עריכת הדף "
מזרחי/ויקרא/יא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''מפרסת כתרגומו סדיקא. ''' שאיננו מגזרת פרסה כמו מאלמים מגזרת אלומים כי פרסה שם מורה על כף הרגל הדורך בו על הארץ הנקרא בלשון לעז פלנט"א ובלשון יון פטונ"א ומלת מפרסת לא יתכן להיות נגזרת ממנה מפני ששוב לא יתכן לומר בגמל ובשפן ובארנבת ופרסה איננו מפריס שכולם יש להם פרסה שבה דורכין על הארץ רק פירושה מלשון סדוקה ששום אחד מהם אין פרסותיו סדוקות והוא אמרו ופרסה איננו מפריס ומפני שמלת מפרסת מורה על הסדוק ושם הסדוק נאמר על העובר סדוקו מצד אל צד כמו שופר שנסדק לארכו ובצק שבסדקי העריב' ועל הבלתי עוב' מצד אל צד כמו סדוק ישרף סדוק שנתערבו סדקיו זה בזה הוצרך הכתוב לכתוב ושוסעת שסע פרסות אחר מלת מפרסת להודיע שהסדוק הזה צריך שיהיה עובר מצד אל צד כי מלת שסוע מורה על זה כמו ושסע אותו בכנפיו וישסעהו כשסע הגדי וככה פירש אותו גם רבינו דוד קמחי ז"ל בשרש פרס ולכן בגמל ובשפן ובארנבת שכתוב בהם ופרסה איננו מפריס לא הוצרך לומר ושסע איננו שוסע מפני שכיון שאין להם סדיקה כלל אין צורך להודיע אם סדיקתו עוברת או בלתי עוברת ואלו בחזיר שכתוב בו כי מפריס פרסה הוא כתב אחריו ושוסע שסע פרסה להודיע שכיון שפרסתו איננה עוברת אינה נחשבת לכלום: '''ושוסעת שסע שמובדלת מלמעלה ומלמטה בשתי צפרנים כתרגומו ומטלפא טילפין. ''' לא שמעתי טעם נכון מה ראיה הוא מביא מהתרגום שהרי לשון העברי יותר מבואר הוא מלשון הארמי שבלשון העברי מצאו חברים רבים במקרא כמו וישסעהו כשסע הגדי שהם ענין חלוק הדבר לשנים כמו שכתב הרד"ק ואלו במטלפא טילפין שהוא לשון ארמי לא מצאנו לו חבר בשום מקום אלא הטלפים שפירושו צפרני הפרסות כדפרש"י ז"ל בפרק אלו טרפות שהוא המכסה את כף הרגל של הסוס והחמור שהוא השומר של כף הרגל וכן פרש"י בפרק העור והרוטב הטלפים הם משום שומר ומטלפא טילפין היא מענין שסוע ואין ענינו של זה מענינו של זה וכן חלקם הרב רבי נתן בעל הערוך בחבורו לשני ענינים בערך טלף ואף הטלפים עצמן יש מהן שפירושו צפרני הפרסות כההיא דאלו טרפות וכההיא דפרק העור והרוטב ויש שפירושו סדיקא כההיא דפרק בא סימן כל שיש לו קרנים יש לו טלפים ויש שיש לו טלפים ואין לו קרנים ופרש"י טלפים פרסותיו סדוקות ויש שיש לו טלפים ואין לו קרנים כגון חזיר אבל רבינו ישעיה חשב שפירוש מטלפא טלפין וטלפיים מעניין פרסה ולכן הוכרת לומר שהמתרגם למפרסת פרסה דסדיקא פרסתא ולשוסעה שסע דמטלפא טילפין היה צריך לתרגם ההיפך והביא ראיה מהתרגום הירושלמי שתרגם ארי מטלפא טילפין הוא וסדיקא סדיק ודבריו תמוהים שהרי בפירוש אמרו בפרק אלו טרפות יש לה קרנים אי אתה צריך לחזר אחר הטלפים שהקרנים סימן מובהק הוא ואפי' נחתכו רגליה כשרה יש לה טלפים צריך אתה לחזר על הקרנים אלמא טלפים סימן טהרה הוא ולפי הפירש שפי' הוא שהטלפים הם הפלנט"א אין זה סימן טהרה אבל לפרש"י שפירש בפרק בא סימן כל שיש לו קרנים יש לו טלפים ויש שיש לו טלפים ואין לו קרנים טלפים שפרסותיו סדוקות אתיא שפיר שכשפרסותיו סדוקות אף על פי שהוא סימן טהרה לא יספיק להכשירו אלא צריך לחזר אחר הקרנים והנה הרמב"ם והסמ"ג והרמב"ן והטור כלם כתבו בפי' שסימני בהמה וחיה שנים הם והם מעלת גרה ופרסותיה סדוקות לשנים ואע"פ שמהכתוב נראין שלשה מפרסת ושוסעת ומעלת גרה אינם רק שנים כי השסוע הוא פירוש הסדוק שהסדוק ממנו עובר סדוק מצד אל צד וממנו שאינו עובר והשסוע הוא העובר ולפיכך כתב אחריו ושסועת להודיע שהסדוק צריך שיהיה עובר מצד אל צד לא שהשסוע סימן לעצמו ולפי הפירש שפירוש הוא שלשה הם הא' שלא יהיו כפות רגליו חלוקות לאצבעות כמו הכלבים והחתולים אריות ודובים ושועלים וכיוצא בהם והאחר שאף על פי שאין כפות רגליו חלוקות לאצבעות והן הנקראות פרסה כמו הסוס והחמור אינו מספיק עד שיהיו פרסותיו חלוקות לשנים כמו הבקר והצאן ודומיהם והאחר שיהיו מעלה גרה ואלה הג' אין שום אחד מהם נכנס תחת האחר ומה ששנינו בספרי כל בהמה מפרסת פרסה ושוסעת שסע פרסות מעלה גרה עד שיהיו בה ג' סימנים הללו אינה נתרת באכילה הוא לפי הנראה מן הכתוב שכתב מפרסת פרסה ושוסעת שסע מעלת גרה אבל לפי האמת אלו הג' ב' הם ומה שתרגם הירושלמי למפרסת פרסה דמטלפא טילפין ולשוסעת שסע דסדיקא סדיקא הוא על פי חלוק לשון הירושלמי מלשון הבבלי שהבבליו' קורין הסדוק העובר מצד אל צד מטלפא והבלתי עובר מצד אל צד סדיקה והירושלמיים קורין הסדוק העובר מצד אל צד סדיקא והבלתי עובר מצד אל צד מטלפא שזהו חלוק לשוניי לא חלוק ענין ששניהם מודים שפירוש מפרסת הוא הסדק הבלתי עובר מצד אל צד ופירוש שוסע' הוא הסדוק העובר מצד אל צד לא כמו שחשב הרב רבינו ישעיה שהם חלוקים בפירושם ובעל הערוך כתב בערך טלף ושוסעת שסע תרגום ומטלפא טלפין וכל מפרסת פרסה ת"י דמטלפא טליפין כאלו אמר שפירושו מטלפא לפי אנקלוס היא השוסעת ולפי יונתן ב"ע היא המפרסת: '''בבהמה תיבה יתירא היא לדרשא להתיר את השליל שנמצא במעי אמו. ''' בת"כ ומייתי לה בפרק בהמה המקשה ופרש"י שדי בהמה דרישיה אבהמה דסיפיה ודריש הכי בהמה הנמצאת בבהמה תאכלו דשליל נמי קרוי בהמה והא דתנן אין ממירין לא אברים בעוברים ולא עוברין באיברים ולא אברים ועוברים בשלמים לאו משום דגבי תמורה כתיב בהמה דכתיב ואם המר ימיר בהמה בבהמה ושליל לאו בהמה היא אלא משום דמקיש תמורה למעשר מה מעשר אינו נוהג באברים ועוברים דבעינ' כל אשר יעבור תחת השבט אף תמורה אינה נוהגת באברים ועוברים אי נמי מכל נפקא והכי דריש ליה כל מפרסת פרסה בבהמה תאכלו כלומר כל אשר תמצא מזה בבהמה אכול שהוא ניתר בשחיטת אמו לאפוקי השוחט את הבהמה ומצא בה דמות יונה דבעינן פרסות וליכא דהכי משמע שתי פרסות ומעלת גרה הנמצאים בבהמה אותה תאכלו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף