית ע"ח גואל עד שנתו בעל כרחו, שגאולה היא פדיה בדמים, כן ע"ז נאמר הלאו, שאם אין הלוקח רוצה להחזיר למוכר בנכיון השנים שאכל אם בא לגאול, ובבית אינו רוצה בתוך שנה להחזיר בדמי ממכרו, שמחזיר לו המוכר, וכן בלוים ע"ז עובר הלוקח משום לא תמכר לצמיתות, כיון שאינו רוצה להניח לגאול הממכר וזה נקרא לצמיתות, שנחלט לו המכר ורק ברצונו תלוי הדבר, שאם ירצה ימכר לו, וזה עובר הלוקח, ובבתי ערי חומה, שאחרי שנה אינו יכול לגאול בעל כרחו כתוב, וקם הבית לצמיתות. כן נראה לדעתי. ובזה יתבאר הת"כ על סיום הפסוק כי גרים ותושבים אתם עמדי, דיו לעבד שיהא כרבו, שתמוה דנראה דדריש שגם הרב הוא גר והמקרא צוח כי לי הארץ, ולפ"ז א"ש, דהתורה חששה במקדיש שדהו, שלא יעלה עליו אחד על הדמים או הגזבר בעצמו, לכן אמרה תורה המחיר היותר פחות סלע לשנה לכל הפירות והמקדיש יוסיף חומש, ופודה בעל כרחו של גזבר, ולא יוכל שום אדם להעלות בדמים. ומזה למדו למשכנתא בנכייתא בדמים מועטים, אע"ג דקא אכיל פרי טובא (פרק איזהו נשך ס"ח). וזה שהמקדיש גואל בעל כרחו דגזבר, ולא יוכל הגזבר להשהות השדה ולפדות הפירות, וזה שאמר כי גרים אתם עמדי, שגם לגבוה לא ניתן רשות לכבוש הקרקע ושלא לגאול אם ירצה המקדיש, וזה אתם עמדי, שכמו שרשות גבוה בזה בחינת גר, כן אתם, וזה דיו לעבד שיהא כרבו, שהלוקח שדה אחוזתו לא יהא כחו עדיף מדין הקדש, אם הקדיש שדה אחוזה. '''ועל ''' ותושבים אתם עמדי סיים כשתהיה שלי הרי היא שלכם, שכל זמן שלי הארץ תהיו גרים בה. ויותר פי' פשוט כהר"ש משאנץ, שהכוונה כשהיא שלכם ה"ה שלי, ופירושו אם אין כל יושביה עליה, שגלו השבטים אז כביכול אין השכינה מצויה ואין כאן כי לי הארץ, ואז ליכא דין יובל לחזרת שדות להמוכר, רק הוא לחלוטין ביד לוקח ואין היובל נוהג, וזה הכוונה שתושבים אתם עמדי, שכשאין אתם יושבים גם הכבוד מסתלק. ואז אין היובל נוהג, ובינה הלשון דרך כבוד ודו"ק.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף