מלמד להועיל/ב/קמח

מלמד להועיל ‏ ב קמח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בדק לן מר ע"ד שיש בחצרו באר ישן שאינו נצרך והמים אינם ראוים לשתיה ויש שם זקני ע"ה שאומרים שאסור לסתום באר הזה, אי יש להם על מה שיסמוכו.

תשובה:
א. אם יש בין ההמון דשם שחושבין כזה בודאי אין להם על מה שיסמוכו לפי דעתי רק על הש"ס דיבמות מ"ד ע"א דאמר רב יוסף כאן שנה רבי לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכין להם, וא"כ דוקא באחרים צריכין למים אסור לסתום הבאר אבל לא אם המים אינם ראוים. והנה לסתום באר שמימיו ראוים לשתיה כבר כ' הרמב"ם בפ"ו מה' מלכים ה"י דאסור מדרבנן משום בל תשחית, ובפירוש כתבו כל הפוסקים דאם אינו עושה דרך השחתה אלא ע"מ לתקן מותר וגם בש"ע של ר' שניאור זלמן ח"ה פסק כן דע"מ לתקן מותר הכל אף שהוזכר בפירוש שם בסעיף הקודם איסור סתימת מעין משום בל תשחית, ולית דין ולית דיין דאוסר זה. ויש קצת סמך להיתר גם ממלכים ב', ג' פסוק י"ט ומובא במדרש רבה ובמדרש תנחומא פ' פינחס על הפסוק צרור את המדינים דשאלו רק האיך התיר הנביא להשחית כל עץ מאכל אבל על סתימת המעינות לא שאלו כלל. לנתוץ תנור וכירים אסור אפילו לצורך מצוה, ע' עקרי הד"ט י"ד סי' י"ד אות ב' וא"ח סי' ח' אות מ' וכ' שם דאין לסתום פתח או חלון מכח צוואת ר"י החסיד בשם יוסף אומץ סי' ל"ז.

ב. וע"ד השאלה השנייה אי יש היתר ליהודי מפני דרכי שלום ליתן מעות לבנין בית תפלה שלהם, הנה אני איני יכול למצוא היתר דאף המתירין ע"ז בשיתוף לנכרים מ"מ לישראל אין חילוק בין בשיתוף בין ע"ז ממש, וא"כ האיך יוכל הישראל ליתן מעות לבנין בית שעובדין שם בשיתוף הא מסייע לבנין בית שהוא לישראל בית ע"ז. ורק אי נותן מעות סתם ויש לתלות שאפשר שיצטרכו המעות לדבר אחר אזי אף שאפשר שיתנו אותו לבנין בית תפלה מותר עפ"י תוס' ע"ז י"ג ע"א והגהת רמ"א סי' קמ"ט ס"ד עיי"ש.

ג. וע"ד שאלת העירוב הנה אין לי פנאי לעיין כעת בכל תשובות האחרונים המדברים כבר בענין זה, ואולי יש למכ"ת ספר ארחות חיים המביא בסי' שס"ב הרבה בזה הענין ויוכל בעצמו לעיין שם ואם אולי אין בידו ספר זה אעתיק לו מה שהביא שם בשם ספר אבן יקרה סי' ט"ז ע"ד עמודי הטעלעגראף אם הגביעים קבועים מן הצד חלילה להתיר לצרף אותם לצורת הפתח, אמנם אם קבועים הגביעים מלמעלה על ראשי העמודים דבר פשוט הוא להתיר. ואם הגביעים מן הצד אם יכול להעמיד לחיים גבוהים י' טפחים אצל העמודים שיהי' ראשי הלחיים מכוונים נגד הגביעים ותחתיהם ממש היה מקום להתיר עכ"ל המובא בס' ארחות חיים, ויש לסמוך ע"ז להתיר ובפרט כי יש מתירין בשעת הדחק אפילו בלא לחיים ואפילו בגביעים מן הצד. ויש בידי ס' תקון שבת קובץ תשובות בענין עירובין הוציא לאור הרב דאדעססא ר' חיים טשערנאוויטץ (בשנת תר"ס) והביא שם הרבה אחרונים שמתירין לסמוך על הטעלעגראף: השואל ומשיב, מקור חיים, מאמר מרדכי סי' ל"א, שו"ת נפש חיה וחסד לאברהם, תורת חיים, והגאון ר"ש קלוגער בספרו טוב טעם ודעת, והרב דק"ק לאמזא כ' שם שראוי להשתדל להעמיד קנה אחד אצל עמוד הראשון והאחרון של הטעלעגראף שהיא מכוון תחת החוט. אך רוב הרבנים מקילין לסמוך פשוט על הטעלעגראף אם א"א בענין אחר. וע' תשובות חיי אריה סי' י"ח, דברי מלכיאל ח"ג סי' ט"ז.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף