עריכת הדף "
מלאכת שלמה/ביצה/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''אין מוליכין וכו'.''' ביד פ"ה דהלכות יו"ט סי' ד' ובטור א"ח סי' ש"ח ואיתה בירושלמי פ"ד דדמאי. והקשו תוס' ז"ל תימא אפי' הכין אותם מאתמול מ"מ אית בהו משום צידה כדאמרי' לקמן הצד יוני שובך פטור אבל אסור וי"ל דמיירי בקטנים שלא פרחו ע"כ וכן פי' הר"ן ז"ל: ובגמ' מתני' דקתני בהולכת סולם פליגי דלא כי האי חתא דקתני בהולכה מודו מפני שצורך י"ט היא דתניא א"ר שמעון בן אלעזר מודים ב"ש וב"ה שמוליכין את הסולם משובך לשובך לא נחלקו אלא להחזיר שבש"א אין מחזירין ובה"א אף מחזירין: '''אבל מטהו מחלון לחלון.''' בגמ' בברייתא משום ר' דוסא אמרו אף מדדין בו אם החלון רחוק ואין ראש הסולם מגיע שם בהטייה מדדה רגליו של סולם מעט מעט. ומתמה בגמ' אלמא גבי שמחת י"ט ב"ש לחומרא וב"ה לקולא ורמינהו השוחט חיה ועוף בי"ט בש"א יחפור בדקר ויכסה וב"ה אומרים לא ישחוט. ומשני ר' יוחנן מוחלפת השיטה וכאן הוחלפה שיטתן וצריך להפוך דבריהם ופרכי' וממאי דילמא ע"כ לא קאמרי ב"ש התם אלא היכא דאיכא דקר נעוץ אבל היכא דליכא דקר נעוץ דאיכא צד רמז חפירה לא שרו אפי' בעפר תיחוח והכא נמי לא שנא דהא איכא חשדא דלהטיח גגו. ואי נמי ע"כ לא קאמרי ב"ה אלא היכא דשובכו של סולם מוכיח עליו וניכר שהוא לשם שובך אבל התם לא. אלא אי קשיא הא קשיא בש"א לא יטול אא"כ נענע מבעוד יום ובה"א עומד ואומר זה וזה אני נוטל אלמא גבי שמחת י"ט ב"ש לחומרא ורמינהי השוחט חיה ועוף וכו'. א"ר יוחנן מוחלפת השיטה. ודילמא ע"כ לא קאמרי ב"ש התם אלא היכא דאיכא דקר נעוץ וכו' א"נ ע"כ ל"ק ב"ה הכא אלא כיון דמוקצה הוא בעומד ואומר זה וזה אני נוטל סגי אבל התם לא. אלא אי קשיא הא קשיא בש"א אין נוטלין את הָעֶלִי לקצב עליו בשר וב"ה מתירין אלמא וכו' ורמינהי וכו' א"ר יוחנן מוחלפת השיטה וממאי דילמא לא היא ע"כ ל"ק ב"ש התם וכו' א"נ ע"כ ל"ק ב"ה הכא אלא דאיכא תורת כלי עליו ואע"פ שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו אבל התם לא. אלא אי קשיא הא קשיא ב"ש אומרין אין נותנין את העור לפני בית הדריסה ולא יגביהנו אא"כ יש עליו כזית בשר וב"ה מתירין אלמא גבי שמחת י"ט ב"ש וכו' עד אי נמי ע"כ לא קאמרי ב"ה הכא אלא דחזי למיזגא עילויה אבל התם לא. אלא אי קשיא הא קשיא בש"א אין מסלקין את התריסין בי"ט וב"ה מתירין אף להחזיר בשלמא ב"ש לא קשיא התם דאיכא דקר נעוץ וכו' אלא ב"ה אב"ה קשיא א"ר יוחנן מוחלפת השיטה כלומר דחדא מינייהו מתהפכת. ובסמ"ג מל"ת סי' ע"ה כתוב וז"ל ועוד כתב מורי רבינו יהודה בר יצחק בשם ר"ת ז"ל דמוחלפת השיטה היינו ההיא דהשוחט ומתירין ב"ה לחפור בדקר לכתחלה ואין צריך עפר מוכן לכסוי כלל כי אם לשאר צרכין וכן היה זכור ר"ת שלא היו רגילין מקודם לכן להכין שום עפר לשחוט ע"כ ולפי' ר"ת ז"ל הכריחו ג"כ תוס' ז"ל ומ"מ מני לה בעדויות גבי קולי ב"ש וחומרי ב"ה דמונה לה לפי הטעות דנשנית קודם דמוחלפת השיטה ע"כ וכן גם כן בעל המאור ורבינו יעקב ז"ל ס"ל כפי' ר"ת ותוס' ז"ל: [*) הגהה. זה האי נמי וכו' משמע דליתיה ברוב הנוסחאות של הגמרות אלא נשארה מוחלפת השיטה וכמו שנראה מדברי הפוסקים שכתבתי ז"ל ועיין בהר"ן ז"ל בפירקין דף רפ"ג עמוד שני שהשיב בעד הרי"ף ז"ל דאיהו גריס להאי אי נמי דילמא ע"כ וכו' וא"כ לא הוחלפה השיטה ולזה הביא המשניות כצורתן ומ"מ נראה דלא גרסי' מלות אי נמי אלא דילמא וכו' וכמו שהגיה ג"כ ר"ש לוריא ז"ל: ועיין בהרא"ש ז"ל ג"כ שכתב שיש מי כפי' שם דהאי מוחלפת ר"ל החליפו שיטתן להקל בסלוק תריסין טפי מאחריני משום דהוי צרכי רבים ואין רוב צבור יכולין לעמוד בה:] אי נמי ע"כ ל"ק ב"ה הכא אלא משו' דאין בנין בכלים ואין סתירה בכלים אבל התם לא וב"ש ס"ל דיש בנין בכלים: {{ממ|ולפירוש תוס' ז"ל אתי שפיר דב"ה הם דס"ל דיש בנין בכלים כדסתם לן תנא בראש פרק כל הכלים}}: '''נענע''' ומצאתי שנקד הר"מ דילונזאנו ז"ל הנון השנייה בפתח: '''ובה"א עומד ואומר זה וזה אני נוטל.''' ביד פ' שני דהלכות יו"ט סי' ה' ובטור א"ח סי' תצ"ז ובסי' תקי"ח ובגמ' פריך וב"ה למה לי למימר זה וזה אני נוטל לימא מכאן אני נוטל למחר וכי תימא ב"ה לית להו ברירה והתנן בפ"ז דאהלות מת בבית ולו פתחים הרבה כולן טמאים נפתח אחד מהם הוא טמא וכולן טהורין חשב להוציאו באחד מהן או בחלון שהוא ד' על ד טפחים מציל על כל הפתחים בש"א יחשוב עד שלא ימות המת ובה"א אף משמת וקס"ד דבברירה פליגי ובכלים שהיו בהן בין מיתה למחשבה ב"ש סברי לא אמרי' הוברר דמעיקרא דעתי' להכי הואי ולא ירדה טומאה לשאר הפתחים וב"ה סברי הוברר וסבירא לן השתא דבנפתח אחד מהם נמי הוו פליגי בכלים דמעיקרא וטהורים דקתני לעיל לדברי הכל בכלים דמכאן ולהבא דוקא אבל למפרע לא ואפי' ב"ה לית להו הוברר ואין מטהרין אלא כלים דלבסוף לאחר המחשבה אבל הראשונים טמאים וב"ש מטמאים אף האחרונים דקסברי משירדה תורת טומאה לפתחים לפני מחשבה במיתת המת שוב אינו עולה מהם אלא ע"י מעשה כגון נפתח ובנפתח אחד מהם לא פליגי מידי. רבא אמר לעולם למפרע נמי מטהרין ב"ה דאית להו ברירה והכא במתני' היינו טעמא דצריך לברר ולומר אלו אני נוטל דילמא למחר מטלטל ובורר השמנים ושביק הא ושקיל אידך נמצא מטלטל מה שלא הזמין שהרי לא היה דעתו אלא בכדי צרכו הלכך אומר זה וזה אני נוטל ולמחר על כרחך הני הוא דשקיל. ופרכי' והא אמרת בעומד ואומר זה וזה אני נוטל סגי ואין מנענע אלמא לא בדק מאתמול הכחושים והשמנים ואכתי איכא למיחש ומשני ה"מ מעי"ט כלומר היכא דידע מעי"ט דהני הוא דאזמין דתו בין שהם כחושים בין שהם שמנים לא שקיל אחריני שהרי יודע שמוקצים הם שלא זמנן אבל אם לא בירר דבריו מעי"ט אלא אמר סתם מכאן אני נוטל כשבא לבררן בי"ט אסור משום דזימנין דמשתכחי השמנים למראה עיניו כחושים במשמוש או אפכא ונמצא שטלטל מידי דלא חזי ליה פי' שכל אותן שטלטל יותר על צרכו מוקצין היו א"נ דזימנין דמשתכחי כולהו כחושים ושביק להו ואתי לאימנועי משמחת י"ט אבל כשאתה מזקיקו לברר דבריו מעי"ט שוב אינו סומך אלא על אלו בין יהיו כחושים או יהיו שמנים ולדעת כן זמנן ובא ונוטלן ולא מימנע: ובירוש' מחלפא שיטתהון דב"ש דהכא אמרי לא יטול אא"כ נענע מבע"י ולקמן פ' המביא תנין ועוד א"ר אליעזר עומד אדם על המוקצה ע"ש בשביעית ואומר מכאן אני אוכל למחר ור' אליעזר לאו שמותי הוא חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים. מחלפא שיטתון דרבנן דהכא אינון אמרין עומד ואומר זה וזה אני נוטל ולקמן פ' המביא תנן וחכמים אומרים עד שירשום ויאמר מכאן ועד כאן ומשני עוד אינון אית להון חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים ע"כ:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: בבלי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף