עריכת הדף "
מזרחי/ויקרא/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== טו == '''ולא יחלל זרעו הא אם נשא אחד מן הפסולות זרעו ממנה חלל מדין קדושת כהונה. ''' הרמב"ם ז"ל טען ואמר פירשו הרב לשלילו' בלבד את אלה לא יקח שלא יתחלל זרעו ועל דעת רבותינו ז"ל הוא לאו שני וכן אמרו קדש ובעל לוקה שתים אחת משום לא יקח ואחת משום לא יחלל והנה שני לאוין ונדרש להם ג"כ בטעם קדש ולא בעל אינו לוקה מה טעם לא יקח משום לא יחלל א"כ פירושו את אלה לא יקח כי אני מזהירו שלא יחלל זרעו ומאלה נלמוד שהזרע מן הפסולות הוא מחולל עכ"ד. ולא ידעתי מהיכן ידע שהרב פירש אותו לשלילות ולא לאזהרה אם מפני הדוקיא שהוציא ממנו הא אם נשא אחת מן הפסולות זרעו ממנה חלל ואילו היה סובר שלא יחלל הוא אזהרה לא היה צריך לדוקיא זו מאחר שהכתוב הזהיר בפירוש שלא יורשה לחלל זרעו אין מזה ראיה דאפילו אם תמצי לומר דסבירא ליה שהוא אזהרה אכתי לא שמעינן מינה שאם נשא אחת מן הפסולות זרעו ממנו חלל אלא ממה שתלה הכתוב אזהרת את אלה לא יקח באזהרת לא יחלל זרעו כדאמר רבא בפרק עשרה יוחסין מה טעם לא יקח משום לא יחלל וכמו שהוצרך הוא עצמו להוסיף מלת כי על ולא יחלל כדי שיתלה זה בזה כדרבא דהשתא צריך לדוקיא הא אם נשא אחת מן הפסולות זרעו ממנה חלל אבל אילו לא תלה הכתוב אזהרת לא יקח באזהרת לא יחלל הוה אמינא דכל חדא וחדא מינייהו אזהרה בפני עצמה היא שהזהיר אותו שלא יקח מאלה הנשים הפסולות וגם שלא יחלל זרעו ולא ידענו החלול הזה אם הוא מצד ביאתו או מצד אחר שאינו תלוי בביאתו ואם תאמר אי הכי לאביי דסבירא ליה דכל חדא וחדא מינייהו אזהרה בפני עצמה היא ומפני זה אמר קדש לוקה משום לא יקח אף על פי שלא בעל מנ"ל דחלול זרעו מצד ביאתו הוא דילמא מצד אחר שאינו תלוי בביאתו הוא יש לומר אף על פי שלא תלה הכתוב זה בזה בפירוש מכל מקום סבירא ליה דמדסמך אזהרת חלול לאזהרת את אלה לא יקח משמע דאזהרת חלול מצד ביאת הנשים שהזהיר בלא יקח הוא וכן נראה גם מדברי רש"י ז"ל שפירש שם גבי ומודה אביי במחזיר גרושתו שאם קדש ולא בעל שאינו לוקה להיות לו לאשה אמר רחמנא והא ליכא ופירש רש"י ז"ל ומודה אביי אף על גב דמחייב מלקות אקדושין באיסור כהונה הכא הוא דכל חד וחד לאו באנפי נפשיה הוא שלא תלה הכתוב זה בזה בפירוש אבל ישראל המחזיר גרושתו משנשאת לאחר ונתאלמנה או נתגרשה אף על גב דכתיב לא יוכל לשוב לקחתה דהיינו אזהרה שלא יקדשנה מודה הוא דאינו לוקה עד שיבעול דבהדיא תלה רחמנא קדושין בביאה לקחתה להיות לו לאשה דכיון דקיחה הוא קדושין להיות לו לאשה אישות של ביאה קאמר ואם נפשך לומר שאין לשון הא נופל אלא אם יהיה לא יחלל שלילה אבל לא אם הוא אזהרה יתפרש לשון הא דהכא לשון הרי ולא לשון דוקיא כאילו אמר הרי לך מכאן שאם נשא אחת מן הפסולות זרעו ממנה חלל שהלשון הזה נהוג בכמה מקומות והוצרך לומר זה פה אף על פי שהוא מבואר מן הכתוב מפני שכתב למעלה חללה שנולדה מפסולי כהונה ולא הביא ראיה מהיכן למדו זה הוצרך פה להודיע שמכאן למדוהו ואם תאמר למה נכתב כל הנשים הפסולות לכתוב אלמנה לחודה וליתו אינך מינה בקל וחומר ומה אלמנה שהיא מותרת לכהן הדיוט אסורה לכהן גדול גרושה שהיא אסורה לכהן הדיוט אינו דין שתהא אסורה לכ"ג וליכא למימר משום דאין מזהירין מן הדין דאטו מגרע גרע מפני שנעשה כהן גדול נתמעטה קדושתו שבהדיוטותו נאסרה עליו ובגדולתו תהיה מותרת לו כבר תרצו בת"כ אילו כן הייתי אומר אלמנה שהיא מותרת לכהן הדיוט זרעו ממנה חללין גרושה שהיא אסורה לכהן הדיוט זרעו ממנה ממזרים תלמוד לומר וגרושה ולא יחלל זרעו וא"ת אי הכי לשתוק מזונה ותיתי מקל וחומר מאלמנה דאטו מגרע גרע כדלעיל דהשתא ליכא למימר אילו כן הייתי אומר אלמנה שהיא מותרת לכהן הדיוט זרעו ממנה חללין זונה שהיא אסורה לכהן הדיוט זרעו ממנו ממזרין דאיכא למימר גרושה תוכיח שאסורה לכהן הדיוט וזרעו ממנה חללין אף אני אביא זונה אף על פי שהיא אסורה לכהן הדיוט זרעו ממנה חללין כבר תרצו בת"כ זונה מה תלמוד לומר שיכול אין לי אלא כהן גדול שנעשה זרעו מן הפסולות חולין מניין לכהן הדיוט שנעשה זרעו מן הפסולות חולין תלמוד לומר זונה זונה לגזרה שוה מה זונה האמורה בכהן גדול נעשה זרעו מן הפסולות חולין אף זונה האמורה בכהן גדול נעשה זרעו מן הפסולות חולין ואם תאמר אם כן לשתוק קרא מחללה ותיתי מקל וחומר מאלמנה דאטו מגר' גרע כדלעיל כבר תרצו בפרק עשרה יוחסין לומר לך שאין חללה אלא מאיסורי כהונה דקרא יתירא הוא ודרשינן מיניה דלהכי כתבה לומר שתלמוד מסדר האמור בה שנכתבה חללה אחר אלמנה וגרושה לומר לך שאין איסורן נוהג אלא בכהנים ולפיכך לא כתב' אחר זונה מפני שמצינו שם זנות פוסל בישראל למדנו שאינה נקראת חללה אלא מביאת פסולי כהונה לבדה ולא מביאת איסור הנוהג אף בישראל:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף