עריכת הדף "
מעשה רקח/מזוזה/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''על דף אחד ביריעה אחת.''' כמו שמתבאר והולך דאם חבר שני עורות וכתב דף אחד עליהם אפ"ה פסול. '''ועושה לה ריוח וכו'.''' מנחות דף ל"א כמלא אטבא דספרי ורש"י ז"ל פירש באופן אחר והרא"ש והגאונים כתבו כדברי רבינו עיין עליהם. '''ואם כתבה וכו'.''' שם אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן ואמרי לה אמר רב אחא בר בר חנה אמר ר' יוחנן מזוזה שעשאה שתים ושלש ואחת כשרה ובלבד שלא יעשנה כקובה ובלבד שלא יעשנה כזנב וכתב מרן הקדוש דרבינו מפרש דהכי קאמר בין בשעשאה שתים ושלש דפים כשרה כאלו לא עשאה אלא דף אחד וכו' ע"כ ולפ"ז קצת קשה לישנא דואחת דקאמר דהו"ל לומר כאחת ומאי דאיכא לדיוקי טובא בהא דלעיל מהך מימרא אמרינן התם אמר ר' זעירי אמר רב חננאל אמר רב מזוזה שכתבה שתים שתים כשרה איבעיא להו שתים שלש ואחת מהו אמר רב נחמן בר יצחק כל שכן שעשאה כשירה מתיבי עשאה כשירה או שירה כמותה פסולה כי תניא ההיא בס"ת אתמר נמי וכו' ופי' רש"י ז"ל שתים שתים שטות קצרות שטה שטה בת שתי תיבות שתים בזו ושלש בזו ואחת בזו מאי כ"ש דכשרה שעשאה כשירה דאז ישיר משה ששיטה אחת ארוכה ושיטה אחת קצרה שאין ממלא כל השיטה או שירה כמותה שכתב השירה כשאר התיבות אריח על גבי אריח שתים שלש ואחת היינו כשירה וכו' ע"כ ולדעת רבינו מוכרח שיפרש שתים שתים דקאמר רב שתי דפים דעליה קאי אתמר נמי ואם כן לפירושו דואחת ר"ל כאלו לא עשאה אלא דף אחד היכי בעי הבעיין ואחת מהו דואחת ר"ל כאלו ומאי בעי והו"ל למימר שתים שלש מהו ותו דקאי אמימרא דרב דהוא לא הזכיר אחת אלא כשרה סתם קאמר איך שיהיה ותו דמאי בעי כבר אמר רב דשתים כשרה הו"ל למבעי שלש מהו ותו דלפ"ז מאי משני כ"ש שעשאה כשירה ואיך שייך שירה בדפים דשירה היינו אריח על גבי אריח או לבינה ע"ג אריח ומה גם דס"ל דכתב המזוזה בשנים או שלש דפים והיינו ודאי שהדפים שנים א"כ איך שייך בהו שירה. ולזה היה אפשר בדוחק דשירה זו היינו אריח על גבי אריח כשירת האזינו וה"נ כשהם בב' דפים דמי לשירת האזינו וניחא נמי קצת שהשמיט רבינו דין זה דכתבה כשירה כשרה דהויא הלכתא כדמשמע התם וכמ"ש מדברי התוספות שם די"ל דבכלל דין זה הוא ומהתימה על המפרשים שלא נתעוררו בכל זה וצ"ע. '''כתבה שלא על הסדר כגון שהקדים פרשה לפרשה פסולה.''' משמע דבכל גווני קאמר שאפילו אם הקדים פרשת והיה אם שמע והניח חלק למעלה כדי לכתוב אחר כך פרשת שמע דאחר הכתיבה נראית כתובה כדינה אפילו הכי פסולה מטעם הקדימה והכי מוכח נמי ממ"ש מרן פ"א הל' ט"ז על מ"ש רבינו דבמזוזה ותפילין אין תולין וכו' כתב ז"ל דאמרינן במכילתא כתבן שלא כסדרן יגנזו ואינו מחלק בין פרשיות ובין תיבות לאותיות ע"כ. הרי שדימה מזוזה לתפילין בהדי הדדי וכי היכי דבתפילין פשיטא לן דדבר זה הוי שלא כסדרן הוא הדין במזוזה דאין לך שלא כסדרן גדול מזה כמבואר בדברי רבינו פ"ג דין ו' וז"ל תפלה של יד כותבם בארבע דפי' בעור אחד ארוך כס"ת על סדורן בתורה כגון זה וכו' ע"כ הרי דקפיד שיכתוב אותם על סדורן בתורה דהיינו שמע תחילה ואחריה והיה אם שמוע. אכן ראיתי להרב גינת וורדים או"ח כלל ב' סימן ד' שהאריך בענין זה והזכיר דברי רבינו ומרן ז"ל דפרק א' הנזכר וכתב זכרונו לברכה דכדי להסכים דברי הרמב"ם עם דברי התלמוד צ"ל דלא קפיד הרמב"ם רק שהפרשה עצמה שתהיה כתובה כסדרן ולפיכך אפילו שכח אות אחת אין לה תקנה לתלותה אחר כך דהויא לה הפרשה עצמה כתובה שלא כסדרה וזה כשיטת התוספות וכו' ע"כ. ותמיהני על פה קדוש שנראה מדבריו להדיא שאין פיסול בקדימת הפרשה מזו לזו ולהכי פירש דברי מרן שבפ"א שהכוונה לסדר הפרשיות שכתב ז"ל היינו לסדר הפרשה מצד עצמה ולהכי כתב ז"ל ולפיכך אפילו שכח אות אחת וכו' כלומר שזאת היא הקפידא דוקא ואיך נעלם מעיני כבודו לשון זה שכתב רבינו בפרקין ומ"ש פ"ג כנזכר עד שמצאה ידו ז"ל לפרש דברי רבינו כן.<br> ''' ולפי ''' שכל עצמו של הרב ז"ל לא בא לכלל זה הלחץ כי אם מכח הסוגיא דפרק הקומץ דף ל"ב מוכרח אני להביא הסוגיא כדי לברר הדברים וזה דאיתא התם רב נחמן בר יצחק אמר מצוה לעשותן סתומות ואי עבדינהו פתוחות שפיר דמי ומאי פתוחות דקאמר רבי שמעון בן אלעזר אף פתוחות לימא מסייע ליה כיוצא בו ספר תורה שבלה ותפילין שבלו אין עושין מהם מזוזה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה הא מורידין עושין אמאי הכא סתומות והכא פתוחות דילמא להשלים ע"כ וכתבו התוספות ד"ה דלמא להשלים פירש בקונטרס שאם חסרה מזוזה שיטה אחת אי לאו דאין מורידין היו נוטלין שיטה אחת מס"ת ותופרין במזוזה והא דאמרינן בירושלמי פ"ק דמגילה דתפילין ומזוזות אין נכתבין אלא על עור אחד ההיא בשלא תפר העורות זה בזה ועוד יש לפרש להשלים כגון דפרשת שמע בסוף עמוד והוסיף פרשת והיה אם שמע בגיליון שלמטה או פרשת והיה אם שמע בתחילת עמוד והוסיף שמע בגיליון שלמעלה ע"כ. ומבואר הדבר שמ"ש הרב דכדי להסכים דברי הרמב"ם עם דברי הש"ס וכו' דנראה דפשט דברי רבינו הם הפך הש"ס אינו אלא על פי דברי התוספות שפירשו דילמא להשלים דרוצה לומר בשני פנים או דפרשת שמע למטה והוסיף והיה אם שמע למטה הימינה או שפרשת והיה אם שמע למעלה והוסיף לה פרשת שמע למעלה הימינה ומי מפיס שרבינו יסבור כן ממש (הרי מלבד שיש לנו עוד פי' רש"י ז"ל אכתי) אפי' אם יפרש רבינו כפי' התוס' אין הכרח לחלוקא שניה שכתבו ז"ל ודילמא להשלים דקאמר הש"ס יש לפרש דר"ל החלוקא ראשונה דהיינו שפרשת שמע היתה כתובה בספר תורה בסוף העמוד ואם לאו משום דאין מורידין היה מותר להשלים ולכתוב מזוזה אחת על ידי שיכתוב פרשת והיה אם שמע למטה הימנה והיינו להשלים דקאמר וגם התוס' עצמם מילי מילי קאמרי כמבואר וכיון שכן איך נאמר בהנחה דאם רבינו לא יפרש כדברי התוספות ז"ל הויא הש"ס תיובתיה מלבד דלפי האמת אין זה כי אם דרך דחיה בש"ס והתוספות עצמם לא כתבו כן אלא להסביר הדילמא להשלים דקאמר ודו"ק.<br> ''' וגם ''' במה שהרחיק הרב ז"ל דעת רבינו מסברת רש"י ז"ל היה מקום להאריך ולזווגם היטב אמנם אין צורך כיון שכבר מצאנו מקום שפיר לדברי רבינו זלה"ה ועיין להפרישה יו"ד סימן פר"ח שהכריח לסברת הטור שכתב קרוב ללשון רבינו ממ"ש הרב ב"י שם דהיינו טעמא דפסולה משום דתנן כתבן שלא כסדרן פסולה וכן כתב בסמוך הטעם דתלויין פסולין במזוזה משום שהושוו לתפילין בזה והיינו כמ"ש לדעת רבינו הרי דגם הטור והרב ב"י והפרישה ס"ל דאף אם כתב והיה אם שמע תחלה ואחר כך למעלה הימינה כתב פרשת שמע הוי שכתבם שלא כסדר שהם כתובים בתורה ופסולה לפי שהושוו לתפילין לענין זה ודו"ק. '''כתבה בשני עורות וכו'.''' כתב מרן ז"ל בהקומץ דף ל"ג אמר רב יהודה וכו' ע"כ וכן הובא בירושלמי להדיא ועיין להתוספות שם ובדף ל"ב ד"ה דילמא להשלים וכו'. '''לפי שאין מורידין וכו'.''' שם דף ל"ב ע"א וכתבו התוס' ד"ה הא מורידין וכו' וא"ת דילמא במשרטטי וי"ל דלא היו רגילין לשרטט ס"ת ותפילין כיון דלא בעו שירטוט כדאמרינן בירושלמי פ"ק דשבת כל הפטור מן הדבר ועושיהו נקרא הדיוט ע"כ. ומזה קצת קשה למ"ש הרב מג"א סימן ל"ב בשם הרב ב"י דזה שאמרו כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט היינו דוקא כשעושה אותו דרך חומרא אבל אם משרטט כדי לכתוב ביושר שרי לגמרי ואם איתא אכתי קיימא לה קושיית התוספות דאימא דהכא במאי עסקינן במשרטטי בכי הא דההיא דירושלמי היינו בעושה אותו דרך חומרא וכו' וי"ל דמ"מ בזמן התלמוד כולם היו בקיאים ויודעים לכתוב ביושר ולא היו צריכים שירטוט כלל והיינו מ"ש התוספות שלא היו רגילים וכו' א"כ לא היה נמצא שום ס"ת ותפילין משורטט לדעת התוס' ז"ל. וחילוק זה שבירושלמי כמ"ש הרב מג"א הובא גם כן בתוספות פ"ק דגיטין דף ו' עיי"ש. ובאותו דיבור הכריחו ז"ל דתפילין וס"ת לא בעו שירטוט ומ"ש מגילה צריכה שירטוט כאמיתה של תורה ר"ל כמזוזה ודלא כרש"י שפירש כאמיתה של תורה דהיינו ס"ת וראיתי בשלטי הגבורים שהקשה על הסמ"ג שבעשין כ"ה הלכות ס"ת משמע דס"ל כדעת רש"י ובהלכות מגילה כתב להדיא דכאמיתה של תורה זו היא מזוזה והניחו בצ"ע ע"כ ואפשר דלעולם ס"ל דהיינו מזוזה וכמ"ש בהלכות מגילה וכן מוכח מדברי הרא"ם שם ומ"ש בהלכות ס"ת אינו אלא להביא כל הדעות אמנם דעתו ז"ל מסכמת כרבינו יונה ותדע דכתב בשם ר"י דלא מצינו חומר בס"ת יותר מתפילין לענין שירטוט ואי ס"ל כרש"י ז"ל הו"ל לתרץ קושיא זו נראה לענ"ד ודו"ק.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף