עריכת הדף "
מנחת חינוך/י
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''ונוהגת. ''' ער"מ פ"ו ופי"ב מה' עכו"ם אף דה"ל מ"ע שהז"ג מכל מקום נשים חייבות ע' פסחים מ"ג וצ"א מהיקישא ל"ת עליו חמץ שבעת ימים כל שישנו בב"ת חמץ ישנו בקום אכול מצה והנהו נשי ישנן בלאו דחמץ מחויבים גם במצה ובתוספות מגלה הקשו למ"ל היקישא תפ"ל דאף הם היו באותו הנס דבמקרא מגלה נשים חייבות מה"ט וע"ש שתירצו דטעם זה אינו אלא דרבנן ע"כ צריך קרא לחייבן מן התורה וע"ש שתי' עוד תי' אחר והר"מ כתב דה"ה עבדים חייבין ועבמ"מ כ' דכל מצוה שהאשה חייבת עבדים ג"כ חייבים. וכבר כתבתי במצוה הקודמת כיון דכתבנו דבמצה בעינן לכם והיאך יכול העבד לקיים מצות מצה דאין המצה שלו אלא של רבו אפילו אם נתן לו רבו במתנה מכל מקום הוא של רבו עיו"ד רס"ז אלא דוקא אם נותן לו אחר ע"מ שאין לרבו רשות בו וע"ש בש"ך ועס"י רכ"ב דלדעת הר"מ מהני אם אמר ע"מ שאין לבעלך רשות ומה שתרצה תעשה וה"ה בעבד לדעת הש"ך דלא כהט"ז אם כן ה"נ בנותן לו ע"מ שאין לרבו רשות אלא יעשה מה שירצה דיכול לעשות מה שירצה והוי שפיר לכם ולדיעה שניה שם דל"מ אלא אם אמר מה שתאכל או שתלבש דהיינו לדבר ידוע אבל מה שתרצה תעשה ל"מ וא"כ כאן בנותן לו על מה שיאכל כיון דל"ה שלו לשום ענין אלא למה שא"ל דהיינו לענין אכילה צ"ע אי מיקרי לכם דרש"י בסוכ' פי' דלכם היינו דראוי לכל דרכי הנאתו ע"ש וכאן דהוי שלו רק לדבר מיוחד צ"ע אי זה מיקרי לכם וכן גבי אתרוג כה"ג ואי"ה באתרוג יבואר באורך. '''וח"ע ''' וחב"ח כתבתי ג"כ לעיל לענין ממון מה דינו ביום של רבו או של עצמו ע"ש. וכאן כל החייבים במצות חייבים במצוה זו טמטום ואנדרוגינוס דאפילו נשים חייבות חוץ מחרש שוטה וקטן דלאו בני מצות נינהו. ואם אכל מצה כשנשתטה ואח"ז נתפקח ל"י במה שאכל בעת שהי' פטור ער"ה ואם לא הביא ב' שערות בתחלת הלילה ואכל דהי' חייב מדרבנן כי הגיע לחינוך ואח"ז הביא ב' שערות לכאורה נרא' פשוט דצריך לאכול כי לא היה מחויב מן התורה כלל. אך לשיטת רבינו טובי' מווינא הובא במרדכי מגלה ובה' שבת דיוצא בקידוש שבת מפלג המנחה אף שאינו אלא דרבנן מכל מקום יי"ח של תורה אם כן ה"נ והר"מ כ' בהק"פ דאם עשה קטן פ"ר והגדיל קודם פ"ש פטור מפ"ש אף שנראה מד' דשה לב"א לאו דאורייתא נראה ג"כ דסובר דדרבנן פוטר הדאוריית' ועמש"ל בשם הט"א שהקשה ע"ז מש"ס דר"ה דעתים שוטה ל"י ולפמ"ש ל"ק דשוטה פטור אף מדרבנן אבל קטן חייב מדרבנן אם כן אפשר שסברת הר"מ כס' הר"ט ע' ותבין. '''ולענין ''' א"צ כוונה ודאי צ"כ אך בדיעבד אם יצא בל"כ דעת הרבה ראשונים דל"י דפוסקים מצ"כ ומכל מקום אף דהר"מ סובר מצ"כ מכל מקום באכ"מ סובר דאף בל"כ יצא כיון דנהנה דהמתעסק בחלבים וכו' עיין ר"מ והרב המגיד פ"ב מה' שופר ואם כיון בפירוש שלא לצאת או שלא ידע שהוא פסח או מצה דעת הרבה ראשונים דל"י ועפמ"ג הק"ש מסופק אם מצ"כ הוא מן התורה או רק מדרבנן ובמזיד אם לא נתכוין אף מן התורה ל"י. עפמ"ג בפתיחה בשם התוס' גבי ל"ק מצות סוכה וכו' אם אינו עושה כתחז"ל אף מן התורה ל"י. אך באונס נ"מ והיינו אם לא נתכוין ואח"ז נזדמנה לי' מצה של איסור בגוונא דעדל"ת אם מן התורה לא יצא קודם אם כן צריך לאכול האיסור דעדל"ת אך אם מדרבנן ל"י אין דוחה. ומכל מקום אני מסופק בזה אף לדעת תוס' דהזיד בדרבנן ל"י אף מן התורה מכל מקום אפשר לדחות אח"כ איסור א"י וצ"ע. וגם בס' אם אכל מצה ואח"ז אכל מצה בל"כ אם נאמר סד"א לחומר' מן התורה אם כן ל"י עדיין אבל אם הוא רק דרבנן ובדרבנן לא בעי כוונה יצא אך כבר כתבו ז"ל דבס' [מ"ע] ודאי לחומרא מן התורה דיש חזקת חיוב והד' עתיקין. ונ"ל דבלאו הנל"ע וקיים העשה אפילו כיון בפירוש שלא לצאת וגם נאמר דמה"ת ל"י בכיון שלא לצאת מכל מקום אין לוקין על הלאו כיון דקיים העשה ובכה"ג ל"ב כוונה בדיעבד וראי' מתמורה דאי לאו מחמת טעמים המבוארים בתמורה ור"מ פ"א מה' תמורה ה"ל לאו הנל"ע אף דל"ש שם כוונה לצאת דנעשית ממילא וע' מכות סוגי' דבטלו נרא' בהרבה מקומות דל"ה ביטול העשה בל"כ או שנתכוין שלא לצאת רק בעשה המחוייבת אבל לא בבאה לתקן הלאו כנ"ב. ואי מצ"כ אי סגי במחשבה או צריך הוצאה בפה עמ"ל פי"ג מה' פסהמ"ק לענין פגול מביא דיעות הראשונים לענין מחשבה הפוסלת ואפשר דה"ה לענין כוונה ג"כ וכדומה לי בשו"ת ס' סידורו ש"ש פלפל בזה ואין הס' ת"י. וכופין אותו עד שת"נ ולענין אם צריך לבזבז ממונו דינו ככל מ"ע עוברת שהבאתי לעיל דא"צ לבזבז יותר מחומש. ולענין תשובה הוי ג"כ ככל מ"ע דתשובה מכפרת ועולה ג"כ וגם שיעור הכזית וכא"פ מבואר לעיל בחיבורי [מצות] גה"נ ואכה"פ ובמצות יוה"כ. והנה לעיל הבאתי מה שהקשו על מצה של איסור נהי דעדל"ת מכל מקום א"ר לשבעה אך אם נאמר דמ"ע יוצא אף שלא כדרך אכילתו אם כן כמו שאוכל עתה שלא כדר"א ויי"ח הוי ראוי לשבע' דיכול לאכול שלא כד"א וא"ע על הלאו ולהרבה ראשונים אף איסור ליכא ומכל מקום ר' יוסף אמר שפיר גבי תודה דא"ר לשבעה כי אסור להותיר מחמת הלאו דלא תותירו אבל בשאר איסורים דמותר להותיר חזי לאכילה שלכד"א. ויש להאריך ואין דרכי בח"ז. ועיין לקמן מצות סוכה הבאתי בשם רש"י סוכה כ"ח דנראה מדבריו דכ"מ דבעינן לכם אם אינו שוה פרוטה לא מיקרי לכם ולפי זה צריך הכזית מצה להיות ש"פ והוא דבר חידוש וצ"ע ועמש"ל ועבתו"ס סוכה כ"ז ע"ב דאתרוג של שותפים א"י דנתמעט מלכם מכל מקום במצה של שותפים כתבו התוס' כאן גבי טבל ובסוכה ל"ה דאם יש בשלו לבד שיעור יצא אם כן ה"נ אך אם אין שיעור בשלו אם כן חלק חבירו נהי דלעסו קניא מכל מקום ה"ל מה"ב אך אם יש בשלו לבדו כזית ל"ה מה"ב כי בלא העבירה גם כן יתקיים המצוה כמש"ל ודעת לנבון נקל: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}} [[קטגוריה:מנחת חינוך]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף