מראה הפנים/שביעית/ג/ו

מראה הפנים שביעית ג ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אין בונין מדריגות על פי גיאיות ערב שביעית וכו'. פירשתי בפנים לפי דרך הרמב"ם בפירוש המשנה ובחיבורו כפי הנראה משם והר"ש פי' שהמדריגות עשויות בשביל לירד לקחת המים שנתקבצו בגיא והטעם דאין בונין בערב שביעית משום דנראה כמתקנן להשקות את שדהו בשביעית וכו' ואחריו נמשך הר"ב כדרכו בכל המקומות. וזה מן הדברים אשר נתקשו לי תמיד בפירושם על סדר הזה דאי טעמא משום הכי הואי א"כ אמאי סתם התנא את דבריו בדין הזה והיה לו לחלק ולומר דבשדה בית השלחין מותר דהא משקין בית השלחין בשביעית ועוד דאם המדרגות בשביל השקאת השדה הן א"כ מסתמא לבית השלחין הוא שעושין כן דצריך השקאה תמיד ואיך ישנה התנא דבריו בשדה בית הבעל דוקא (שכך צ"ל לפירושם) מה שאין דרך לעשות לה תיקון זה וזהו אפילו לדעת הרמב"ם שפסק כהאי סתמא דמתניתין דריש מ"ק דדוקא בית השלחין אמרו וזכרתי מזה לעיל סוף פ"ב ופשיטא לדעת הסוברים דאף שדה בית הבעל משקין בשביעית וכמו שהר"ב בעצמו כתב שם בריש הפרק דהשתא נסתר לגמרי פירושו שפי' כאן ועוד מה זה הטעם לחילוק דסיפא לא יסמוך בעפר וכו' לפירושם וזהו דוחק גדול לומר כן דבעפר מיחזי טפי שהוא מתכוין להשקות השדה יותר משהוא סותם בחייץ דהא מיהת סתימה הויא וכשהוא סותם אפילו בסתימה כל שהוא כבר נראה שהוא מתכוין להשקות את השדה לכן שמתי אל לבי בכל מקום ובפרטות בסדר הזה לילך בעקבות הרמב"ם ולפרש בפירושו שהוא הנכון והאמיתי ומפני שראיתי שלא נעלם ממנו דבר כמו שאני רואה לחזק בכל מקום לדבריו מן הש"ס ומהתוספתא וממה שהוזכר בכל שיטת הש"ס דילן כאשר יראה הרואה המעיין ואוהב האמת וכאשר הראה בדין משנה זו בעצמה שפסק לפי מסקנת סוגיית הש"ס כמו שיתבאר בדיבור דלקמן בס"ד:

באיסור שני פרקים היא מתניתא. וכך היא המסקנא כדדחי הש"ס להא דר' מנא כמבואר הכל בפנים וכשיתבונן המעיין בהסוגיא יראה דמוכרח הוא דאין לפרש המתני' כ"א במדריגות שעל שפת הגיא שעשוין לירד ולעלות לתוך השדה שבגיא כדי לתקנה ולחרשה ולזרעה ולא בהשקאת שדה מיירי הכא כפי' הנזכר בדיבור דלעיל וכבר הקשתי על פי' זה והנה מן הסוגיא ג"כ סתירה לפירושם דאי בשביל השקאת השדה איירינן כאן א"כ מאי האי דקאמר לדחות לדברי ר' מנא מתניתא לא אמרה כן וכו' ומאי שייכא תיקון להשקאה לדמות להאי דחרישה ולפי מה שפירשתי הכל ניחא כמבואר בפנים ואין אנו צריכין לכפול בדברים להמעיין המבין ומעתה נבואה אל דברי הרמב"ם ז"ל דפסק כדינא דכולא מתניתין ולפי מסקנת הש"ס בהסוגיא דבפ"ג בהלכה י' כתב ובזמן המקדש אין בונין מדריגות ע"פ הגיאיות ערב שביעיות משיפסקו הגשמים מפני שהוא מתקנן לשביעית וזה כמסקנא דהכא דהרישא דוקא בזמן איסור שני פרקים הוא דמיירי ובדיני דהסיפא דמיירי בשביעית ביאר לעיל בפ"ב בהלכה י"א וכתב לא ימלא אדם גיא עפר וכו' וכפירושו במשנה דעל השדה שבגיא קאי דלא ימלא אותה עפר וזה הפירוש נלמד מהתוספתא שהבאתי בפנים דקתני ובשביעית סומך להן עפר ונותן על פי גיאיות. ודוקא על פיהן אבל לא יסמוך העפר בתוך הגיא מפני שהוא מתקן את הארץ וא"כ בשדה שבתוך הגיא איירינן ועל זה הוא דאמרו ג"כ במתני' וממילא אזדו כל דברי הראב"ד ז"ל בהשגה שם שכתב המשנה לא דברה על זה כלל וכו' דהא דברי הרמב"ם הן כדברי המשנה מה שכתב כאן ומ"ש בפ"ג כמבואר ופירושו מוכח ומוכרח הוא ועל פירוש הראב"ד שפירש שעל המדריגה שעל שפת הגיא הוא מדבר בהמתני' כשבונה אותה בשביעית לא יעשנה בעפר מפני שמכשירה לזריעה. יש לתמוה על זה וכי המדריגה עשויה לזריעה היא. ומה שפירש חייץ הוא באבנים זה גם לפירוש הרמב"ם הוא מוסכם כדיליף הכא מקרא דחייץ על מחיצה גרועה נאמר אבל החייץ על פני הגיא הוא להבדילו מהשדות ואפילו בינו לבין ר"ה אמרינן לקמן דמותר להבדיל בשביעית ומכ"ש בתוך שלו ומש"ה יש לכאורה לתמוה גם על שכתב הראב"ד לקמן גבי והקבלן וכו' שקבל לעשותו חייץ ואין חוששין שהוא מתכוין לחלוק את שדהו ע"ש יתבאר עוד מזה לקמן. ומה שפירש הראב"ד בההוא דכל אבן שהוא יכול לפשוט וכו' כבר נתבאר בדברינו לעיל בהלכה ה' שהאמת יורה דרכו דהאי זאת אומרת דהתם אמתני' דאיירי בצרורות קאי וממילא נסתר פירושו גם בזה ונתבארו כל דברי הרמב"ם על נכון בס"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף