עריכת הדף "
מראי מקומות/שבת/ב/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ == === פירוש 'בפנים' ו'בחוץ' === רש"י {{ממ|[[רש"י/{{כאן}}#שתים|ד"ה שתים]]}} מפרש שתים שהן ארבע בפנים, לאותן העומדים בפנים דהיינו בעל הבית. ושתים שהן ארבע בחוץ לאותן העומדים בחוץ דהיינו העני. ובשבועות {{ממ|[[רש"י/שבועות/ה/א|ה. ד"ה ד']]}} פירש רש"י שתים שהן ארבע בפנים, היינו הכנסות לפנים ושתים שהן ארבע בחוץ, היינו הוצאות לחוץ. והתוספות {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#שתים|ד"ה שתים]]}} העירו שמלשון המשנה כאן משמע כפירוש רש"י כאן, שהרי פירשה המשנה תחילה הכנסה והוצאה של העני ואחר כך הוצאה והכנסה של בעל הבית, ולפירוש רש"י בשבועות לא היה לו לערב הוצאות והכנסות יחד. אלא שדחו התוספות ראיה זו, כי אפשר שלא רצה התנא לכתוב הוצאות של עני ועשיר לחוד והכנסות של עני ועשיר לחוד, כיון שבאופן זה היה עליו להאריך בלשונות שלא יכל לקצר ולכתוב "או שנטל מתוכה והוציא" וכדומה. וה{{ממק|רמב"ן}} ביאר, שכיון שהתחיל התנא לפרש מילי דעני, שוב סיים לכל דבריו ואחר כך חזר לפרש מילי דעשיר, ולכך לא שנה כסדר שפתח בו. ומכל מקום הביאו התוספות דחיית רבינו אלחנן לפירוש רש"י בשבועות, מדברי הגמרא להלן {{ממ|[[בבלי/שבת/ב/ב|ב:]]}} שמחפשת ראיה לכך שהמשנה כללה בדבריה אף הכנסות ולא רק יציאות, ומביאה הגמרא את הציור הראשון במשנה "פשט העני את ידו לפנים" שהוא הכנסה ולא הוצאה, ולפירוש רש"י בשבועות יכלה הגמרא להביא את המשפט הקודם במשנה "שתים שהם ארבע בפנים" שפירושו הכנסות לפנים. וב{{ממק|רמב"ן}} כתב שסדר המשנה אתי שפיר בין לפירוש רש"י כאן ובין לפירושו בשבועות{{הערה|ברמב"ן הזכיר פירוש זה בשם יש מפרשים.}}, שפעמים מתחיל התנא לפרש את מה שהזכיר ראשון ופעמים מתחיל לפרש את מה שסיים בו{{הערה|כמבואר בנדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/ג/א|ג.]]}}.}}. === למה לא שנה דיני הוצאה נוספים === ==== מושיט ומעביר מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים ==== התוספות {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#שבועות|ד"ה שבועות]]}} הקשו מדוע לא הזכיר התנא דין מושיט ומעביר מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים. ויישבו שלא הזכיר התנא אלא הכנסה הדומה ליציאה שהיא מרשות לרשות משא"כ מושיט ומעביר. ==== זורק מרשות לרשות ==== ובאופן זה יישבו מדוע לא הזכיר התנא זורק מרשות היחיד לרשות הרבים ולהפך, לפי שאף זורק אינו דומה להוצאה שהיא נעשית על ידי הולכה ברגליו משא"כ בזריקה שעומד במקומו וזורק. ==== מעביר ד' אמות ברשות הרבים ==== ובחידושי מהר"ל מפראג ביאר הטעם שלא הזכיר התנא דין מעביר חפץ ברשות הרבים ד' אמות, לפי שלא הקדים התנא להזכיר דין הוצאה אלא משום דין לא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה{{הערה|עיין לעיל שכן יישבו כמה ראשונים.}} ולדין זה סגי בהזכרת איסור הוצאה מרשות לרשות.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף