מראי מקומות/בכורות/יב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־22:45, 28 בספטמבר 2022 מאת מי אדיר (שיחה | תרומות) (שריפת חמץ בפירות שביעית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png בכורות TriangleArrow-Left.png יב TriangleArrow-Left.png ב

בהמת שביעית פטורה מן הבכורה[עריכה]

רבי איסר יהודה אונטרמן זצ"ל (ספר זכרון להגרח"ע זצ"ל עמוד 16 - ברור דין חמץ בשביעית) רצה ללמוד מסוגייתנו שכשם שנדחה דין בכור בשביעית, ה"ה בחמץ ידחה דין תשביתו מפני האיסור לאכלה ולא להפסד. אמנם דחה שאם נשווה דינם הרי צריך לומר שיפקע כל איסור חמץ ממנו כדרך שפוקע כל דין בכורה בבהמת שביעית, וזהו דבר תימה שאינו עולה על הדעת. ולכך כתב לחלק דעד כאן לא קאמר ר"ח דנפקע דין בכורה מבהמת שביעית אלא משום דבכור קרבן הוא ותכליתו שיהיו אימוריו קרבים ע"ג המזבח, ולכן בבהמת שביעית שא"א לקיים בה דין הקרבה נפקע ממנה קדושת הבכורה. משא"כ בחמץ שאין השריפה תכלית האיסור, ואין האיסור תלוי בזה שמצוה לשורפו, לכך לא שייך לומר שכיון שא"א לשרפו ממילא יפקע ממנו דין איסור החמץ. [ועי"ש מה שביאר בקושיית הגמרא מעיסת שביעית, אף שדין שריפה דחלה אינו תכלית המצוה, וא"כ ל"ל קרא דלדורתיכם].

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף