עריכת הדף "
מראי מקומות/ברכות/ה/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== דין גרמא דעשיראה ביר == בגמרא מבואר שרבי יוחנן היה מנחם את האבל על מיתת בנו בהראות לו עצם בנו שמת, אומרו לו דין גרמא דעשיראה ביר [זה עצם של בן עשירי שמת {{ממק|רש"י}}]. וברש"י {{ממ|[[רש"י/{{כאן}}#ביר|ד"ה ביר]]}} פירש שצר עצם מבנו שמת בסודרו לעוגמת נפש. === אופן מיתתו === רב נסים גאון {{ממ|[[רב נסים גאון/ברכות/ה/ב|כאן]]}} כתב בשם רב שרירא ורב האי חמודו שבנו העשירי נפל לתוך יורה גדולה שהיתה רותחת ריתוח קשה וחזק, ונמס בשרו ונמק{{הערה|וכ"ה בתשובות הגאונים {{ממ|[[תשובות הגאונים (הרכבי)/תט|הרכבי, סימן תט]]}}. וכ"כ בסדר הדורות {{ממ|[[סדר הדורות/רבי יוחנן|ערך רבי יוחנן]]}} בשם ספר יוחסין שמצא במגילת סתרים לר' ניסן גאון, ולכאורה ט"ס הוא וצ"ל ניסים גאון וכדלפנינו. וברנ"ג מובא 'שהיה מנחם בה אחרים' ובתשובות הגאונים מובא 'שהיה מתנחם בה'. ולשון 'שהיה מתנחם בה' משמע שלא רק ניחם בה אחרים אלא הוא עצמו היה מתנחם בה. }}. === טומאה בנשיאת העצם === והטעם שלא חשש לטומאה בנשיאת העצם, פירש רש"י שצר עצם פחות מכשעורה. ורב נסים גאון {{ממ|[[רב נסים גאון/ברכות/ה/ב|כאן]]}} הביא בשם רב שרירא גאון ורב האיי חמודו, שנטל רבי יוחנן אצבע קטנה שלו{{הערה|וכ"ה בתשובות הגאונים {{ממ|[[תשובות הגאונים (הרכבי)/תט|הרכבי, סימן תט]]}}. וראה עלי תמר {{ממ|[[עלי תמר/נזיר/ז#א|נזיר פ"ז ה"א]]}} שהביא גירסה 'עצם של אצבע קטנה', ולא היה זה כל האצבע.}} ובמסורת הש"ס הביא דברי הערוך {{ממ|[[הערוך/גרם|ערך גרם]]}} שפירש שאותו העצם שן היה שאינו מטמא{{הערה|כמבואר באהלות {{ממ|[[משנה/אהלות/ג#ג|פ"ג מ"ג]]}} כל שבמת טמא חוץ מן השיניים והשיער והצפורן.}} וכ"כ הרשב"ם {{ממ|[[רשב"ם/בבא בתרא/קטז/א|ב"ב קטז.]]}} והרמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/חולין/קכב/א|חולין קכב.]]}}. וכ"כ בשיטת הקדמונים {{ממ|ב"ב קטז.}} ר' אברהם אב"ד בשם רבינו חננאל. וכ"ה הריטב"א {{ממ|[[ריטב"א/בבא בתרא/קטז/א|ב"ב שם]]}} בשם י"מ, ביד רמה {{ממ|[[יד רמה/בבא בתרא/קטז/א|שם]]}} ובראבי"ה {{ממ|[[ראבי"ה/א/ברכות/ו|ח"א מסכת ברכות סימן ו]]}} בשם י"מ. ובשיטה מקובצת {{ממ|[[שיטה מקובצת/ברכות/ה/ב|כאן]]}} הוסיף ששן זו נתלשה ממנו מחיים{{הערה|וכמבואר במשנה באהלות שם: ובשעת חבורו הכל טמא.}}. עוד הביא במסורת הש"ס שיש מפרשים שלשון "ביר" הוא סעודת הבראה לאבל, וביתר ביאור ביאר ה{{ממק|מהר"צ חיות}} שביר בלשון הירושלמי הוא סעודת הבראה וצריך שיהיה בה בשר, ונשא רבי יוחנן אצלו עצם מסעודת הבראה של בנו העשירי. וכ"כ בסדר הדורות {{ממ|[[סדר הדורות/רבי יוחנן|ערך רבי יוחנן]]}}. וכ"ה הריטב"א {{ממ|[[ריטב"א/בבא בתרא/קטז/א|ב"ב קטז.]]}} בשם יש אומרים. וכ"כ הראבי"ה {{ממ|[[ראבי"ה/א/ברכות/ו|שם]]}} בשם י"מ. === קבורה בפחות מכזית === התוספות יום טוב {{ממ|[[תוספות יום טוב/שבת/י#ה|שבת פ"י מ"ה]]}} הסתפק אם פחות מכזית מן המת טעון קבורה. ולכאורה יש להוכיח מסוגיין שאינו חייב קבורה, שאם לא כן כיצד יכל רבי יוחנן לשאת עמו עצם בנו העשירי{{הערה|ואף שכתב המשנה למלך {{ממ|[[משנה למלך/אבל/יד#כא|אבל פי"ד הכ"א]]}} שאם ראשו ורובו קיים מחזירים לקבורה אפילו על אבר או עצם אחד. כתב בשו"ת קול מבשר {{ממ|ח"א סימן ע סק"ב}} שהיינו דווקא כשיש באותו אבר או עצם שיעור טומאה.}}. ובעלי תמר {{ממ|[[עלי תמר/נזיר/ז/א|נזיר פ"ז ה"א]]}} שכיון שהיה פחות מכשעורה לא חשש לקוברו כיון שאינו מטמא. אך הקשה להשיטות שהיה זה שן מדוע לא קברה וכן לדעת הגאונים שלא קבר אצבע קטנה שלו{{הערה|ועי"ש שהביא גירסא עצם של אצבע קטנה ולפ"ז אפשר שהוא פחות מכשעורה.}}. והחיד"א {{ממ|[[שו"ת יוסף אומץ/ל#ב|שו"ת יוסף אומץ סימן ל אות ב]]}} הוכיח אף הוא מסוגיין שאין שן צריכה קבורה. אך כתב שם שהעיד בו אחד מאוהביו שראה מעשה שחכמי המערב היו זהירין בזה. === היכן צר את העצם === ברש"י ושא"ר מבואר שצר את העצם בסודרו. אמנם ביד רמה {{ממ|[[יד רמה/בבא בתרא/קטז/א|ב"ב קטז.]]}} כתב שקבע עצם זה בטבעת שבאצבעו. === אופן הניחום === ביד רמה {{ממ|[[יד רמה/בבא בתרא/קטז/א|שם]]}} ביאר אופן הניחום שהיה אומר רבי יוחנן, זה עצם בני העשירי בידי ואף על פי כן הצדקתי עלי את הדין ונחמתי ואף אתם עשו כמוני. במגיד מישרים {{ממ|פרשת מקץ, מהדורא בתרא}} תמה איך היה מנחם רבי יוחנן לאבלים על דרך צרת רבים חצי נחמה, הלא נחמה זו נחמת שוטים היא. עי"ש מה שביאר על דרך סוד. === איסור הנאה בדבר שגזעו מחליף === הרמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/חולין/קכב/א|חולין קכב.]]}} מביא דעת האומרים שכל דבר מן המת שגזעו מחליף ואינו מטמא - אינו אסור בהנאה, והוכיחו כן מסוגייתנו שצרר רבי יוחנן עצם מן המת בסודרו, והיינו שן שאינה מטמאה ואינה אסור בהנאה. אמנם הרמב"ן דחה ראייתם, שהרי כאן כלל לא נהנה מעצם זו ואין ראיה שדבר שגזעו מחליף כשם שאינו מטמא אינו אסור בהנאה{{הערה|וכן הובא מו"מ זה בדברי הר"ן {{ממ|[[ר"ן/חולין/קכב/א|שם]]}}.}}. === אם השאיר רבי יוחנן בן או בת === תוספות מביאים דברי הגמרא בקידושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/עא/ב|עא:]]}} שרבי יוחנן היו לו בנות. וראה עלי תמר {{ממ|[[עלי תמר/קידושין/ג#ב|קידושין פ"ג ה"ב]]}} שנשא אשה בזקנותו והוליד בנים{{הערה|עי"ש שהוכיח זאת.}}. ונחלקו המפרשים האם אחר עשר בניו שמתו נותרו לו בנים אחרים: דעת הרשב"ם {{ממ|[[רשב"ם/בבא בתרא/קטז/א|ב"ב קטז.]]}} שלא הניח רבי יוחנן עוד בן. אמנם בתשובות הגאונים {{ממ|[[תשובות הגאונים (הרכבי)/תט|שם]]}} מבואר שנותר לרבי יוחנן בן אחד והוא רב מתנה, ושלחו רבי יוחנן ללמוד תורה אצל שמואל בבבל. וכן הביא רב נסים גאון {{ממ|[[רב נסים גאון/ברכות/ה/ב|כאן]]}} בשם יש אומרים. וכן הביא בספר ברכת אהרן {{ממ|מאמר כא אות א}} מדברי הגמרא בחולין {{ממ|[[בבלי/חולין/קלז/ב|קלז:]]}} לגירסתנו שם: כי סליק איסי בר היני אשכחיה לר' יוחנן דקא מתני ליה לבריה כו'. הרי שהיה לרבי יוחנן בן נוסף{{הערה|וצ"ב שמא קודם שמת.}}. ובסדר הדורות {{ממ|[[סדר הדורות/רבי יוחנן|ערך רבי יוחנן]]}} תמה על שיטה זו מדברי הגמרא בבבא בתרא המוכיחה שרבי יוחנן אינו סובר שכל מי שלא הניח בן הקב"ה מתמלא עברה עליו, מכך שאמר דין גרמא דעשיראה ביר ואם היה סובר כן לא היה מנחם באופן זה דהא חציף מאן דמפרסם חטאיה. ואם היו לו עוד בנים ראיית הגמרא תמוהה. ובספר ברכת אהרן {{ממ|שם}} יישב, שאפשר שבן זה נולד לו לאחר זמן ופשטות הגמרא דאמר דין גרמא דעשיראה ביר היינו מיד אחר מות בנו העשירי עוד לפני שנולד לו בן אחר. === לימוד ספר איוב === בתורה תמימה {{ממ|[[קהלת/ז#א|קהלת ז א הערה י]]}} ביאר על פי מעשה זה את דברי הגמרא לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/יז/א|יז.]]}} רבי יוחנן כד הוי מסיים ספרא דאיוב אמר הכי סוף אדם למות וסף בהמה לשחיטה וכו', שהלשון 'כד הוי מסיים' מורה שהיה זה חזון נפרץ אצלו לסיים ספר איוב, ויתכן לומר שהסיבה לזה לפי שהיה לו הרבה בנים ומתו ולכן היה רגיל ללמוד ספר איוב. === רבי יוחנן נשאר יחיד לאביו מעשרה בנים שהיו לו === בספר אבן שלמה {{ממ|לר"ש מטלטשין תלמיד הגר"א}} ביאר שרבי יוחנן אמר כן על עצמו שנשאר יחיד לאביו מעשרה בנים שהיו לו ומתו.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף