עריכת הדף "
משאת המלך/בראשית/נ
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==טו== '''ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה''' (נ טו) '''איתא''' בב"ר {{ממ|[[מדרש רבה/ק/ח|פ"ק ח']]}} שהלך יוסף והציץ לאותו הבור, והוא נתכוין לשם שמים [לברך ברוך שעשה לי נס במקום הזה], והם לא אמרו כן אלא לו ישטמנו יוסף. וצ"ע מפני מה חשבו שהציץ להראות שבלבו עליהם, והרי מחוייב הוא להציץ מדינא כדי לברך ברכת שעשה לי נס במקום הזה, וכפי שאכן כך היה באמת שהציץ לש"ש. '''והנה''' הנס שאירע לו בזה הבור, בפשוטו הוא לפי שהיה הבור מלא נחשים ועקרבים, וכדפרש"י לעיל {{ממ|[[רש"י/בראשית/לז#כד|ל"ז כ"ד]]}} עה"כ והבור רק אין בו מים אבל נחשים ועקרבים יש בו, ועל מה שניצל מהנחשים והעקרבים בירך שעשה לי נס. '''אמנם''' יל"ע בדבר דהנה כתב רש"י בדברים {{ממ|[[רש"י/דברים/ז#כב|ז' כ"ב]]}} עה"כ פן תרבה עליך חית השדה, והלא אם עושים רצונו של מקום אין מתיראין מן החיה שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ה#כג|איוב ה' כ"ג]]}} וחית השדה השלמה לך, אלא גלוי היה לפניו שעתידין לחטוא, ויש להבין אמאי לא תי' בפשיטות דהגם דחית השדה השלמה לך מ"מ אין סומכין על הנס, ועוד שמא ינכו לו מזכויותיו, ושפיר יש לחשוש שירבה עליהן חית השדה. '''ונראה''' דבזמן שעושין רצונו של מקום אין זה בגדר נס כלל מה שהחיות אין מזיקות, דלעולם מטבע הבריאה הוא שחיות מתיראין מבנ"א, וכדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ט#ב|לעיל ט' ב']]}} ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ וגו', וכדאיתא בילקוט תהלים {{ממ|[[ילקוט שמעוני/תהילים/תשנח|רמז תשנ"ח]]}} שאין חיה רעה שולטת באדם אא"כ נמשל לה כבהמה, נמצא דרק כשחוטא האדם ועושה מעשה בהמה אז יש רשות לחית הארץ לפגוע בו, ולכן אם לא היו עתידין לחטוא אין בזה כל נס שחית השדה השלמה לך, שהרי"ז מעצם הטבע שבבריאה, ולכן מוכרח דמה שאמר הכתוב פן תרבה עליך חית השדה זהו לפי שגלוי היה לפניו שעתידין לחטוא. '''ולפי"ז''' נראה נמי דצדיק הניצל מחיה רעה ג"כ אין זה בגדר נס כלל, שכל שעומד בצדקו הרי הוא בכלל טבע הבריאה שאין החיות מזיקות אותו, וא"כ גם אינו בדין שיתחייב להודות על נס כשניצל מחיות, לפי שאין כאן נס אלא טבע. '''ומהשתא''' יתיישב מפני מה לא היה בדעתם שיוסף הציץ בבור כדי לברך, ומשום דסברו דלא היה לו ליוסף לברך על הנס שאירע לו בבור שניצל מנחשים ועקרבים, שהרי אין זה נס לגביו לפי שהוא צדיק ואין לו לברך ע"ז, וע"כ דכל מה שהציץ אינו אלא להראות להם שבלבו עליהם. '''אלא''' דלפי"ז באמת יש להבין איפכא למה בירך יוסף על הנס, שהרי כנים דברינו דאין כאן נס כלל, ואם נאמר שבירך ע"ז שלא השאירוהו בבור שהיה מת בצמא, הרי ראובן חשב להשיבו אל אביו ונמצא שלא היה עתיד למות בבור זה, ולכאורה אף יוסף ידע מכך לבסוף עכ"פ, שהרי שמע לראובן שאמר לאחיו הלא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד, וא"כ היה יכול לסמוך ע"ז שראובן היה משיבו לאביו, וצ"ע. {{מרכז|{{גופן|5||'''*'''}}}} '''הנה''' ראובן אמר לאחיו {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לז#כב|לעיל ל"ז כ"ב]]}} אל תשפכו דם השליכו אותו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו, למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו. ויש להבין מאחר דהבור היה מלא נחשים ועקרבים, הרי מ"מ ה"ז בכלל שפיכות דמים, וכמוש"כ הרמב"ם ב[[רמב"ם/רוצח/ב#ב|פ"ב מהל' רוצח ה"ב]], או שכפת חבירו והניחו לפני הארי וכיוצא בו וכו', כל אחד מאלו שופך דמים הוא ועון הריגה בידו וחייב מיתה לשמים ואין בהן מיתת בי"ד ע"ש, ועיין מתני' סנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/עו/ב|ע"ו:]]}} ובגמ' שם {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/עח/א|ע"ח.]]}} פלוגתא דר"י וחכמים בהשיך בו את הנחש דר"י מחייב וחכמים פוטרין, דר"י אית ליה ארס נחש בין שיניו עומד, וממשמעות התוס' וה[[רשב"א/בבא קמא/נו/א|רשב"א]] בב"ק {{ממ|[[תוספות/בבא קמא/נו/א|נ"ו.]]}} משמע דלר"י בכפתו לפני הנחש מחייב מיתה ביד"ש כיוצ"ב דכפתו לפני הארי [ובעקרבים שמא אפי' רבנן מודו], וא"כ קשה מה מהניא עצתו דראובן והרי זה נמי שפיכות דמים. '''ואולי''' ראובן אמר להם להשליכו לבור מסויים שידע בו שאין בו נחשים ועקרבים, וכלישנא דקרא השליכו אותו אל הבור "הזה" והם השליכוהו לבור אחר, אבל אין נראה כן שהרי משמעות הכתוב שקיבלו דבריו ועשו כן שהשליכוהו לזה הבור. [א"ה, עיין ב"ר {{ממ|[[בראשית רבה/פד/טז|פפ"ד ט"ז]]}} שני בורות היו אחד של צרורות ואחד של נחשים ועקרבים, ושמא עפ"ז י"ל דאה"נ ראובן א"ל להשליכו לבור הצרורות והם השליכוהו לבור השני של נחשים ועקרבים.] גם לומר דעצת ראובן מהניא עכ"פ שלא יהיה רציחה בידים שהיא חמורה שב"ד הורגין עליה, אלא תהיה רציחה שרק מחוייבים בדנ"ש, ומשום דהם סברו דיש להם דין ישראל ואינן נהרגין על רציחה זו {{ממ|כמש"כ הפרשת דרכים}}, זה נראה דחוק ודבר שאין הדעת סובלתו, שהרי מ"מ אף ברציחה בידים לא יתחייבו מיתת ב"ד שהרי לדעתם בדין הרגוהו שהרי בדין בי"ד דנוהו, וא"כ אינם אלא כשוגגין לזה אף אם טעו בדין. '''אולם''' למתבאר שלצדיק אין כל חשש מנחשים ועקרבים, א"כ אפ"ל דלכך לא חשש ראובן לשפיכות דמים, והיינו דהנה הם הרי סברו שבדין יש להם להרגו, וא"כ יתכן דהיינו דא"ל ראובן דבזאת יבחן פס"ד האם יוסף חייב מיתה, דאם הדין עמהם א"כ יתקיים הדין ע"י מיתתו מהנחשים וקם דינא, ואם הדין עמו א"כ הרי הוא צדיק גמור, ואין כאן כל בית מיחוש לשפיכות דמים דהרי בודאי לא ימות. {{מרכז|{{גופן|5||'''*'''}}}} '''הנה''' בעובדא דר' חנינא בן דוסא בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/לג/א|ל"ג.]]}} שנתן עקבו על פי החור של הערוד, והקשה ה[[מהרש"א - חידושי אגדות/ברכות/לג/א|מהרש"א]] האיך הכניס עצמו לסכנה לסמוך על הנס, ולדברינו הרי אין כאן קושי' שהרי לגבי צדיק אין ערוד ממית כלל ואי"ז נס. [א"ה, וכן הוא להדיא שם דאמר ר' חנינא בן דוסא ראו בני אין ערוד ממית אלא החטא ממית, אמנם אכתי ליכא בזה הוכחה לשאר חיות, דיתכן דאין דברי ר"ח בן דוסא אלא לעניין ערוד שכל עיקר ברייתו הוא להעניש החוטאים כדאיתא בחולין {{ממ|[[בבלי/חולין/קכז/א|קכ"ז.]]}} וכלפי זה אמר ר"ח בן דוסא אין ערוד ממית אלא החטא ממית, וצ"ע]. '''אלא''' דמ"מ שפיר הקשה המהרש"א שהרי הנס שאירע לו עם הערוד לא היה בכך שלא נשכו, אלא כדפרש"י בשם בה"ג בכך שנזדמן לו בנס מעין וזה הוא כבר נס ממש, ולכן שפיר הקשה המהרש"א האיך סמך על הנס, ומ"מ ממה שנשכו גם אין מזה לסתור דברינו האיך ננשך הצדיק, די"ל שהרי כתב בחי' הגר"א {{ממ|שם}} דהיתה חיה משולחת ומשולחת פוגעת אף בצדיקים, אבל מ"מ בסתמא באינה משולחת נראה כמוש"ב שאין במה שאין החיה פוגעת בצדיקים משום נס. [ועמש"כ בחי' להרמב"ם {{ממ|[[משאת המלך/רמב"ם/נא|סי' נ"א]]}} בענין אין סומכין על הנס.] {{מרכז|{{גופן|4||'''*'''}}}} {{עוגן|טו2}} '''ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו וגו'''' (נ טו) '''בב"ר''' {{ממ|[[בראשית רבה/ק/ח|פ"ק ח']]}} איתא שאמרו כן לפי שלא זימנן לסעודה, והוא לא נתכוין אלא לש"ש, אמר לשעבר אבא מושיב לי למעלה מיהודה שהוא מלך ולמעלה מראובן שהוא בכור, עכשיו אינו בדין שאשב למעלה מהן, וכן הוא בתרגום יונתן והוסיף דזהו דא"ל ואתם חשבתם עלי רעה שלכך איני מזמנכם לסעודה כי אני שומר לכם איבה, אלקים חשבה לטובה כלומר שהקב"ה יודע שהיתה כונתי לש"ש וכנ"ל. ובאמת קצת יש להבין שבאם כך היה רצון יעקב שישב יוסף למעלה מכולם, א"כ אף לאחר הסתלקות יעקב היה לו ליוסף לעשות רצון אביו דמ"ש. '''ונראה''' דהנה ב' החלומות דחלם יוסף {{ממ|לעיל בפ' וישב}} חדא דהאלומות השתחוו לו וחדא דהשמש והירח וי"א כוכבים משתחווים לו, פי' בספר בית הלוי {{ממ|שם}} דהחלום של האלומות זהו עניני עוה"ז שיהיו נצרכים ליוסף, ואילו החלום השני זהו במעלתו וצדקותו, יעו"ש, והנה איכא עוד חילוק בין החלומות, דהחלום הראשון היה רק על אחיו ואילו החלום השני היה אף אביו בכלל, ונראה ביותר דאביו בחלום השני אי"ז תוספת בלבד אלא ה"ז תנאי בעיקר החלום, דהיינו דכל קיום החלום השני זהו רק באם גם אביו וגם אחיו משתחווים לו, אבל באם לא מתקיים שאביו ישתחוה לו גם אין קיום שישתחוו לו אחיו לחודא. '''ולפי"ז''' יובן היטב שהרי מה שהיה יושב יוסף למעלה מהן בעת הסעודה, זה היה לפי שהיה ראש להם ברוחניות וכפתרון החלום השני, אבל מה שכלכל אותם במצרים זה היה פתרון החלום הראשון של העוה"ז שאלומתיכם השתחוו לאלומתי, ולכן כל זמן שיעקב היה קיים כך היה רצון יעקב שיתקיים החלום ולכן סעד יוסף בראש, אבל מעת שנסתלק יעקב כבר שוב אין כאן קיום החלום וכנ"ל, ולכך סבר יוסף דשוב אין לו לסעוד בראש להיות מתנשא עליהן, אבל החלום השני של מאלמים אלומים שזה היה רק על אחיו זהו שפיר יכול להמשך קיומו גם להבא, ונראה דזהו מה שהוסיף ואמר להם אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם, דא"ל יוסף דאכתי החלום הראשון בתקפו שיהיו סמוכים עליו בכלכלתם, ולפי דחלום זה אינו תלוי ביעקב אלא באחין בלבד וכש"נ.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף