עריכת הדף "
מראי מקומות/ברכות/ג/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר == הגמרא מקשה סתירה בין דעת רבי מאיר שזמן קריאת שמע של ערבית מתחיל משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות, ובין דעתו בברייתא אחרת שהזמן הוא משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן. הראשונים נזקקים לשאלה, שמא אין זה שני זמנים אלא שני סימנים המורים על זמן אחד. רש"י {{ממ|[[רש"י/{{כאן}}#קשיא|ד"ה קשיא]]}} כותב בפשיטות שהזמן שבנ"א נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות הוא שעור מאוחר משל כהן, והכא אמר משעת טבילה שהיא קודם בין השמשות. אך אינו מפרש מנין לנו שהוא שיעור מאוחר משל כהן, שמא קודם הוא לו. התוספות {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#קשיא|שם]]}} מיישבים בשני אופנים: '''א.''' ברש"י לעיל {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/ב#נכנסין|ב: ד"ה נכנסין]]}} מבואר שיש האומרים שזמנו של ר' אחאי או ר' אחא משעה שרוב בני אדם נכנסין להסב, היינו בערבי שבתות, ואם כן אי אפשר לפרש שזמנו של ר"מ משעה שהכהנים טובלים זהה לזמן שבנ"א נכנסין להסב בערב שבת שהרי אם כן במה נחלקו רבי מאיר ור' אחאי/אחא. '''ב.''' עוד יישוב התוס' שלא מסתבר לומר שבני אדם ממהרין כל כך בערבי שבתות ואוכלים בזמן שכהנים טובלים שהוא מבעוד יום. הרשב"א {{ממ|[[רשב"א/{{כאן}}#והא|ד"ה והא]]}} מיישב שאחר שהסיקה הגמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|ב:]]}} שזמן עני לחוד וזמן כהן לחוד מסתמא חזרה הגמרא לסברתה הראשונה שעני בימות החול ושאר בני אדם בערבי שבתות חד שיעורא הוא. ואם נאמר שזמנו של רבי מאיר בשעה שהכהנים טובלים זהה לזמן אכילת בנ"א בערבי שבתות, אם כן זהה הוא גם לזמן אכילת עניים ודעתו זהה לדעת רבי חנינא המובא בברייתא כדעה חולקת. ועוד, שאם כן יצא שזמנו של עני זהה לזמן טבילת כהנים וקודם הוא לזמן אכילת כהנים בצאת הכוכבים, והגמרא הלא הסיקה {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|שם]]}} שזמנו של כהן מאוחר משל עני. השיטה מקובצת {{ממ|[[שיטה מקובצת/{{כאן}}#קשיא|ד"ה קשיא]]}} מבאר, שאין לומר שזמן טבילה וזמן אכילת בנ"א שוות, לפי ששעות שבני אדם נכנסין לאכול פתן אינן מכוונות שיהיו כולן עם חשכה. === מתי נכנסים בני אדם לאכול בערבי שבתות === ברש"י {{ממ|[[רש"י/{{כאן}}#קשיא|ד"ה קשיא]]}} כתב שהוא שיעור מאוחר משל כהן, דהיינו שבני אדם נכנסים לאכול פתן בערבי שבתות אחר צאת הכוכבים. ואף שכתב רש"י לעיל {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/ב#בערבי|ב: ד"ה בערבי]]}} שבערבי שבתות הכל ממהרין לסעודה לפי שהכל מוכן, מכל מקום אין זמן זה קודם לזמן צאת הכוכבים. ולפי זה מבאר רש"י קושיית הגמרא קשיא דר"מ אדר"מ שזמן אכילת בנ"א בער"ש מאוחר מזמן טבילת כהנים שהוא מבעוד יום. אמנם בתוספות לעיל {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/א#מאימתי|ב. ד"ה מאימתי]]}} הביאו דעת ר"י בביאור מנהג ישראל לקרות את שמע בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים, משום דסבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי משעה שקדש היום וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב דהיינו סעודת ערב שבת והיא היתה מבעוד יום, עכ"ל. הרי שביארו שזמן זה הוא קודם צאת הכוכבים מבעוד יום. וכ"כ בשיטה מקובצת {{ממ|[[שיטה מקובצת/{{כאן}}#קשיא|ג. ד"ה קשיא]]}} שבני אדם נכנסין לאכול פתן הוא בשעה שקידש היום, דהכי מסתברא שכיון שקדש היום כל אחד נכנס לאכול, עכ"ד. ולפי זה קושיית הגמרא היא לאידך גיסא, שזמן אכילת בנ"א בער"ש הוא קודם לזמן טבילת כהנים שהוא סמוך לצאת הכוכבים וכדעת רבי יוסי שזמן בית השמשות כהרף עין.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף