מראי מקומות/שבת/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(המשך מראי מקומות) |
(ביאורי הרמב"ן) |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
== שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ == | == שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ == | ||
=== פירוש 'בפנים' ו'בחוץ' === | |||
רש"י {{ממ|[[רש"י/{{כאן}}#שתים|ד"ה שתים]]}} מפרש שתים שהן ארבע בפנים, לאותן העומדים בפנים דהיינו בעל הבית. ושתים שהן ארבע בחוץ לאותן העומדים בחוץ דהיינו העני. | רש"י {{ממ|[[רש"י/{{כאן}}#שתים|ד"ה שתים]]}} מפרש שתים שהן ארבע בפנים, לאותן העומדים בפנים דהיינו בעל הבית. ושתים שהן ארבע בחוץ לאותן העומדים בחוץ דהיינו העני. | ||
ובשבועות {{ממ|[[רש"י/שבועות/ | ובשבועות {{ממ|[[רש"י/שבועות/ה/א|ה. ד"ה ד']]}} פירש רש"י שתים שהן ארבע בפנים, היינו הכנסות לפנים ושתים שהן ארבע בחוץ, היינו הוצאות לחוץ. | ||
והתוספות {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#שתים|ד"ה שתים]]}} העירו שמלשון המשנה כאן משמע כפירוש רש"י כאן, שהרי פירשה המשנה תחילה הכנסה והוצאה של העני ואחר כך הוצאה והכנסה של בעל הבית, ולפירוש רש"י בשבועות לא היה לו לערב הוצאות והכנסות יחד. | והתוספות {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#שתים|ד"ה שתים]]}} העירו שמלשון המשנה כאן משמע כפירוש רש"י כאן, שהרי פירשה המשנה תחילה הכנסה והוצאה של העני ואחר כך הוצאה והכנסה של בעל הבית, ולפירוש רש"י בשבועות לא היה לו לערב הוצאות והכנסות יחד. | ||
אלא שדחו התוספות ראיה זו, כי אפשר שלא רצה התנא לכתוב הוצאות של עני ועשיר לחוד והכנסות של עני ועשיר לחוד, כיון שבאופן זה היה עליו להאריך בלשונות שלא יכל לקצר ולכתוב "או שנטל מתוכה והוציא" וכדומה. | אלא שדחו התוספות ראיה זו, כי אפשר שלא רצה התנא לכתוב הוצאות של עני ועשיר לחוד והכנסות של עני ועשיר לחוד, כיון שבאופן זה היה עליו להאריך בלשונות שלא יכל לקצר ולכתוב "או שנטל מתוכה והוציא" וכדומה. | ||
וה{{ממק|רמב"ן}} ביאר, שכיון שהתחיל התנא לפרש מילי דעני, שוב סיים לכל דבריו ואחר כך חזר לפרש מילי דעשיר, ולכך לא שנה כסדר שפתח בו. | |||
ומכל מקום הביאו התוספות דחיית רבינו אלחנן לפירוש רש"י בשבועות, מדברי הגמרא להלן {{ממ|[[בבלי/שבת/ב/ב|ב:]]}} שמחפשת ראיה לכך שהמשנה כללה בדבריה אף הכנסות ולא רק יציאות, ומביאה הגמרא את הציור הראשון במשנה "פשט העני את ידו לפנים" שהוא הכנסה ולא הוצאה, ולפירוש רש"י בשבועות יכלה הגמרא להביא את המשפט הקודם במשנה "שתים שהם ארבע בפנים" שפירושו הכנסות לפנים. | ומכל מקום הביאו התוספות דחיית רבינו אלחנן לפירוש רש"י בשבועות, מדברי הגמרא להלן {{ממ|[[בבלי/שבת/ב/ב|ב:]]}} שמחפשת ראיה לכך שהמשנה כללה בדבריה אף הכנסות ולא רק יציאות, ומביאה הגמרא את הציור הראשון במשנה "פשט העני את ידו לפנים" שהוא הכנסה ולא הוצאה, ולפירוש רש"י בשבועות יכלה הגמרא להביא את המשפט הקודם במשנה "שתים שהם ארבע בפנים" שפירושו הכנסות לפנים. | ||
וב{{ממק|רמב"ן}} כתב שסדר המשנה אתי שפיר בין לפירוש רש"י כאן ובין לפירושו בשבועות{{הערה|ברמב"ן הזכיר פירוש זה בשם יש מפרשים.}}, שפעמים מתחיל התנא לפרש את מה שהזכיר ראשון ופעמים מתחיל לפרש את מה שסיים בו{{הערה|כמבואר בנדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/ג/א|ג.]]}}.}}. | |||
== העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים == | == העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים == | ||