עריכת הדף "
מיני תרגומא/במדבר/יא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כח == '''כְּלָאֵם''' תרגום '''אֲסָרִנּוּן''' וז״ל רש״י כלאם הטל עליהם צרכי צבור והם כלים מאליה׳ דבר אחר תנם אל בית הכלא לפי שהיו מתנבאים משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ עכ״ל הנה הד״א שכתב רש״י היינו כפירוש אונקלוס אבל הפירוש הראשון הוא נגדו. ולברר יותר מזה אודיע מה שכתב הרמב״ן בזה״ל אדוני משה כלאם הטעם בזה כי משה דבר אל העם את דברי ה׳ כי הוא יאציל מן הרוח אשר עליו ויתן על המתיצבים עמו באוהל מועד והנה אלה אשר לא יצאו אל האוהל ועושין עצמן מכלל הנאצלי׳ כממרים בדבריו ולכך אמר לו כלאם כי אולי רוח שקר בפיהם או רוח רעה מבעתם והנה צריכין לשומם בבית הכלא כאיש משוגע ומתנבא. ומשה בענותנותו השיב ומי יתן את כל עם השם נביאים כי יתן ה׳ את רוחו עליהם כי השם נתן עליכם רוחו מבלתי אצילות הרוח שעלי ומי יתן והיה זה בכל העם אבל מדברי רבותינו נראה כי היה המנהג בישראל שלא יתנבא האדם בעתידות במקום נביא גדול ממנו אבל הולכים אחריו כתלמידים והם בני הלוים כך אמרו בסנהדרין בשלמא למ״ד משה מת היינו דקאמר יהושע אדוני משה כלאם אלא למ״ד על עסקי שליו אמאי כלאם דהוה לי׳ כמורה הלכה בפני רבו וכן למ״ד על גוג ומגוג נתנבאו וכך הזכירו עוד בענין דבורה במסכתא מגילה ומשה אמר כי הוא הרב שמחל על כבודו ומתאוה ושמח בכך ובתרגום ירושלמי ראיתי שאמר בכלאם מנע מנהון רוח קודשא עשאו מלשון הנה שפתי לא אכלא (תהלים מ׳) לא תכלא רחמיך ממנו [שם] וטעם הענין כי חשב יהושע מפני שהם בכתובים הם מתנבאים כי נאצל הרוח משה על כל הכתובים שעל כולן נתכוון ולכן אמר לו אין נכון שיתנבאו הם במחנה שלא הקימו דבר ה׳ שצוה ולקחת אותם אל אוהל מועד וכו׳ ואם תתכוון עתה להשיבה מהם תנוח על העומדים לפניך בלבד כדבר ה׳ ומשה אמר שלא יקנא לו וכו׳ עכ״ל. ואתקן בתחילה. מ״ש וכ״ך הז״כירו עו״ד בעני״ן דבו״רה במס׳ מגל״ה. טעות נזדמן צ״ל בענ״ין חול״דה והיא במסכת מגלה דף י״ד. דקאמר הש״ס ובמקום דקאי ירמי׳ היכא מתנביא איהי אמרו בי רב משמי׳ דרב חולדה קרובת ירמי׳ היתה. מזה מוכח דאין לנביא להתנבא במקום שיש גדול ממנו אם לא שהוא קרובו אבל מענין דבורה כה״ג לא נזכר בשום מקום: והסוגיא דסנהדרין שכתב הרמב״ן הכי איתא שם דף י״ז: מה נבואה נתנבאו אמרו משה מת יהושע מכניס את ישראל לארץ אבא חנן אומר משום רבי אליעזר על עסקי שליו הן מתנבאים [צורך שעה היתה רש״י] ר׳ נחמן אמר על עסקי גוג ומגוג היו מתנבאים שנאמר וכו׳ בשלמא למ״ד משה מת היינו דכתיב אדוני משה כלאם אלא למ״ד הנך תרתי מאי אדוני משה כלאם דלאו אורח ארעא דהוה לי כתלמיד המורה הלכה לפני רבו בשלמא למ״ד הנך תרתי היינו דכתיב מי יתן אלא למ״ד משה מת מינח הוה ניחא לי׳ לא סיימוה קמי׳ מאי כלאם אמר לו הטל עליהם צורכי ציבור והם כלים מאיליהם וכתבו תוספו׳ והם כלים מאיליהם פירוש נבואתם כלה דאין שכינה שורה מתוך עצבות אלא מתוך שמחה עכ״ל. הנה מה שהוכרח תוספו׳ להוציא מידי פשוטו [וגם רש״י שלא פירוש על זה משמע שהניח הדבר על הפשט ממש] מבואר שהיה קשה להם דהוי לי׳ לומר כלם [עיין תוספות ברכות דף ז׳. ד״ה שאלמלא וכו׳ ותוס׳ בע״ז דף ד׳: ד״ה רגע וכו׳] ותוספת האל״ף מאי בעי הכא לכך פירשו תוס׳ נבואתם כלה וא״כ הוה מלת כלאם מנע מנהון רוח קודשא מלשון הנה שפתי לא אכלא וכדעת תרגום ירושלמי. וכו׳ אחתינן לדקדק במה דבסיומא דמלתא אמר הש״ס מאי כלאם משמע דלא ידע פירושא דמלתא ותיובתא קמותיב בתחלה דאמר בתחלת הסוגיא בשלמא למ״ד משה מת היינו דכתיב אדוני משה כלאם אלא למ״ד הנך תרתי מאי אדוני משה כלאם משמע מזה דידע פירושא של כלאם ולפיכך תיובתא קמותיב ובלאו הכי מהנכון לחקור הפירוש בתחלה ולהקשות אח״כ אכן יתיישב לפי מה שהעתקתי לעיל בהתחלת הענין לשון רש״י כלאם הטל עליהם וכו׳ ד״א תנם אל בית הכלא לפי שהיו מתנבאי׳ משה מת ויהושע מכניס לארץ ע״כ. משמע דוקא אם היו מתנבאים משה מת יש להם לענוש ליתנם אל בית הכלא ולכך כתב רש״י לפי שהיו מתנבאים וכו׳ אבל לפי הלשון הראשון היינו שהיתה נבואתם על עסקי שליו או על גוג ומגוג אין עונשם חמור כל כך אלא להטיל עליהם צורכי ציבור והשתא אתי שפיר בלא זה הוי ידע הש״ס שפיר למ״ד משה מת הפירוש תנם אל בית הכלא וכדעת אונקלוס '''אסרינין''' אבל למ״ד הנך תרתי מקשה מאי כלאם ועל זה משני הש״ס הטל עליהם וכו׳ ומעתה יש לומר דאונקלוס סבירא לי׳ כסתמא דתלמודא אמרו משה מת וכו׳ (אכן קצת איכא למידק דהא ר׳ אליעזר אומר על עסקי שליו וכבר כתבתי משמי׳ דגמרא מגלה דמפי ר׳ אליעזר ור״י אמרו אונקלוס) ויש הוכחה קצת דגם ר׳ לוי דאמר בעירובין דף ס״ג. דנענש יהושע דאמר אדוני משה כלאם. וז״ל רש״י כלאם ראוים הם לכך הוי לי׳ כמורה הלכה לפני רבו ע״ש. ואי ס״ל דעל עסקי שליו או על גוג ומגוג היו מתנבאים וזה דאמר יהושע אדוני משה כלאם היינו משום דאלדד ומידד הו״ל כתלמיד המורה הלכה קשה דבמה שהוא רוצה להענישם איהו גופי׳ נכשל בו גירא בגירי׳ מיקטל מדויל ידי׳ משתלם אע״כ דהיו מתנבאים משה מת וכו׳ ועל זה רצה יהושע שיענוש להם כלאם אסרינון וכדעת אונקלוס:{{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף