עריכת הדף "
מזרחי/שמות/טז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כ == '''וירם תולעים לשון רמה. ''' כאילו אמר ויתליע תולעים לא לשון רוממות והגבהה כמו ותרם מעל הארץ שא"כ תהיה מלת וירם פועל יוצא שהגביה תולעים ולא נמצא זה הפועל בשום מקום רק עומד: '''ויבאש הרי זה מקרא הפוך שבתחלה הבאיש ולבסוף התליע כעניין שנאמר ולא הבאיש ורמה לא היתה בו וכן דרך המתליעים: ''' והרמב"ן ז"ל טען ואמר שאלו היה המן מתליע כדרך הטבע כשאר המתליעים היה הדבר כן אבל זה שהתליע בדרך נס יתכן שהרי' תולעים תחלה ואין צורך שנהפוך המקרא ועוד כי הכתוב שאמר ולא הבאיש ורמה לא היתה בו הוא המוכיח כן כי אלו לא היה מרים תולעים עד אשר עלה באשו תחלה כשאמר ולא הבאיש כבר הבטיח בו שלא היתה בו רמה ולמה יכפול אחר כך ורמה לא היתה בו אבל אם הרים תולעים תחלה כפשוטו של מקרא הוצרך לומר שזה לא הבאיש וגם לא עלתה בו רמה כלל עכ"ד. וזאת הטענה אינה אלא על המכילתא כי שם אמר וירם תולעים ויבאש שהרי זה מקרא מסורס וכי מה שמרחיש הוא מבאי' ואח"כ מרחיש כעניין שנ' ולא הבאיש ורמה לא היתה בו עם שאין טענתו טענה כלל כי מה שטען שאחר שהיתה התלעתו על דרך נס יתכן שהרים תולעים תחלה ואין צורך שנהפוך המקרא יש לאומר שיאמר שמאחר שכל האותות והמופתי' אף על פי שהם. דרך נס עם כל זה אין עשייתם רק על דרך הטבע הנה יחוייב בהכרח שיהי' גם זה כדרך המתליעים והמקרא הפוך וכמוהו רבים ואם בעבור שאמר ולא הבאיש ורמה לא היתה בו שהוא מוכח כדבריו דאל"כ למה יכפול לומר ורמה לא היתה בו אחר שאמר לא הבאיש הנה דבריו צודקים אילו היה כתוב לא הבאיש ולא רמה היתה בו שאז היה מורה ששלל ממנו ההבאשה והרמה כדרך הכתוב כשירצה לשלול שתי שלילות אבל עכשיו שכתוב ולא הבאיש ורמה לא היתה בו יחוייב בהכרח שיפורש שלא הבאיש ולכן רמה לא היתה בו ויחוייב מזה שהבאיש קודם מהרמה כמו שדרשו במכילתא לא כמו שהרמב"ן משרש אותו. ומה שהוסיף עוד לומר ואף המתליעים בטבע ולא יבאשו רק החמים ולחים אבל היבשים ירומו תולעים ולא יבאשו כלל אין זו ראיה על הנדון הזה רק אם היה אומר שיש שמתליעים תחלה ואח"כ מבאישים אבל מהמתליעים ואינם מבאישים כלל אין ראיה על המתליע ואח"כ מבאיש כו מדרך כל מבאיש ומתליע שיבאיש תחלה ואח"כ יתליע. ומה שדרשו באלה שמות רבה שהתליע ואח"כ הבאיש הוא כדי לפרש המקרא כמשמעו והיא אגדה רחוקה מדרך הפשט והרב ז"ל כבר גלה דעתו בפרשת בראשית שיש מדרשי אגדה הרבה ואני לא אביא מהם רק אותם שהם קרובים לפשוטו של מקרא:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף