עריכת הדף "
מנחת חינוך/קיח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''שלא להשבית כו'. ומצוה קי"ט להקריב מלח על הקרבנות.''' הנה מליחת הקרבן הוא עשה ולא תעשה ואם עבר ולא מלח עובר בעול"ת ודיני המצוה מבוארים בר"מ פ"ה מהא"מ דמצוה למלוח כל קרבן העולה למזבח ומולחו יפה יפה כדרך שמולחין לצלי כ"ה דעת הר"מ וי"ג וכן לקדרה וצריך מליחה כמו לקדרה וכ"ז לכתחלה אבל בדיעבד סגי בכ"ש. ועיין במנחות דמצוה להביא מלח סדומית שהוא מן הים לא מצא מלח סדומית מביא מלח אסתרוקנית היינו מלח שחופרין מן הקרקע והר"מ השמיט זה ע' מ"ל. ומבואר עוד בברייתא תקריב אפילו בשבת ואפילו בטומאה דהוא עבודה וד"ש וטומאה והר"מ השמיטה וע' מל"מ. ובמ"ל פ' י"א דשבת הקשה ל"ל קרא דד"ש הא אינו מלאכה כלל דקיימא לן אין עיבוד באוכלין ותי' דמשכחת לה דצריך למלוח העור ג"כ וגם חלק הכהנים דאוכלין העור ומולח העור ובשער המלך פ"ג מיום טוב ה"ד דחה ד' וכ' דחלבים דלאו אוכלים גמורים הם מפורש בר"ן ביצה בשיטת הש"ס דאין מולחין את החלבים דהוי מלאכה דאורייתא משום מעבד וע' מש"ל בקונטרס מוסך השבת בעזה"י. ואין לך דבר שקרב למזבח בלא מלח חוץ מיין הנסכים והדם והעצים כ"ה בר"מ והרהמ"ח. והעצים דא"צ מלח ל"מ עצי המערכה דשורפין בה הקרבנות ודאי א"צ מלח דהעצים אינם קרבן. אך מיירי מי שהתנדב עצים דמביא עצים ע' ש"ס ור"מ פט"ז ממעה"ק אינו טעון מלח. והנה שלשה דברים הללו הן בברייתא הראשונה לרבנן דקיימא לן כוותי' והן לברייתא השני' דמוקמי אליבא דר"י בנו של ריב"ב א"צ מלח ע' מנחות ק' וכ"א בסוגיא שם. וקטורת אם צריכה מלח להברייתא המבואר שם קטורת צריכה מלח דאחר בא חובה ולהברייתא דאוקמי כר"י בנו של ריב"ב קטורת א"צ מלח. ודעת הכסף משנה כאן דר"מ פוסק כר"י בנו של ריב"ב אם כן גם הקטורת א"צ מלח והלחם משנה הקשה ע"ז דלא חשיב הר"מ קטורת. ע"כ דעתי דהר"מ פוסק דלא כר"י וקטורת כיון דאחרים באין חובה צריכה מלח רק אלו הג' דברים דחשיב הר"מ א"צ מלח אבל קטורת צריכה מלח. ונ"פ אם קטורת צריכה מלח קטורת של יה"כ דנקטרים לפני ולפנים ג"כ צריך מלח דאין חילוק כנ"פ. והנה בקטרת היה מלח סדומית ואם נאמר דקטורת א"צ מלח לא הי' מפני המצוה של מלח רק הי' יפה לקטורת ואפילו אם קטורת צריך מלח יצא במלח שהיו נותנים בשעת עשיי' שהיו נותנים מלח סדומית. אף דמבואר דהיו מולחין בראשו של המזבח מכל מקום נראה דד"ז אינו מעכב דלכתחלה מצוה למלחו סמוך להקרבה אבל בדיעבד סגי אם מלחו מקודם או בשעת עשיית הקטורת עמ"ל פ"ד מהכה"מ ח"י: '''והנה ''' דוקא יין הנסכים א"צ מלח. כיון דאינו לאישים אבל מנחות נסכים צריך מלח ע' ש"ס ור"מ פ"ב ממעה"ק. ומ"ש הרהמ"ח כאן נסכים היינו יין של נסכים וז"פ. וד' הר"מ סתרי אהדדי דכאן כתב יין של נסכים א"צ מלח. ובפ' ט"ז מהלכות מעה"ק הי"ד כ' הר"מ המתנדב יין נותן עליו מלח ומנסכו על גבי שיתין כו' ועמד בזה הכסף משנה ותי' דכאן דפוסק דיין הנסכים א"צ מלח היינו בשל נסכים הבאים בשביל קרבן אבל שם מיירי שהתנדב יין בפ"ע ומנסכו זה צריך מלח. ובאמת אין החילוק מובן כמו דאתמעט יין של נסכים ממלח מחמת שאין אחר באה חובה לה ואין עולה לאישים ע' בגמרא אם כן ביין הבא בפ"ע ג"כ כיון דמנסכו לשיתין ואין עולה לאישים למה צריך מלח דאתמעט ג"כ מהא דמבואר בש"ס יין נסכים ועמד בזה הלחם משנה המעה"ק. אך על כל פנים כיון דהר"מ פוסק כן ודאי יצא לו מאיזה מקום. ולכאורה כיון דהבאים בפ"ע צריך מלח אפשר דניסוך המים בחג ג"כ צריך מלח דאינו תלוי בהקרבן עיין ר"מ פ"י מהתו"מ דאפילו בלילה יצא עמ"ל בשם תוס' וגם אם הקדים לזבח כשר דזו מצוה בפ"ע אם כן אפשר טעון מלח אך באמת הי' הר"מ כותב כן גבי ניסוך המים ע"כ דגם מים אין צריך מלח כמו יין נסכים. והנה אם עבר והקריב בלא מלח לוקין הכהן המקריב דהוי לאו שיב"מ וגם עבר אעשה ומכל מקום הקרבן כשר והורצה חוץ בלא מלח קומץ המנחה פסולה. ובכ"מ נ"ט למה אינו מעכב בכל הקרבנות ובלחם משנה הקשה מנ"ל להשוות כל הקרבנות עם המנחה לענין מלקות ולא לענין פסול הקרבן והרב המחבר דעתו כדעת הר"מ. והמלח הי' משל צבור ע' ש"ס ור"מ. ובג' מקומות היה מונח המלח בלשכת המלח היו מולחין עורות קדשים וע' תוס' ולח"מ. וע"ג הכבש ששם היו מולחין האברים. ובראשו של מזבח שם היו מולחין הקומץ והלבונה ועולת העוף ומנחות הנשרפות וכאן בד' הרהמ"ח יש השמטה כמה תיבות וכצ"ל בלשכת המלח היו מולחין העורות עיין בר"מ. ואף דהמלח של צבור פשוט דאם הי' של יחיד אינו מזיק להקרבן ולא עבר כלל. ונראה ג"כ אם עבר והקריב בלא מלח דלוקין היינו בהקריב כזית דבפחות מכזית אינו הקטרה דקיימא לן אין הקטרה פחות מכזית כמש"ל במצוה הקודמת. ולענין יין הצריך מלח יבואר אי"ה במק"א כמה הוא השיעור במשקה וכמה ביין שהתנדב. והנה המליחה כיון שהוא בראש הכבש או בראש המזבח בודאי צריך כהן וכי תעלה ע"ד שזר קרב לגבי מזבח ע"ש בסוגיא. ואם עבר זר ומלח או שמלח למטה אם מליחה פסולה בזר עיין ר"מ פי"א מפסולי המקודשים כי כל המנחות כו' הזר כו' או שמולחין כשירות מבואר בדבריו דמליחה כשרה בזר ובפ"ט מהא"מ ה"ה כ' אבל היוצק כו' והמולח כו' אעפ"י שנפסלו ומוזהר עליהן כו' אח"מ מבואר להדיא דמליחה עובר הזר בלאו ופסולה ודבריו סותרים זא"ז ועיין שה"מ פלפל בזה ומביא ד' הרמב"ן עה"ת פרשת ויקרא דמליחה כשרה בזר: '''ומ"ש ''' הרהמ"ח דאין הלאו והעשה נוהגים אלא בזכרי כהונה זה מצד הסבר' כיון דא"ע אלא על הקרבה אם כן זר דאין הקרבה שלו כלום א"ע כמש"ל במצות הקודמות וער"מ פ"ט מב"מ דזר טמא כו' מכל מקום א"ח אלא משום זרות ה"ה כאן דלא נצטוו אלא הכהנים אבל כהנים הפסולים אפשר חייבים כמו בע"מ ששימש בטומאה חייב משום טומאה ג"כ עי"ש בפ"ט. ובשער המלך שם דייק מד' הרהמ"ח דכ' דמצוה זו נוהג בזכרי כהונה נראה דסובר דזר פסול למליחה ואינו דיוק דהעשה מקיים אם הקריב במלח ובלא מלח עבר על העשה ולא תעשה והקרבה ודאי אינו אלא בכהנים וזה כונת הרהמ"ח ואם מלח והכהן לא הקריב כלל בודאי אין המולח מקיים העשה דעיקר העשה דהקרבה יהי' במלח ובלא מלח עובר על עול"ת והקרבה היא רק בזכרי כהונה וז"פ. ואם אין לו מלח אין העשה דהקרבת קרבן דל"ת ועשה ובפרט דאין עדל"ת שבמקדש. ולכאורה ק"ל ע"ד הר"מ דסובר בכל הקרבנות אם עבר והקריב כשר והורצה הא הוי מהב"ע ובאותו פרק פוסל קרבנות מפני מהב"ע וי"ל. והלאו הזה ככל הלאוין שבתורה לענין פסול עדות ומלקות ותשובה ושא"ד הכלל הלאו והעשה כאן ככל הלאוין של מלקות. והנה דעת הרא"ה בבד"ה בית ג' שער ג' דגם חלק שאוכלים הכהנים והבעלים צריך מלח ממצוה זו והמ"ה השיג עליו מש"ס דילן שמבואר דדוקא בעולה לאישים. וספר הזה מיוחס להרא"ה ואינו מביא כאן ד"ז דחלק כהנים ובעלים. וברש"י עה"ת פי' במלח שהברית כרותה מששת ימי בראשית שהובטחו המים התחתונים לקרב במזבח במלח כו' נראה דהמלח צריך להיות ממים. וכ"כ דבש"ס דילן מבואר ג"כ דמצו' במלח שאינו שובת. אך דמרבינן מקרא דבדיעבד כשר אפילו במלח מקרקע. וכן כונת המדרש על לכתחלה ובלאו הכי אין למדין הלכה מן אגדה. ובס' הלכות קטנו' למהר"מ חאגיז סרי"ח כ' דמותר למלוח קרבן עם ציקור דהוא מין מלח אף על פי שהוא מתוק. וכ' אף על פי דהוא פרי כמבואר בא"ח לענין ברכה ועובר משום דבש לא תקטירו נ"מ היכי דאין לו מלח אתי עשה ודל"ת דהקטרת דבש. והנה כבר כ' לעיל דאינו דבר ברור דאין עשה דוחה לא תעשה שבמקדש ע' זבחים צ"ו ויבואר במק"א: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}} [[קטגוריה:מנחת חינוך]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף