עריכת הדף "
משך חכמה/במדבר/כז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יא == '''ואם ''' אין אחים לאביו ונתתם נחלתו לשארו הקרוב אליו ממשפחתו וירש אותה. עיין בזה ותראה כי קצרה התורה, כי זה אין סברא לומר, דאחי האב קודמים לאביו, כי הלא קורבתם מצד שהן אחים של אביו, ואיך יכול להיות זה שאביו יחיה ואחי אביו יורשים אותו, וכן בגמ' [ב"ב ק"ט.] אחי האב ל"צ קרא אחי האב מכח מאן קא אתו מכח אב כו' קא ירתי אחי האב, וע"כ דהתורה מדברת על צד הסדר שהושת העולם, שבן ימות אחרי אביו וישית ידו על עיניו, וכיון שהוא מת, כבר מת אביו ואבי אביו, וכן אמרו [שם קח.] לתני הבנים את האב דאתחולי בפורעניתא לא מתחלינין כו', יעו"ש, וא"כ כי אמר קרא ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרוב אליו, הוא על אחי אבי אביו קאמר, שלהם יתנוהו, ואמר קרא שהם קרובים אליו ממשפחתו, והוא מאביהם הוא אבי אבי אביו, שלא נתרחקו ממשפחתו ומשפחתו יאמר על מולדת אב המשפחה והוא הוא אבי זקנו, שהם בניו, והוא בן נכדו, ומצד זה הם קרובים, והמה כשני קוים היוצאים מן המרכז, שהקו השני מתיחס אל הראשון במה שיצא מן המרכז שזה יצא, א"כ המרכז קודם אליו לירש אותו, ונמצא דאחי אבי אביו המה קרובים אליו מצד שהם ממשפחתו, הלא צור חוצבו ממנו, הוא אבי אבי אביו, הלא קודם לאחי אבי אביו, כיון שכל קורבתם מצד שהם מאבי אבי אביו ולא נתרחקו ממנו וקרובים לו, א"כ אביהם הוא סבת הקורבה והוא קודם, וממש כדמיון הקוין והמרכז, שאין לפרש ממשפחתו קאי על המת והוא על אביו או אבי אביו, ואחי אבי אביו קרובים אליו מצד שהן אחין, הלא היה לו לומר הקרוב למשפחתו, שמשפחתו יאמר על מולדת אבי המשפחה, וכמו שאמר לחצרון משפחת החצרוני כו' שכל מולדתו שהוליד יקראו על שמו, וכיון שאמר ממשפחתו, ודאי דכיון שהם קרובים מאביהם שהוא המשפחה והמה בניו, והמת בן נכדו, וכיון שעילת קורבתם הוא מאביהם, נמצא דאביהם קודם אליהם, שהם תלוים באביהם ואביהם קרוב מצד עצמו, והוא כדמיון העילה והעלול, שהעילה אינו תלוי בעלול והעלול תלוי בו. וכיון שאבי אבי אביהם קודם לאחי אבי אביו, נמצא דהוא הדין אביו של מת קודם לאחיו של מת, והלימוד העיקרי הוא שקורבת האחין אינה קורבה בעצמותה, רק באה מצד האם לענין דין נחלות. בינה זה. וע"ז אמרו בספרי נתנה תורה לחכמים דעת לדרוש כל הקרוב בשאר בשר הוא הקרוב בנחלה. והקבלה עם פשט הכתוב תואמים יחדיו לא יפרדו. '''ונתתם ''' את נחלתו לשארו הקרוב אליו וירש אותה פירוש, כי אם אחי אביו המה נוטלין פשיטא שיורשין משום משמוש, שאבי האב יורש בקבר להנחיל לבניו ובני בניו (ועיין תשובות רע"ק סימן ק"נ), אבל כשאין כאן רק אחי אבי אביו, וא"כ הוא איתפלג דרא, ולמר בר רב אשי כשר לעדות, עיין ב"ב קכ"ח ע"א, וא"כ סד"א שאינו כמו ירושה וחוזר ביובל, קמ"ל דתורת יורש הוא. והדברים ארוכים במחלוקת הפוסקים, אם משום משמוש או לא. ודו"ק. '''והיתה ''' לבנ"י לחקת משפט כאשר צוה ד' את משה. זה לא מצאנו דוגמתו, שהשי"ת יאמר למשה והיתה לב"י לחקת משפט כאשר צוה ד' את משה. והנראה עפ"י מש"א ב"ב דף קי"ג והיתה ב"י לחקת משפט אורעה כל הפרשה כולה להיות דין וכדר"י שלשה שנכנסו לבקר החולה רצו כותבין רצו עושין דין כו' ואמר ר' חסדא לא שנו אלא ביום אבל בלילה אפילו שלשה כותבין ואין עושין דין דהו"ל עדים ואין עד נעשה דיין, והנה במכילתא ובתו"כ פ' צו אמרו כל הדברות שדבר עם משה לא היה אלא ביום שנאמר ביום דבר ד' למשה בארץ מצרים, ביום צותו, וזה שאמר והיתה לב"י לחקת משפט, שרצו עושים דין, ולא מצי לומר לב"ד הגדול אזילנא ואימתי דוקא ביום, כי אין דין אלא ביום, כאשר צוה ד' את משה, הלא כל הצוויין וכל הדברות לא היו רק ביום, כן משפט לא יהיה אלא ביום, אבל בלילה הרי זה כעדות ולא משפט. ודו"ק. ומזה דריש בספרי, שכאשר צוה ד' את משה בע"פ, וזה כפי הנדרש לחכמים סדר נחלות שלא ככתוב, דבע"פ נאמר הקרוב קרוב קודם. וזה שאמרו מכאן נתנה רשות לדרוש. יעו"ש ודו"ק.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף