עריכת הדף "
משאת המלך/בראשית/נ
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==כו== '''וימת יוסף בן מאה ועשר שנים''' (נ כו) '''איתא''' בב"ר {{ממ|[[מדרש רבה/בראשית/ק/יא|פ"ק י"א]]}} ששה זוגות שנותיהן שוות וכו' יוסף ויהושע, ע"ש. ולכאורה יוסף ויהושע אין זה כ"כ שנותיהן שוות, דהא יוסף שנותיו ק"כ שנים אלא שנתקצרו לו י' שנים כדאיתא בפרדר"א {{ממ|[[פרקי דרבי אליעזר/לט|פל"ט]]}}, אמנם אדרבה דהלא אף יהושע כן דשנותיו ק"כ, אלא שנתקצרו לו י' שנים כדאיתא בתנחומא פ' תצוה {{ממ|[[מדרש תנחומא/תצוה/ט|ט']]}}. '''{{מרכז|{{גופן|10||* * *}}}}''' {{מרכז|{{גופן|5||'''{{עוגן1|הפטרת ויחי}}'''}}}} '''ואשבע לו בה' לאמר אם אמיתך בחרב''' {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ב#ח|מלכים א ב ח]]}} '''יש''' להעיר מה אהני ליה השבועה שלא ימיתנו בחרב, הרי אכתי יוכל להמיתו באופן אחר או בכלי אחר, וכן מצאנו באדניהו שאמר {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/א#נא|מלכים א' א' נ"א]]}} ישבע לי כיום המלך שלמה אם ימית עבדו בחרב, וקשה כנ"ל מה יהני ליה שבועה זו אכתי יוכל להמיתו במיתה אחרת. '''וראיתי''' שכבר הקשה בזוהר {{ממ|[[ספר הזוהר/שמות/קז/ב|פ' משפטים ק"ז:]]}} קושיא זו וכי טיפש היה שמעי שלא ימיתנו בחרב אבל ימיתנו בחנית או בחיצים, ותי' שהשבועה הייתה בחרב היינו בנקיטת חפצא, לפי שבחרב דוד המלך היה חקוק שם הקב"ה, ע"ש, וא"כ כך הוא ביאור הכתוב שנשבע לו שלא ימיתנו, ובמה נשבע לו בחרב, שהחרב היא הנקיטת חפצא, אמנם זה יישב רק הקושיא משמעי, אבל משבועת שלמה לאדניהו עדיין קשה, ואולי אף התם הביאור הוא כן שאף אצל שלמה היתה לו חרב כזאת. '''אמנם''' בפשוטו הנה הרי מזה מצאנו מקור נאמן למש"כ הרמב"ם ב[[רמב"ם/סנהדרין/יד#ב|פי"ד מסנהדרין ה"ב]] דאין רשות למלך להרוג אלא בסייף בלבד והכס"מ לא הראה מקומו, ועוד יל"ע דנראה ממשמעות הרמב"ם דדין סייף האמור במלך, ה"ז באותם הדינים והתנאים של מיתת סייף האמורה בד' מיתות בי"ד, דהא תחילה כתב שם הרמב"ם בה"א ארבע מיתות נמסרו לבי"ד סקילה ושריפה והריגה בסייף וחנק וכו', ואח"כ בה"ב כתב ואין רשות למלך להרוג באחת מהן אלא בסייף בלבד, ומשמע דדין סייף האמור במלך ה"ז אותו הדין סייף האמור בד' מיתות בי"ד, וא"כ ה"ז נמי דוקא בחרב ולא בחנית והדומה לזה, וכמבואר בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/נב/ב|נ"ב:]]}} דבריז מיברז אין זה דין סייף {{ממ|ועמש"כ בחי' להל' רוצח ושמ"נ פ"א}}, וא"כ האי תרתי מנ"ל לרמב"ם דבמלך דווקא בסייף ולא במיתה אחריתי, וכן דדוקא בסייף עצמו ולא בחנית או חיצים, אמנם מהכא דא"ל אם אמיתך בחרב ותו לא חשש שמעי, א"כ מוכח מהכא הני תרתי דא"א למלך במיתה אחריתי וכן דוקא בסייף וחרב. '''אכן''' לפי"ז הרי צ"ע מה הקשה הזוהר, והרי למבואר מהרמב"ם א"כ לא היה לשמעי שוב לחשוש שימיתנו בקשת ובחנית, וכן ע"ש עוד בזוהר דשלמה הרג לשמעי ע"י שם, וגם זה יקשה והרי אין בזה קיום דין סייף, וכן קשה ממה שאמרו בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/נו/א|נ"ו.]]}} דדוד לא חטא בהריגת אוריה לפי שהיה מורד במלכות, וקשה שהרי אוריה לא נהרג בסייף אלא בקשת כדכתיב בשמואל ב' {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/יא#כד|י"א כ"ד]]}} [והא דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/יב#ט|שם י"ב ט']]}} את אוריה החתי הכית בחרב, אי"ז חרב אלא ענינו מלחמה], וביותר נראה דאפי' אם היה נהרג במלחמה בחרב ג"כ אין זה קיום דין סייף, דהא שסיבב לו המלך שיהרג בידי עכו"ם אין חשיב כלל קיום דין הריגת המלכות, ולגבי המלך אכתי אינו אלא כגורם למיתתו ולא שייך זאת למיתת סייף אלא כגרם מיתה בעלמא ודו"ק ופשוט בסברא, וא"כ קשה דמכל הני מבואר דאין קפידא בהריגת מלך למורד במלכות שיהא בסייף דוקא וזה סותר למבואר ברמב"ם, שו"ר בהגהות בן אריה להרמב"ם {{ממ|[[שם]]}} שהעיר מקצת הדברים שכתבנו. '''אשר''' ע"כ נראה ע"פ מה שיסד הגר"ח {{ממ|הובא בהגרי"ז עה"ת סטנסיל [[סי' קי"ב]]}} שחלוק דין מורד במלכות בית דוד משאר מורד במלכות, דבמורד במלכות בעלמא רק המלך יכול להרגו, ואילו המורד במלכות ב"ד הרי הוא מחוייב מיתה וכל אחד יכול להרגו, וא"כ פשוט דאין לדון ממש"כ הרמב"ם דהמלך אין לו רשות להרוג אלא בסייף, ולומר דה"ה במורד במלכות ב"ד מיתתו בסייף דוקא, דיש לחלק דבמורד במלכות ב"ד לפי שאין מיתתו מסורה למלך דוקא, א"כ כבר יתכן שכאן לא נאמר דין סייף בדוקא דמהיכא תיתא, ומסתבר טפי דאין קפידא באיזו מיתה ואפשר להרגו בכל מיתה בין העם ובין המלך. '''ולפי"ז''' הרי ניחא דשמעי ואוריה היו שניהם מורדים במלכות ב"ד ולכן שפיר היה יכול להרוג לאוריה אף ע"י קשת או גרמא, וכן לשמעי יכול להורגו בקשת וחנית וכמו שהקשה הזוהר, וכן שלמה אמנם הרגו בשם ולא בסייף, אבל אדניהו שהוא עצמו היה מבית דוד ונמצא דמרידתו אין זו מרידה במלכות בית דוד אלא כמורד במלכות בעלמא, ולכן א"א להמיתו אלא בסייף, וזהו שביקש משלמה שישבע לו שלא ימיתנו בחרב, ובכך סגי ליה ששוב לא יוכל להמיתו בדבר אחר וכמוש"כ הרמב"ם. '''אולם''' עי' בכתבי הגרי"ז עה"ת {{ממ|שם}} שמבואר ששמעי אע"פ שמרד בדוד, אבל לא היה כאן מרידה והכחשה בעיקר מלכות ב"ד, ולכן אין דינו כמורד במלכות ב"ד אלא כמורד במלך ותו לא, והנה אף אוריה לא מצאנו בו שכפר בעיקר מלכות ב"ד לכאורה, וצ"ע אם מה שאמר ואדני יואב חשיב אף ככפירה במלכות ב"ד, או שאינו אלא זלזול במלך אבל לא חלק בזה על עיקר מלכותו, וצ"ע. '''ואדרבה''' באדניהו שמעתי מר"ח נ"י בנו של מרן הגרי"ז להוכיח שיש לו דין מורד במלכות בית דוד, שהרי בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/קי/א|ק"י.]]}} דרשו ממה דכתיב אצל אדניהו אבן הזוחלת מכאן שהחולק על מלכות ב"ד ראוי שיכישנו נחש ומשמע דאדוניהו בכלל זה, וכ"ה במהרש"א [[מהרש"א - חידושי אגדות/סנהדרין/קי/א|שם]] ונתן טעם לדבר דהגם דאדוניהו נמי מזרע דוד, מ"מ מאחר שהמלכות דב"ד עברה לשלמה, נמצא שהחולק עליו ה"ז נמי כחולק על מלכות ב"ד ע"ש, וא"כ נמצא להיפך דאדרבה אדניהו היה אפשר להרגו בכל דבר כדין מורד במלכות ב"ד, ואילו את שמעי ואוריה דוקא בסייף כשאר מורדים במלכות, וזה סותר למה שהעלנו, וצ"ע. {{מרכז|{{גופן|5||'''*'''}}}} '''נראה''' לתת טעם מה שהרג דוד לאוריה ע"י חרב בני עמון, ולא הרגו מיד בסייף כדין מורד במלכות, דהנה אמרו בכתובות {{ממ|[[בבלי/כתובות/ט/ב|ט:]]}} דלכן לא היתה בת שבע אשת איש, משום דכל היוצא למלחמת ב"ד גט כריתות כותב לאשתו, ופי' רש"י שאם ימות במלחמה יהא גט מיום כתיבתו, והרי מת אוריה וע"ש בתוס', נמצא לפי"ז שאם דוד היה הורגו מיד ולא במלחמה הרי לא נתקיים התנאי ואי"ז גט כלל ופשוט. {{ניווט כללי תחתון}} {{משאמ}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף