מראי מקומות/ברכות/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 32: שורה 32:
המשנה ברורה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/סא#מ|סק"מ]]}} כתב בשם עולת תמיד שאף לדעת הסוברים שאדם מוציא את חבירו בק"ש מדין שומע כעונה, היינו דוקא באופן שמבין הלשון ואפילו אם שומע בלשון הקודש צריך שיבין. עוד הביא מכנסת הגדולה בשם ברכת אברהם שהיינו דווקא ביחיד המוציא יחיד, אבל ביחד המוציא רבים בלשון הקודש אפילו אינם מבינים יוצאים ידי חובתם.
המשנה ברורה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/סא#מ|סק"מ]]}} כתב בשם עולת תמיד שאף לדעת הסוברים שאדם מוציא את חבירו בק"ש מדין שומע כעונה, היינו דוקא באופן שמבין הלשון ואפילו אם שומע בלשון הקודש צריך שיבין. עוד הביא מכנסת הגדולה בשם ברכת אברהם שהיינו דווקא ביחיד המוציא יחיד, אבל ביחד המוציא רבים בלשון הקודש אפילו אינם מבינים יוצאים ידי חובתם.


==זמן קריאת שמע של ערבית להלכה==
==תחילת זמן קריאת שמע של ערבית להלכה==
;דעת רש"י
;דעת רש"י
דעת רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/א|ד"ה עד סוף]]}} שזמן קריאת שמע להלכה משעת צאת הכוכבים. ולכך כתב בשם הירושלמי שקריאת שמע הנאמרת בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אינה אלא כדי לעמוד מתוך דברי תורה, ולפיכך חובה לקרותה משתחשך, ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מטתו יצא. וכן פסק הרי"ף שזמן ק"ש משעת צאת הכוכבים.
דעת רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/א|ד"ה עד סוף]]}} שזמן קריאת שמע להלכה משעת צאת הכוכבים. ולכך כתב בשם הירושלמי שקריאת שמע הנאמרת בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אינה אלא כדי לעמוד מתוך דברי תורה, ולפיכך חובה לקרותה משתחשך, ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מטתו יצא. וכן פסק הרי"ף שזמן ק"ש משעת צאת הכוכבים שהרי כן דעת חכמים במשנתנו ובברייתא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|עמוד ב]]}}, ואף לדעת האומר {{ממ|[[בבלי/ברכות/ג/א|ג.]]}} שרבי אליעזר הוא האומר במשנתו זמן זה, מכל מקום מוכח שאף חכמים סבירא להו הכי מכך שלא נחלקו עליו כדרך שנחלקו עליו בהמשך המשנה לגבי סוף הזמן.


והקשו התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/א|ד"ה מאימתי]]}} דאם כן היה לו לקרות ג' פרשיות ובברכותיה, ועוד דקי"ל כריו"ח דבעינן למיסמך גאולה לתפילה אף בערבית, ועוד דק"ש שעל המטה אינה אלא משום מזיקין ות"ח אין צריך לקרותה. והרשב"א יישב דעת רש"י שאילו היו מאחרין להתפלל עד זמן ק"ש היה כל אחד הולך לביתו ולא היו מתפללין בצבור מפני הטורח להתאסף שוב, ולכן התירו להתפלל קודם הזמן. ואחר שכבר קראו ק"ש בברכותיה כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה לא הצריכו לשוב ולברך כיון שהברכות אינן מעכבות כדמוכח בירושלמי, וגם לא הצריכו לקרות אלא פרשה ראשונה שהיא מדאורייתא. והדין לסמוך גאולה לתפילה הוא כשמתפלל ביחיד או בציבור אחר שהגיע זמן ק"ש.
והקשו התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/א|ד"ה מאימתי]]}} דאם כן היה לו לקרות ג' פרשיות ובברכותיה, ועוד דקי"ל כריו"ח דבעינן למיסמך גאולה לתפילה אף בערבית, ועוד דק"ש שעל המטה אינה אלא משום מזיקין ות"ח אין צריך לקרותה. והרשב"א יישב דעת רש"י שאילו היו מאחרין להתפלל עד זמן ק"ש היה כל אחד הולך לביתו ולא היו מתפללין בצבור מפני הטורח להתאסף שוב, ולכן התירו להתפלל קודם הזמן. ואחר שכבר קראו ק"ש בברכותיה כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה לא הצריכו לשוב ולברך כיון שהברכות אינן מעכבות כדמוכח בירושלמי, וגם לא הצריכו לקרות אלא פרשה ראשונה שהיא מדאורייתא. והדין לסמוך גאולה לתפילה הוא כשמתפלל ביחיד או בציבור אחר שהגיע זמן ק"ש.