עריכת הדף "
מזרחי/ויקרא/יד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== מו == '''כל ימי הסגיר אותו ולא ימים שקלף את נגעו יכול שאני מוציא המוחלט שקלף את נגעו ת"ל כל ימי. ''' בת"כ והכי פירושא שכל אותן הימים שהוא מוסגר מאחר שנגזרה עליו הסגר ירדה עליו טומאה בהכרח ולפיכך הנכנס בו טמא אבל אותן הימים שהוא חולץ וקוצה וטח כיון שקלף את הנגע וחלץ את האבנים שהיה הנגע בהן שוב אינו מטמא בביאה עד שיתחיל למנות השבוע שנותן לו להסגר שאז ירדה עליו טומאה מפני ההסג' ואף על פי שקודם שחלץ וקצה וטח כבר היה מוסגר וירדה עליו טומאה מפני ההסג' כיון שקלף הנגע וחלץ את האבנים שהיה הנגע בהן הלכה טומאתו ושוב אינו מטמא בביאה יכול שאני מוציא אף המוחלט שהוא הבית שחזר ופרח בו הנגע שחלץ וקצה וטח תלמוד לומר כל ימי דה"ל למכתב כימי הסגיר אותו מאי כל לרבות המוחלט שאף לאחר שקלף נגעו והוציא את האבנים שבהן הנגע הוא מטמא בביאה דכיון דלנתיצ' קאי הוי כל הבית טמא ואע"ג דקלף את נגעו בטומאתיה קאי ומטמא בביאה: '''יטמא עד הערב מלמד שאינו מטמא בגדים. ''' בת"כ דאם לא כן וכבס בגדיו וטמא עד הערב מיבעי ליה מאי יטמא עד הערב מלמד שאינו מטמא בגדים וכן כתב רש"י בפרשת שמיני גבי והנושא את נבלתם שהנוגע אין בגדיו טמאין שלא נאמר בו יכבס בגדיו וליכא למימר אף על פי שלא נאמר בו יכבס בגדיו ליתי מק"ו מטומאת משא ומה משא המועט מטמא בגדים מגע מרובה לכ"ש דבכל מקום שנאמרה טומאת משא חמורה היא מטומאת מגע שתמיד תמצא שהמשא כתוב בה יכבס בגדים והנוגע אינו כתוב בה רק יטמא עד הערב ואילו היתה טומאת מגע טעונה כבוס בגדים לא לשתמיט קרא בשום דוכתא דלכתוב בנוגע יכבס בגדיו דכה"ג דייק בגמ' בפ"ק דחולין גבי הכשר בתורין פסול בבני יונה וכבר הארכתי בזה בפרשת שמיני ע"ש: '''יכול אפי' שהה בכדי אכילת פרס ת"ל והאוכל בבית יכבס את בגדיו אין לי אלא אוכל שוכב מנין ת"ל והשוכב אין לי אלא אוכל ושוכב לא אוכל ולא שוכב מנין ת"ל יכבס יכבס ריבה א"כ למה נאמר אוכל ושוכב ליתן שיעור לשוכב כדי אכילת פרס. ''' בת"כ פי' אפי' שהה כדי אכילת פרס לא יהא מטמא בגדים אלא גופו לבדו ת"ל והאוכל בבית יכבס את בגדיו כו' וקא מפרש ואזיל ופירוש פרס בכל מקום הוא חצי ככר והככר הוא שליש הקב כדתניא בתוספתא דנגעים וכמה הוא פרס חצי ככר משלש לקב ותניא נמי הקב ארבעה לוגין והלוג ששה בצים נמצא שהקב כ"ד בצים והככר ח' בצים וחציו ארבעה בצים ותנן נמי במסכת עירובין בפרק כיצד משתתפין וכמה שיעורו של עירוב כו' ומסיים בה רבי שמעון אומר משתי ידות לככר משלש לקב חציה לבית המנוגע וחצי חציה לפסול בה את הגויה שאם אכל אוכלים טמאים שיעור שני בצים נפסל גופו מלאכול תרומה וקדשים עד שיטבול וזהו מדרבנן דאי מדאורייתא אין אוכל מטמא אדם ומפני שהברייתא הזאת קשה בפירושה דמעיקרא תני יכול אפילו שהה כדי אכילת פרס תלמוד לומר והאוכל דמשמע לאו אוכל ממש קאמר אלא שאם שהה בו כדי אכילת פרס אף על פי שלא אוכל מטמא בגדים ובתר הכי תני אין לי אלא אוכל שוכב מניין דמשמע דהאי והאוכל אוכל ממש קאמר ועוד אטו לאו בכלל הבא אל הבית הוא ועוד מאי האי דקתני בתר הכי אין לי אלא אוכל ושוכב לא אוכל ולא שוכב מניין הא אמרת רישא אפילו בשוהה בבית שאינו לא אוכל ולא שוכב אם שהה כשיעור אכילה מטמא בגדים ועוד מאי האי דקתני בתר הכי אם כן למה נאמר אוכל ושוכב ממה נפשך קשיא שאם כיון בזה דלא לכתוב קרא לא אוכל ולא שוכב קשיא רישא דקתני יכול אפילו שהה כדי אכילת פרס תלמוד לומר והאוכל אלמא אי לאו קרא דהאוכל ה"א שהבא אל הבית אינו מטמא בגדים אפילו שהה כל היום כולו ואם כיון בזה דלא לכתוב קרא אלא או אוכל או שוכב קשיא ההיא דקתני תלמוד לומר יכבס יכבס ריבה דמשמע דאי לאו קרא יתירא דיכבס יכבס תרי זימני לא הוה דרשינן רבויא דלא אוכל ולא שוכב ואם כן אי לא הוה כתיב אלא או אוכל או שוכב לא הוה מצי למכתב יכבס יכבס תרי זימני ושוב לא הוה מרבינ' דלא אוכל ולא שוכב ועוד מאי ליתן שיעור לשוכב דקאמר ליתן שיעור לאכול מיבעי ליה שיהא שיעור אכילתו כשיעור פרס לא ליתן שיעור לשוכב דמשמע שבא ללמד שיעור השכיבה לפי' צריך לפרש אותה כפי קוצר דעתינו כי לא מצאתי שום א' מגדולים שפי' בזה דבר ונ"ל שכך פירושו יכול אפי' שהה באותה ביאה כדי אכילת פרס לא יהא מטמא בגדים דהא סתמא קאמר קרא והבא אל הבית יטמא עד הערב הוא לבדו ולא בגדיו ומשמע אפילו שהה כל היום כולו אינו מטמא אלא גופו אבל לא בגדים שעליו ת"ל והאוכל בבית יכבס בגדיו כלומר כי היכי דהאוכל שהה בו ומטמא בגדים הוא הדין נמי הבא אל הבית אם שהה בו שיעור אכילה מטמא בגדים אף על פי שלא אכל והדר בעי מאן לימא לן דטעמא דאוכל דמטמא בגדים משו' דשהה כשיעור אכילה הוא דילמא טעמא משום דאכל הוא ולא משום דשהה כדי אכילה דהשתא אין לי אלא אוכל שוכב שיש בו שהייה ואין בו אכילה מניין תלמוד לומר והשוכב דשמעינן מיניה דטעמא דאוכל לאו משום אכילה הוא אלא משום שהייה והה"נ ביאה אם שהה בה כשיעור אכילה מטמא בגדים מכיון דבשהייה קפיד רחמנא ולא באכילה והדר בעי אכתי מאן לימא לן דבשהייה קפיד רחמנא דילמא באכילה ובשכיבה קפיד רחמנא ולא בשהייה דהשתא אין לי אלא שוכב ביאה לחודה שאינו לא אוכל ולא שוכב מניין שאם שהה בה כדי אכילה מטמא בגדים כמו האוכל והשוכב ת"ל יכבס יכבס ריבה דה"ל למכתב והאוכל בבית והשוכב בבית יכבס בגדיו מת"ל יכבס יכבס תרי זימני לרבות מי שבא ושהה בבית שאף על פי שלא אכל ולא שכב כיון דשהה בו מטמא בגדים והדר בעי כיון דבשהייה תליא מילתא לא שנא אכל ושכב ל"ש לא אכל ולא שכב אם כן למה נאמר אוכל ושוכב בשלמא אוכל אצטריכא כי היכי דלילף מיניה דשיעו' שהייה לטמא בגדים הוא כשיעור אכילה אלא שוכב למאי אתא אי משום יכבס יתירא דכתיב ביה לרבויי אפילו בשהייה לחודה בלא אכילה ושכיבה לכתוב קרא במקום והשוכב בבית והבא אל הבית שהוא השהייה מכיון דביאה בכלל שכיבה מת"ל אוכל ושוכב ליתן שיעור לשוכב. ורבינו ישעיה הראשון גורס ליתן שיעור לשוכב כשיעור שיאכל האוכל ופירש ליתן שיעור לשוכב דהיינו לשוהה שצריך לשהו' שם כדי שיאכ' האוכל אכילתו ואז היא מטמא בגדים וכמה היא אכילתו כדי אכילת פרס ולא נהירא דאי לתת שיעור לשוהה כדי שיאכל האוכל אכילתו ההוא מהאוכל נפקא כדקתני ברישא דבריתא ועוד שיעור אכילת פרס מהיכא נפק' הא אין זה מכלל השיעורים שאמרו שהן הלכה למשה מסיני אבל רבי' אברהם זעירא גורס ליתן שיעור לאוכל כדי שיאכל השוכב וכתב סבירא לן דהכי בעי למתני ליתן שיעור לנכנס כדי שיאכל השוכב דהיינו חולה המוטל על משכבו משום דהאי והאוכל לאו אוכל ממש הוא אלא לשיעור שהייה הנכנס כמה ישהה ויהא מטמא בגדים כשיעור שיאכל אדם חולה שיעור אכילתו ושיערו חכמים שיעור אכילתו של שוכב שהוא כדי אכילת פרס ופי' הכתוב הזה אחר ואם בא יבא שלא על הסדר כדי שידביק קרא דאם בא יבא עם קרא דובא הכהן וראה ששניהם מענין האחד:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף