עריכת הדף "
מקור ברוך (עפשטיין)/מבוא/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==א== {{מרכז|{{גופן|4|דרוגולין|'''א.'''}}{{ש}}[מעין פתיחה]}} בהקדמה שלאחר שער הספר הגדתי, כמנהג המחברים, דברים אחדים על סבת הדבר שעוררתני לחבר זה הספר; וכאן אגיד דברים אחדים בנוגע לסדורו ולהקף עניניו בכלל, ואומר, כי טרם אבוא לסדר מהלך זכרונותי על חיי אבא מרי, אבן הפנה ליסוד רעיוני לחוק זכרונותי על ספר – אמצא לחובה ולנכון להקדים להם מה שבזכרוני על חיי אבותי הזקנים, אבי אבי ואבי אמי, ממה שראיתי ושמעתי וקראתי עליהם, למען דעת, כי כפריו כן עצו, או כמו שיאמר המשל: „כיופי לסולם — מעלת האולם”. כי אם היות ערכם האצילי וקנייניהם הנפשים של אבותי אלה, רק בגבול ומעמד אנשים „בעלי בתים”, אנשים סוחרים, מדיניים, אנשי דרך ארץ מבני עולם המעשה – היו בכל זאת טפוסים מיוחדים במקומם ובזמנם; וכל אחד, לפי ערכו ולפי מעלת נפשו המיוחדה, אצל מהודו על בני עירו, ספירתו ומדינתו, ונגה לו על כלל האומה לכבוד ולתפארת; וראוים ומכוונים הם להקדיש להם לשמם ולזכרם ולמעשיהם הטובים פרק פרק לכל אחד. וגם כי בזכרונותיהם הם אחוזים ודבוקים, קשורים ומרוכסים הרבה זכרונות נכבדים מחיי דורם בכלל, יען כי הם, כראשי נכבדי עם ומדינה, לקחו חלק בראש בכל הקורות את אחיהם בני עמם בכל מעמדיהם, בטרדתם ובשלותם, בדאגתם ובשמחתם ובכל המוצאות אותם. — ואחריהם יבאו הזכרונות על חיי אבא מרי, והם מרובים בכמות ועשירים באיכות, גדולי ערך ורבי ענין, להיותם מקיפים תנועה כבירה ונרגשת בחיי עמנו בתקופת דור שלם, ומכילים חדשות ונצורות בעולמנו הרוחני ובספרותנו העתיקה, ונלוים בדברים ועניינים ומאורעות נרגשים ומענינים עד מאוד, ומסודרים במערכה יפה ובסדור נעלה. — ולאחרונה יבאו זכרונותי על חיי דודי אחי אמי (ואחרי כן, גם גיסי בעל אחותי) הגאון רבי '''נפתלי צבי יהודה ברלין''', אב"ד ור"מ בק' וואלאזין, המכונה בעולם הספרותי „הנצי"ב מוואלאזין”{{הערה|'''א)''' על הוראתו וטעמו של הכנוי הזה אכתוב אי"ה בתולדותיו בפנים הספר, בתחלת חלק רביעי [[מקור ברוך (עפשטיין)/לו#א|פרק ל"ו סעיף א']]. –}}. {{צבע גופן|אפור|<{{עוגן1|עמוד 3}}>}}ובזכרונות ההם טוויים וקלועים הרבה מזכרונותי אני, מעצמי ומבשרי; יען כי רוב שנות שחרותי ובחרותי עשיתי '''בישיבה''' בוואלאזין, היא הישיבה היותר גדולה, עתיקה ומכובדה במדינתנו (ואולי גם בכל העולם) אשר מאז נוסדה (בשנת תקס"ב) הופיעו מתוכה שנה שנה מאורות גדולים וכוכבים נוצצים בחכמת ישראל, ואשר הוא, דודי, למד ולימד והרביץ תורה בתוכה '''כחמישים''' שנה, ופקד ושמר עליה בכל חושיו בו כשלשים ושש שנה; ואני כמעט מילדותי עד גדלותי בה גודלתי, בה חונכתי, ותחת צלו של דודי זה סוככתי, את נפשו הכרתי, ודרכיו למדתי, רוחו הלבשתי ולאורו הלכתי, וזכיתי לראות את השמש בגבורתה ולהתחמם לנגה ברק יפעתה; ומעל שלחנו הטהור, המלא דשן ממגד שמים, כמעט יום יום זכיתי ללקט פרורי פרפראות ופרי מגדים מאלה המקוטרים מור ולבונה מסגולת התורה, ומתובלים במעדני החכמה, ומרוקחים בנועם המעלות וביקרת המדות והם משמחים את הלב ומרחיבים את הנפש; והוא כאומן את חניכו גדלני, וכמורה נאמן למדני וכאב את בנו אמצני; ופרי השגחתו עלי, המיוחדה והמדויקה נתן חומר רב לנפשי ולקניני רוחי בעתיד, ויהיו לי בהמשך ימי חיי כאזור לגוף וכחותם על לב; וגם אני מצדי, בכל תומת נפשי הילדותית ובכל זהר רגשי קודש, חשתי אליו רגשי בנים נאמנים לאבות יקרים ויחושי חניכים לאלוף נעורים, וכמו נפשי כולה מסורה לו, ובידו אפקיד רוחי{{הערה|'''א)''' ואני מבאר לי את מאמר חז"ל בכ"מ בתלמוד, גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה, אשר בהשקפה ראשונה אין זה מתבאר יפה, למה זח תעלה מעלת השמוש את בעל התורה על מעלת למוד עצמה של התורה, והלא, כידוע, תלמוד תורה שקולה גם כנגד כל המצות שאין להם שעור {{ממ|[[משנה/פאה/א#א|מס' פאה, פ"א, מ"א]]}}, והקב"ה אמר לדוד, טוב לי יום אחד שאתה עוסק בתורה מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב {{ממ|[[בבלי/שבת/ל/א|שבת, ל' א']]}} והעוסק בתורה פטור מן התפילין {{ממ|מכילתא, בא}}, ועוד מאמרים ממין זה, ובמה זכתה מצות שמוש ת"ח להיות עולה על מעלת הלמוד? {{ש}} ואבאר, כי גם השמוש איירי ביחש הלמוד, והכונה, שלמוד הבא ע"י שמשמשים את החכם ומתבוננים בדרכי למודו ובהוראותיו ובכל עניניו „הלכה למעשה”, למוד כזה יותר משתרש בלב וברעיון מאשר סתם למוד שלומדים מתוך הספר לבדו, כי כן הוא מסגולת הטבע מכחות נפש האדם, ובשפת העולם יוגבלו למודים אלה בשם „טהעאריש ופראקטיש”. –}}. ועל כל אשר חוננתי בקניני הנפש חייב אני להודות לו ולהישיבה החביבה ההיא, אשר גם עתה, אחרי עבור כמה עשרות שנים מאז נפרדתי מעליה ואחרי נסחפתי בזרם שטף החיים, ואתאבק קשה עם גליו השואנים וההומים — אחרי כל אלה, עוד היום לבי הומה לה, רוחי מרחפת עליה ונפשי קשורה בזכרונותיה. — {{צבע גופן|אפור|<{{עוגן1|עמוד 4}}>}} מפרטי ישיבתי בהישיבה ומדרכי למודי בתוכה ומשקידת תפקידו של דודי עלי, ובכלל מכל אשר עבר עלי בכל משך למדי בתוכה — מכל אלה אספר אי"ה בגוף החבור, בהמשך חלק '''הרביעי''', כי שם מקומם, וימצאם הקורא למקומותם במחלקת "תכן העניינים". — {{מרכז|<nowiki>~~~~~~~~</nowiki>{{ש}}<nowiki>~~~~~~~~</nowiki>}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף