עריכת הדף "
מזרחי/ויקרא/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יב == '''ומן המקדש לא יצא אינו הולך אחר המטה. ''' כדתנן בסנהדרין פרק כהן גדול מת לו מת אינו יוצא אחר המטה אלא הן נכסין והוא נגלה נכסין והוא נגלה ויצא עד פתח העיר דברי רבי מאיר פי' אינו יוצא עמהן אחר המטה סמוך לו דילמא אתי למנגע אבל יוצא אחריהן כשהן יוצאין ממבוי זה ונכנסין במבוי אחר ונכנסין ממבוי שאינו רואה אותן הוא נגלה ונכנס למבוי הראשון והן נכנסין למבוי השני וכן בכל מבוי ומבוי עד שיצא עד פתח העיר דהאי קרא בכהן גדול אונן קמיירי כדכתיב לעיל מיניה לאביו ולאמו לא יטמא ופירוש ומן המקדש לא יצא מקדושתן לא יצא כלומר יתרחק מן הכעור שלא יבא לידי טומאה ודלא כרבי יהודה דאמר ומן המקדש לא יצא מן המקדש ממש שאינו יוצא מתוכו כלל אבל ממה שאמרו בגמרא שפיר קאמר רבי יהודה ותרצו אמר לך רבי מאיר לביתיה הכי נמי דלא אזיל אלא מאי ומן המקדש לא יצא שלא יצא מקדושתו וכיון דאית ליה הכרא לא אתי למנגע ואמרו אחר כך ורבי יהודה זימנין דאגב מרירותיה מיקרי דאזיל ונגע דמשמע דסבירא ליה לרבי יהודה דפירש מן המקדש לא יצא הוא שלא יצא מתוך המקדש ללכת אחר המטה בין עמהם יחד בין בהן נכסין והוא נגלה משום דזימנין דאגב מרירותיה מיקרי דאזיל ונגע אבל שלא אחר המטה שאין שם דילמא אתי למנגע יוצא שלא בשעת העבודה והולך לביתו כשאר בני אדם מצינן לפרושי מילתיה דרש"י ז"ל אליבא דרבי יהודה ופירוש אינו הולך אחר המטה אינו רוצה לומר סמוך למטה דומיא דמתניתין דקתני מת לו מת אינו יוצא אחר המטה דהתם פירש אחריו מיד אלא הן נכסין והוא נגלה כו' אבל רש"י ז"ל שכתב סתם אינו הולך אחר המטה דמשמע לא שנא עמהם לא שנא אחריהן כשהן נכסין והוא נגלה אתא כרבי יהודה וכן נראה גם מדברי הרמב"ן ז"ל שכתב בהלכות אבלות אסור לכהן גדול לצאת אחר המטה ולא חלק לומר בד"א עמהם אבל יוצא אחריהן כשהן נכסין והוא נגלה עד פתח העיר ומדלא חלק שמע מינה כרבי יהודה סבירא ליה דאמר אינו יוצא כל עיקר שרוצה לומר אינו יוצא אחר המטה כל עיקר בין עמהן בין לאחריהן כשהן נכסין והוא נגלה וכבר כתב בפירוש בהלכות כלי המקדש מת לו מת אינו יוצא אחריו ואינו יוצא מפתח ביתו או מן המקדש כו' ואין לתמוה ממה שכתב בהלכות ביאת מקדש בפרק שני כהן שיצא מן המקדש בשעת העבודה חייב מיתה בין כהן גדול בין כהן הדיוט שנאמר ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמותו כו' וכן זה שנאמר בכהן גדול ומן המקדש לא יצא אינו אלא בשעת העבודה בלבד שלא יניח עבודתו ויצא אם כן מפני מה נשנת אזהרה זו בכהן גדול שכהן הדיוט שהיה במקדש בעבודתו ושמע שמת לו מת שהוא חייב להתאבל בו אף על פי שאינו יוצא מן המקדש אינו עובד מפני שהוא אונן ואם עבד והוא אונן של תורה חלל עבודתו בין בקרבן יחיד בין בקרבן צבור אבל כהן גדול עובד כשהוא אונן שנאמר ומן המקדש לא יצא ולא יחלל כלומר ישב ויעבוד עבודתו שהיה עוסק בה ואינה מתחללת שמהמדרש הראשון משמע דקרא דמן המקדש לא יצא באחר המטה קמיירי לא שנא בשעת עבודה ל"ש שלא בשעת עבודה ומזה המדרש משמע שאינו אלא בשעת עבודה בלבד ופירושו שלא יניח עבודתו ויצא דיש לומר שהמדרש הראשון אינו אלא אסמכתא בעלמא אבל עיקר המקרא אינו אלא שלא יניח עבודתו ויצא ולכן באבלות כתב אסור לכהן גדול לצאת אסורא בעלמא ובהלכות ביאת מקדש כתב שלא יניח עבודתו ויצא לשאת אותם אבל ממה שכתב רש"י ז"ל ועוד מכאן למדו רבותינו שכהן גדול מקריב אונן וכן משמעו אף אם מתו אביו ואמו אינו צריך לצאת מן המקדש אלא עובד עבודה ולא יחלל את מקדשו שאינו מחלל העבודה בכך שהתיר לו הכתוב הא כהן הדיוט שעבד אונן חלל יש לתמוה היאך אפשר שיהיו שני המדרשות הללו נופלות שתיהן על המקרא הזה שלפי המדרש האחד יחוייב שיפורש בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה ולפי המדרש האחר יחוייב שיפורש בשעת עבודה בלבד ועוד שלפי המדרש הראשון יהיה המקרא הזה אזהרה שלא יורשה לצאת ללכת אחר המטה ולפי המדרש הזה יהיה המקרא הזה שלילה ולא אזהרה ושמא יש לומר דקרא דומן המקדש לא יצא סתם בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה קמיירי ולשון אזהרה הוא ופירושו שאינו רשאי לצאת מן המקדש ללכת אחרי המטה בין בשעת העבודה בין שלא בשעת העבודה והדרש שדרשו שאינו צריך לצאת מן המקדש אלא עובד עבודה ולא יחלל שאינו מחלל העבודה בכך מקרא דלא יחלל הוא דדרשי ליה הכי דמה טעם לקרא דלא יחלל הכא אלא ה"ק אינו צריך לצאת מן המקדש מפני אנינותו אלא עובד ולא יחלל שאינו מחלל העבודה בכך וכן מה שדרשו בפרק שני דזבחים ובפרק אלו הן הנשרפים אונן מנ"ל שאם עבד חלל דכתיב ומן המקדש לא יצא ולא יחלל הא אחר שלא יצא חלל אקרא דלא יחלל קאי ופירושו הוא אינו מחלל הא אחר שלא יצא ועבד חלל אבל קרא דומן המקדש לא יצא במדרשו הראשון הוא עומד שלא יורשה לצאת מן המקדש ללכת אחר המטה אי נמי האי אינו צורך פירושו אינו רשאי והוא אזהרה שלא יורשה לצאת להניח עבודתו אע"פ שהוא אונן אלא עובד עבודתו ואינו מחלל והא דנקט אינו צריך אעבוד' קאי שאינו צריך להניח עבודתו מפני האנינות לצאת מן המקדש שאינה מתחללת בכך כי המקרא הזה כולל שני ענינים שלא יורשה לצאת מן המקדש ללכת אחר המטה ושאינו רשאי להניח עבודתו מפני האנינות שהעבודה אינה מתחללת בכך. והרמב"ן ז"ל טען על רש"י ז"ל ואמר ושני המדרשים האלו חלוקים זה על זה שאם הכתוב הזה התיר לכהן גדול שאינו צריך לצאת מי המקדש מפני אנינותו כהדיוט אבל יכול הוא לעבוד כשהוא אונן אם כן אין כאן אזהרה על שלא יצא אחר המטה ונראה לי שאין מזה טענה כלל כי כבר פירשתי שהמדרש של לא ילך אחר המטה שהוא אזהרה מפיק לה מקרא דמן המקדש לא יצא ומיירי בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה והמדרש של לא יצא ולא יחלל הא כהן הדיוט שעבד אונן חלל מפיק לה מקרא דלא יחלל ומיירי בשעת עבודה בלבד וה"ק אם שמע שמת לו מת בעודו עומד במקדש לא יצא מן המקדש ללכת אחר המטה ואם היתה אז שעת עבודה לא יחלל כלו' אין חלול אם יעבוד זה אע"פ שהוא אונן הא כהן הדיוע שעבד אונן חלל ואף את"ל ששני המדרשי' מקרא דמן המקד' לא יצא נפקי כדמשמע מבריי' דקתני מן המקדש לא יצא ולא יחלל אימתי אינו יוצא ואינו מחלל הוי אומר בשעת עבודה דמשמע דקרא דומן המקדש לא יצא אינו נדרש בשעת עבודה אלא בהדבקו עם ולא יחלל ומשמע שבהיותו בלתי דבק עם ולא יחלל הבא אחריו הוא נדרש בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה כמדרש רבי מאיר ורבי יהודה דפרק כ"ג וכדמשמע גם מדברי רש"י ז"ל ממאמר ועוד מכאן למדו אכתי ל"ק ולא מידי משום דמדרש פרק כהן גדול דפליגי בה רבי מאיר ורבי יהודה אסמכתא בעלמא הוא ואין בה אזהרה כלל מן התורה ולכן לא כתב הרמב"ם ז"ל בהלכות אבלות בזה אלא אסור לכ"ג לצאת אחר המטה וכן משמע נמי מהא דקאמר רבי מאיר דילמא אתי למנגע ורבי יהודה אמר זמנין דאגב מרירותיה מיקרי דאזיל ונגע שאלה הגזרות אינן נעשין אלא במילי דרבנן לא במילי דאורייתא והמדרש של ת"כ ושל פ' הנשרפים ושל פרק שני דזבחים שדרשו אותו באזהרה שלא יניח עבודתו ויצא ואם יצא הוא בחיוב מיתה הוא דרשא גמורה שהוא בשעת עבודה בלבד כדמשמע מלא יצא ולא יחלל אימתי הוי אומר בשעת עבודה מסמיכות לא יצא עם לא יחלל וזהו שכתב הרמב"ם ז"ל בהלכות ביאת מקדש כהן שיצא מן המקדש בשעת עבודה חייב מיתה כו' ומנה אותו בכלל הלאוין ולפי זה יתפרשו גם דברי רש"י ז"ל על פי הדרך הזאת ולא קשיא ולא מידי וכן מה שטען עוד ואמר וכן לא יחלל את מקדש אלהיו כפי הלשון הזה אינו אלא לומר שאין עבודתו מחוללת ללמד שההדיוט שעבד אונן חלל אם כן הכתוב הזה הוא שלילות ולא אזהרה ובעלי הלכות מנו אותו בלאוין בהלכות פסוקות ובהלכות גדולות ועוד שכבר כתבתי הברייתא שהיא שנויה בתורת כהנים ומפורש בה שהוא לאו גמור כדקתני ומפתח אהל מועד לא תצאו יכול בשעת עבודה ושלא בשעת עבודה תלמוד לומר ומן המקדש לא יצא ולא יחלל אימתי אינו יוצא ואינו מחלל הוי אומר בשעת עבודה וקתני אין לי אלא אהרן ובניו שנמשחו בשמן המשחה שאם יצאו בשעת עבודה חייבין מיתה מניין לכל הכהנים שבכל הדורות וכו' והרי הוא לאו גמור אזהרה שלא יניח עבודה ויצא עכ"ד. ונראה לי שאינה טענה כי בעל ההלכות הפסוקות והגדולות אינן נזהרין במנין המצות מלמנות השלילו'. והרמב"ם ז"ל כתב בשורש השלישי מחבור ספר המצות שאין ראוי למנות שלילת החיוב עם האזהרות כו' ואחר כך כתב וכאשר היה זה כן אין ראוי שימנה הלאוין שהן שלילה במצות לא תעשה בשום פנים וזה ענין מופתי לא יצטרך עליו ראיה וכבר נעלם מזולתינו זה עד שמנו לא תצא כצאת העבדים בכלל הלאוין ולא ידע כי זה שלילה לא אזהרה ומה שטען עוד מברייתא השנויה בתורת כהנים שמפורש בה שהוא לאו גמור אינה טענה כי אין משם ראיה שהוא לאו גמור רק על הלאו דמן המקדש לא יצא לא על הלאו דלא יחלל וכב' השיבונו על זה במה שקדם וכן מה שכתב עוד דמההיא דפרק שני דזבחים דאמרו אונן מנ"ל דמחלל עבודה ותנא קמא מפיק לה מדכתיב ומן המקדש לא יצא ולא יחלל הא אחר שלא יצא חלל ורבי אליעזר מפיק לה מדכתיב הן היום הקריבו את חטאתם ואת עולתם אני הקרבתי מכלל דאי אינהו אקרבוה שפיר אשתריף ואמרו שם ורבי אלעזר מאי טעמא לא אמר מומן המקדש לא יצא אמר לך כי כתיב הא אחר שלא יצא חלל יש להביא ראיה מזה שאינו רשות להתיר העבודה לכהן גדול ולהודיענו שאין עבודתו מחוללת בכך כי הוא יוצא מזה בודאי שכהן הדיוט מחלל אותה עכ"ד. אינו יודע איך יוצא מזה בודאי שכהן הדיוט מחלל אותה כשיעבוד והלא אפשר הוא לומר שהתיר לכהן גדול לעבוד עבודתו כשהוא אונן והוא הדין לכהן הדיוט ומפני זה אמרו ורבי אלעזר אמר לך מי כתיב הא אחר שלא יצא חלל ופי' רש"י ז"ל דילמא אחר נמי לא חלל ובדידיה אצטריך למשרי דלא תימא מתוך חשיבותו וקדושתו היתרה הוא דפסול אונן:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף