עריכת הדף "
מנחת חינוך/שז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''ואופין אותם מעי"ט.''' וכ"כ הרהמ"ח לקמן דאין עשייתם דוחה י"ט וכ"פ הר"מ כאן דאינן דוחין יום טוב וכ"ש שבת וכ"פ הר"מ פ"ה מהלכות הנ"ל גבי לחה"פ דאינו דוחה לא שבת ולא יו"ט. וגם פסק כאן ושם וכ"כ הרהמ"ח כאן דלישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים ועלח"מ פ"ה תמה על הר"מ בתרתי חדא דמבואר בפ' שתי הלחם על המשנה הא גופא קשיא כיון דאמרת לישתן ועריכתן בחוץ אלמא קסבר מדת יבש לא נתקדשה (דאי נתקדשה דעת רש"י דנפסלה ביוצא וע"ש בתוספות שהקשו על רש"י וכתבו דמגניא מלתא כו') דהיינו העשרון שמודדין בו המנחות אם כן אמאי אפייתן בפנים ותירץ נהי דעשרון לא נתקדש התנור מקדש ע"ש. והנה הר"מ פסק מהכה"מ ובהלכות מעה"ק דמדת יבש גם כן נתקדשה אם כן אמאי פסק דלישתן ועריכתן בחוץ. עוד מבואר שם בגמרא כיון דאפייתן בפנים אמאי לא דחי שבת הא איפסלא בלינה ותי' ר"א מאי בפנים במקום זריזין ומסקנא הא דרב אשי בדותא הוא כו' וכתבו התוספות תברא מי ששנה זו לא שנה זו והיאך פסק הר"מ לשניהם דנאפות בפנים ואין דוחים שויו"ט הא איפסלא בלינה ע"ש. ועבתי"ט שגם הוא הרגיש בזה ובס' בה"ז גבי נקצר ביום פלפלו בזה באריכות: '''והנה ''' מבואר בהרהמ"ח והוא מהש"ס דמנחות דף מ"ה וכ"ה בר"מ פ"ח דחוץ למוסף היום שהיה חובה לחג השבועות להקריב מוסף כמו בר"ח דהיינו שני פרים ואיל א' ושבעה כבשים ושעיר לחטאת כמ"ש בחומש הפקודים עוד היו מביאין נוסף קרבן בגלל הלחם פר א' אילים שנים ושבעה כבשים בני שנה והללו היו עולות ושעיר לחטאת אם כן היו מקריבין ביום זה חוץ התמידים פרים שלשה ואילים שלשה וארבעה עשר כבשים הכל עשרים בהמות עולות ושני שעירי חטאת ושני כבשים והם נקראים שלמי צבור ויבואר לקמן. והנה כבר כתבתי במצוה רצ"ט במוסף הפסח דשעירי חטאת ברגלים ובר"ח היו קודמין לעולות חוץ מחג ויבואר לקמן כמו בכ"מ דחטאת קודמת לעולה ובעולה גופא היו הפרים קודמים לאילים ואילים לכבשים דנתרבו בנסכים ע"ל באריכות וער"מ פ"ט מהלכות אלו אם כן כאן השעירים היו קודמים לכולם ואח"כ העולות ובעולות אלו הבאים בגלל מוסף היום והבאים בגלל הלחם נראה דשניהם שוים דאין על המוסף דין קדימה על הקרבנות הנ"ל הבאים בגלל הלחם כיון דהם חובת היום אפילו אם אין לחם כמבואר בש"ס ובר"מ פ"ח דקרבנות אלו אין מעכבים את הלחם ואין הלחם מעכבן אם כן ה"ל חובת היום כמו מוספין ותדיר אין כאן כי מוספי עצרת הם פ"א בשנה והקרבנות הללו ג"כ אם כן כולם שוים ע"כ יקריבו השלשה פרים קודם והשלשה אילים קודם להכבשים ושעירי חטאת קודמים לכולם ואח"ז השלמי צבור דהיינו השני כבשים וא"ל כיון דהמוסף נוהג בר"ח וברגלים אם כן כיון דשם מוסף עליו ה"ל קצת תדיר להבאים בשביל הלחם וכה"ג אשכחן לענין קריאת התורה בשבת דמקדימין ענין היום לר"ח מחמת תדיר אף דגוף הקריאה הוי ר"ח תדיר כי קרינן בפרשה דר"ח י"ב פעמים בשנה וענין היום בשבת לא קרינן אלא פ"א בשנה מכל מקום ה"ל קריאה דשבת תדיר כיון דבכלל הוי תדיר דשם קריאת שבת עליו והוי תדיר אפילו לתדיר אחר ומכ"ש כאן דה"ל תדיר לענין שאינו תדיר כלל. ועיין בט"א מגילה כ"ט פלפל שם בזה וכתב דמה"ט ה"ל קריאת שבת תדיר דאזלינן בתר שם ע"ש. מכל מקום נ"ל דל"ד כלל דהתם שם קריאת שבת ע"ז ושבת הוי תדיר אף דהקריאה אינה תדירה מכל מקום קריאת שבת הוי תדיר אבל כאן חלוקין בשמותן כי שם מוסף חג השבועות עליו והם מצות חלוקות ואינו נכלל עם מוספי ר"ח ורגלים כל חד שמו עליו ע"כ ל"ש תדיר כאן כנלע"ד. ושוב נתיישבתי בדבר דלכאורה זה מבואר בהוריות דף י"ג עומר קודם לכבש הבא עמו שהל"ח קודמים לכבשים הבאין עמהם זה הכלל דבר הבא בגין היום קודם לדבר הבא בגלל לחם ורבינו הר"מ העתיק ברייתא זו בפ"ט ה"ט נראה דאתי לרבויי בזה הכלל (במשניות מצינו כ"פ דזה הכלל אתי לרבויי אחר ובברייתא אינו נשמע כלל זה). ועכ"פ נראה דדבר הבא ליום קודמים מדבר הבא ללחם אף על פי שכתבתי דקרבנות הללו באים אפילו בלא לחם מכל מקום נקראים בגלל הלחם כמ"ש בתורה והקרבתם על הלחם כו'. וראיה דעומר קודם לכבש וצ"ל דעומר בא בגלל היום וכבש בגלל העומר ובאמת כתבתי לעיל במצות העומר דאין מעכב זא"ז דהכבש יקריבו אף על פי שאין עומר ע' לעיל שמבואר כן בת"כ חזינן דאע"פ שאין מעכבין מכל מקום נקרא בא בגלל הלחם היינו העומר אם כן כאן נמי נקראו הקרבנות האלו בגלל הלחם אם כן קרבנות המוסף בגלל היום קודם. אך ראיתי בפירש"י שם ד"ה בגין יום כתב בזה"ל בגלל יום כבש בגלל עומר וכבשים בגלל שני הלחם עכ"ל מבואר דרש"י ז"ל מפרש דזה הכלל קאי על דסמוך לי' ולא פי' כפשוטו דקאי על הפרים וכבשים דמוסף דיקדמו לפר ואלים וכבשים דלחם האמור בת"כ ובודאי רש"י כיון כוונה מיוחדת דדוקא זה דהיינו שני הכבשים מיקרי באים בגלל הלחם אבל לא הקרבנות הנ"ל ולא החטאת אם כן נראה מד' רש"י דזה אינו בכלל זה הכלל כו' אם כן אין למוסף דין תדיר כמ"ש אך טעמא בעי כמו דכבש איקרי בגלל העומר אף על פי שמקריבין אותו בלא העומר למה לא נקראו קרבנות הנ"ל באים בגלל הלחם אף על פי שאינו מעכב ומקריבין בלא הלחם מ"ש מעומר. והנה העומר והכבש מקריבין אחר מוסף היום כמבואר בר"מ פ"ז שם ניחא כיון דהעומר הוא קודם לכבש ע"כ מוסף היום קודם וזבחים קודמין למנחות ואף אם בא כבש לבדו מכל מקום מוסף פסח הוי תדיר דהוא שבעה ימים אם כן הוא קודם לכבש דהוא פ"א בשנה ובזה ניחא דברי הכסף משנה שכתב אהא דמוסף קודם לכבש מחמת תדיר ובאמת בלאו הכי קודם כי זבחים קודמים למנחות אך דאפילו בכבש הבא בלא העומר מכל מקום מאוחר למוסף עכצ"ל מחמת תדיר. והנה כאן לא כתב הר"מ דהפרים והאילים והכבשים הבאין בגלל הלחם יקריבו לאחר המוספין כמ"ש גבי עומר נראה ג"כ דס"ל כרש"י דזה הכלל קאי דוקא אדסמיך ליה דהיינו עומר קודם לכבש ושתי הלחם קודמים לשני כבשים אבל מוספין ועולות הבאין עם הלחם שוין. ולעד"נ דמכאן הביא ג"כ הר"מ ראיה ויצא לו מזה שפסק כר"ע במנחות דף מ"ה דהלחם מעכב את הכבשים ואין הכבשים מעכבין את הלחם דהיינו שני הכבשים של שלמי עצרת ובראב"ד השיג ע"ז למה לא פסק כר"ש ורשב"נ הסוברים בהיפוך דכבשים עצמן יקרבו בלא לחם ואין לחם קרב בלא כבשים והם רבים ולמה סובר הר"מ דלחם יקרבו בלא כבשים וכבשים אין קרבים בלא לחם. וע"ש בכ"מ מה שתירץ מהיכן יצא להר"מ ונראה דמכאן נמי יצא לו דין זה כיון דמבואר דשתי הלחם קודמין דבאים בשביל היום וכבשים הוי באים בגלל הלחם אם כן הוי ממש כר"ע דשהל"ח יקריבו תמיד דהם באים בשביל היום אבל הכבשים אין באים בגלל היום כי בלא לחם אינם באים. אבל לר"ש ורשב"נ הוי איפכא דכבשים באים בשביל היום דקרבים תמיד אף בלא הלחם והלחם בא בגלל כבשים דאין הלחם קרב בעצמו. ע"כ פסק הר"מ כר"ע והוי לחם באים בגלל היום וכבשים בגלל הלחם כברייתא זו. ולפי זה נ"ל לפי מ"ש דבברייתא אינו מבואר מוספים עם העולות כיון דזה ג"כ לא הוי בגלל הלחם כיון דאינן מעכבים את הלחם ואין הלחם מעכבן אם כן ה"ל באים בגלל היום אם כן נראה דזה הוא כלל דדברים שאינם מעכבין זא"ז הוי כ"א בא בגלל היום. אם כן לפ"ז נראה דהברייתא דסוברת דעומר קודם דעומר בא בגלל היום וכבש בא בגלל הלחם היינו העומר ג"כ סוברת דהעומר בא לבדו אפילו בלא כבש והכבש אינו מעכב את העומר אבל העומר מעכב את הכבש ואין כבש קרב בלא עומר ע"כ הוי העומר בא בגלל היום וכבש בגלל העומר אם כן מבואר דברייתא בש"ס דידן בהוריות חולקת על הברייתא דת"כ שהבאתי לעיל דסוברת דכבש ג"כ קרב בפ"ע בלא העומר וסוברת דכבש בלא העומר אינו קרב והעומר קרב בלא הכבש ע"כ ניחא מה שעמדתי לעיל בדברי הר"מ דהשמיט בדין עומר הברייתא בת"כ ומלשונו נראה קצת לעיל דעומר קרב לעצמו ולא הכבש ובאמת פסק הר"מ כברייתא בש"ס דילן והברייתא בת"כ לא הובאה בש"ס דילן ע"כ פסק כהש"ס ואם כי לא פי' לעיל היטב מכל מקום סמך אמ"ש בפ"ט דעומר קודם לכבש דבא בגלל היום קודם לבא בגלל הלחם אם כן מבואר דעומר קרב בגלל היום אם כן קרב בלא הכבש והכבש אינו קרב בגלל היום כי אם בגלל הלחם ע"כ אינו קרב לעצמו: '''והנה ''' לפ"ז דהר"מ סובר דכבש העומר אינו בא בפ"ע מה שכתב דמוסף היום קודם לעומר ולכבש אינו צ"ל הטעם דתדיר רק בלאו הכי כיון דהעומר צ"ל קודם ע"כ צריכים המוספים להיות קודמים דהם שני מיני זבחים והם קודמין למנחות. והנה שם כתב דקודמין דשניהם בגלל היום כותב דקודמין מהטעם דזבחים קודמין אבל כאן לא כתב דהפר ושאר העולות הבאים בגלל הלחם מאוחרים למוספים כי באמת כיון דשניהם חובת היום והקרבנות הבאים בשביל הלחם הוי ג"כ באים בגלל היום כיון דאין הלחם מעכבן. אם כן בודאי אין לא' דין קדימה על חבירו ע"כ שני השעירים קודמים לכל דחטאת קודמת ואח"כ השלשה פרים ושלשה האילים וי"ד כבשים כנ"ל בעזה"י. והנה צריך אני להתלמד בדבר זה כי איני מבין מה זה דמבואר בגמרא ובר"מ דשהל"ח קודמים לשני הכבשים בשלמא עומר קודם לכבש שייך שפיר כי העומר הוא מנחה וקומצין אותה ומקטירין ע"ג המזבח שייך שפיר דעבודת המנחה צ"ל קודם עבודת הכבש אבל שהל"ח אין עושים בהם שום עבודה דהם נאפים מעי"ט ואח"כ ביום טוב מביאין אותן ומניפין אותם עם הכבשים חיים ואח"ז מניפין עם החזה והשוק מהכבשים לאחר זריקת דם הכבשים כמבואר הכל בש"ס ובר"מ כאן ואח"כ נאכלים ומה עבודה עושים בהם דנימא בהו דעבודתם קודמת לכבשים הבאים עם המנחה אדרבא שחיטת הכבשים וזריקת דמן קודמין להתנופה אח"כ ובחיים מניפים שניהם כא' ומאי שייך דין קדימה. ונ"ל דאף דהרבה דברים דחשיב בברייתא היינו לענין קדימה מכל מקום יש בדיני' מעלה ג"כ לדחות חבירו לגמרי כמבואר במנחות מ"ט דתמידין דהאידנא דוחין לגמרי מוספין אם אין לו שניהם דתדיר דוחה לגמרי והוא כ"פ בש"ס ופוסקים אם כן דין זה מיירי לענין אם אין להם לקנות שניהם שהל"ח קודמים דהם באים בשביל היום בעצמן והכבשים אינם באים בפ"ע ע"כ נקנה השהל"ח לבד ומבואר בפי' בברייתא זו דשהל"ח יקרבו אפילו בלא הכבשים לפמ"ש והיא ראיה גדולה לדעת רבינו הר"מ שפוסק כר"ע דברייתא מסייע לי' חוץ הראיות שהביא הכסף משנה. ובמ"ש נתיישב לי דברי המבי"ט הובא בלחם משנה פ"ז דדעתו בדעת הר"מ דכבש העומר הי' קודם למנחת העומר וכן מוכיח לשון הר"מ שם אך הל"מ הקשה דהא מבואר בהוריות דעומר קודם לכבש וכ"פ הר"מ בפ"ט. ולפמ"ש ניחא דדעת המבי"ט דמה שמבואר בש"ס דעומר קודם לכבש וכ"ה בר"מ היינו לדחות וע"ז שייך שפיר הטעם דזה בגלל היום כו' וצריכין לקנות עומר ושהל"ח דיקרבו בעצמם אבל לא כבש ולא כבשים דהם אין נקרבים בעצמם אבל לענין קדימה אין סברא להקדים הבאים בשביל היום כיון דמ"מ באין שתיהם העומר והכבש אע"ג דזה בא בשביל היום מכל מקום אם באין שתיהם יוקדם הכבש למנחה דהוא מיני זבחים ע"כ נראים דברי המבי"ט נכונים דכבש קרב קודם ובפרט דמשמעות לשון הר"מ כוותי'. ודין זה דעומר קודם לכבש ושהל"ח קודמים לכבשים הוא רק לענין לדחות וע"ז הסברא בודאי אמת דזה קרב בל"ז והשני אין קרב בל"ז ע"כ עומר ושהל"ח קודמים ודוחים כבש וכבשים כנלע"ד נכון לדינא. והנה מבואר בגמ' ובר"מ כאן דקרבנות המוסף וקרבנות הבאים בגלל הלחם היינו הפרים ואילים וכבשים אינם מעכבין זא"ז דאם לא מצא הפר והאילים והכבשים בגלל הלחם יקרב המוסף לחוד וכן איפכא ולענין דין קדימה א' על חבירו אם אין מצויים שניהם דהיינו בשביל המוסף ובשביל הלחם נראה לפמ"ש דאין קדימה לא' על חבירו כי שניהם שוין דאינם תדירין וגם שניהם מקודשין וכבר ביארתי לעיל דמוספים עצמם אין מעכבין זא"ז כגון שלא מצא ז' כבשים אלא פחות או שאר הקרבנות נקרב הנמצא כמבואר בר"מ כאן ועיין ר"מ שכתב דאף דמוסף עם הקרבנות בגלל הלחם אינם מעכבין זא"ז מכל מקום אם נשחטו כולם מעכבין זא"ז ובראב"ד השיג ע"ז ועיין בכסף משנה מהיכן יצא להר"מ דין זה ובלחם משנה הקשה ע"ז ועיין בבה"ז מה שהשיג גם כן על הכסף משנה וכתב שם דעתו מהיכן יצא להר"מ זה ע"ש שכתב דמבואר כאן בגמ' מנין שמעכבין זא"ז כו' דהתוס' דמיירי דיש לו כל הקרבנות כו' ע"ש בתוס' וכתב דהר"מ פי' דמעכבין זא"ז בנשחטו כולם ע"ש ולדבריו אפילו במוסף דר"ח ושאר מוספין מעכבין זא"ז בנשחטו ע"ש. ונ"ל אף דהר"מ כתב הדין דנשחטו מעכבין אכבשים דמוסף וכבשים עולות דלחם ע"ש מכל מקום אפשר דגם בפרים ובאילים דנשחטו מעכבין זא"ז וצ"ע. ודע דאף דמוסף אינו מעכב זא"ז מכל מקום קרבנות הבאים בגלל הלחם דהיינו המבוארים בת"כ מעכבין זא"ז דהווי' כתיב בהו כ"ה בגמרא וע"ש בתוס' אע"ג דמבואר בגמ' דאילים מעכבי אהדדי ה"ה לכבשים. ונ"פ דה"ה הפר כגון אם אין לו פר או חסר לו מאילים או חסר לו מכבשים שוב לא יקריב כלל ואין סברא לומר דוקא אותו המין מעכב כגון אם חסר לו כבש לא יקריב הכבשים אבל הפר ואילים יקריב או אם חסר איל לא יקריב האיל אבל הפר והכבשים יקריב או אם אין לו פר יקריב האילים והכבשים כיון דכתיב הווי' אצל קרבנות הללו כולם מעכבין זא"ז אך אני לומד כעת בלא עיון והר"מ אינו מביא דין זה בפירוש ועיין בראב"ד ובכ"מ שם. והנה ג"כ מבואר בגמרא דאין הקרבנות הללו מעכבין את הלחם ואין הלחם מעכבן ושני כבשי שלמים אם מעכב את הלחם או הלחם מעכבן כבר כתבתי דהוא פלוגתא בגמ' והר"מ פוסק דהלחם מעכב את הכבשים ואין מביאין כבשים בלא לחם ואין הכבשים מעכבין את הלחם ומביאין לחם בלא כבשים והראב"ד סובר להיפך ועיין בכ"מ הטעם להר"מ וכבר כתבתי לעיל ג"כ מהיכן יצא להר"מ זה מברייתא דהוריות ע' לעיל. ואם הביא לחם בלא כבשים יונפו ותעובר צורתן ויוצאים לבית השרפה כ"פ הר"מ כאן ופוסק כרבה וכרבא דף מ"ו דלאכילה אתיין רק משום גזרה טעון עיבור צורה ושרפה וחכמים יכולין לעקור בשוא"ת מ"ע דאכילת ק"ק וגם הלאו דלא תותירו כיון דהוי בשוא"ת כמבואר כ"פ בש"ס ועיין בא"ח סי' תמ"ו ובמג"א שם. ועיין בגמרא דף פ"ד לענין עומר בשביעית דשומרי ספיחין לעומר ולשהל"ח כו' דמקשה הש"ס לאכלה ולא לשרפה ומתרץ דכתיב לדורותיכם כו' ומקשין התוס' דנגמר מיניה הא כאן עיקרן לשרפה ע"ש בתוס' ומתרצים דשאני עומר דק"צ הוא או דמצותו בכך וכתבו דבזה ניחא נמי דשהל"ח הבאין בפ"ע למ"ד לשרפה קיימא ע"ש אם כן נראה דוקא אי אמרינן לשרפה קיימא הוי מצותו בכך אבל למ"ד לאכילה קיימי וכפסק הר"מ אם כן אם הביא בשביעית שהל"ח בפ"ע יונפו ויאכלו דמשום גזרה לא יוכלו חכמינו זכרונם לברכה לעקור בקום ועשה ד"ת דאסור לשרוף. ע"כ נ"ל דבשביעית אם באים בפ"ע נאכלו כדינם ומדוקדק דברי התוס' שכתבו דניחא בשהל"ח הבאין בפ"ע בשביעית למ"ד עיקרן לשריפה אף דכולן ס"ל דישרפו אך באמת למ"ד דלאכילה קיימא לא שרפינן משום גזירה דהוי קום ועשה. ונ"ל דלדעת הר"מ דשהל"ח כשרים מן העליה אם באו בפ"ע בשביעית עדיף להביא מן הישן אך נראה כיון דמצוה הוא בחדש מביאין מן החדש ונאכל כנלע"ד בעזה"י. והא דכבשים שלמים והלחם אין מעכבין זא"ז דוקא שלא הוזקקו זה לזה בתנופה אבל אם הוזקקו זל"ז בתנופה שהי' מניפן יחד עם הכבשים החיים מעכבין זא"ז ואם אבדו הכבשים אח"כ נפסל הלחם ולא יקריבו אותו הלחם עוד. ואם אבד הלחם נפסלו הכבשים ויביא לחם וכבשים אחרים כ"ה דעת הר"מ אבל דעת הראב"ד דוקא לאחר שחיטה הכבשים דינא הכי אבל אם הוזקקו זה לזה בתנופה הוי ספק כי עלתה בתיקו בגמרא שם ועיין בכ"מ שנתן טעם לדברי הר"מ דפוסק דודאי הוא ע"ש: '''והנה ''' לפי פסק הר"מ דלחם מקריבין בעצמן אף בלא הכבשים והכבשי' אין מקריבין בלא הלחם כר"ע. אני מסופק אם הביא לחם ולא הי' אז כבשים והונפו כדינם ואח"ז נאבדו או נשרפו ונזדמנו אח"ז כבשים ואין לו לחם אחר ע"ש בדמ"ז ע"ב דלמא יזדמנו כבשים אח"כ וכו' אם מקריבין הכבשים מי נימא כיון דהי' לחם אף דלא הונפו עם הכבשים יחד מכל מקום שפיר דמי ויקריבו עתה הכבשים או דלמא דמעכב הכבשים אם אין לחם להניף יחד מעכב ולא יקרבו הכבשים לבדם אלא אם הם עם הלחם ביחד וצריך עיון שם. וכן לדעת הראב"ד דפוסק דכבשים מקריבין אף בלא לחם ולחם אין מביאין בלא כבשים אם הי' כבשים והקריבו הכבשים כדינם ונאכלו החזה והשוק ואח"כ נזדמן להם לחם אם צריכין להניף הלחם כיון דמ"מ הי' כבשים או כיון דאינן ביחד א"צ להניף הלחם וצ"ע:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף