עריכת הדף "
מזרחי/בראשית/מח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''עד בואי אליך לפני בואי אליך. ''' לא עד בואי אליך כמשמעו כי טרם בואו אליו יותר משתי שנים נולדו כדכתיב וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב ובעת בואו כבר עברו שנתים משנות הרעב כדכתי' כי זה שנתי' הרעב בקרב הארץ: '''כלומר שנולדו משפרשת ממני עד שבאתי אצלך. ''' מפני שמלת עד בכל מקום צריכה מלה מורה על מה שממנו הוצרך להוסיף משפרשת ממני ומפני שמלת הנולדים מורה על ההוו' וכבר נולדו קודם שנת הרעב שהוא קוד' בואו שתי שנים ויותר פי' אותם שנולדו כבר גם פי' עד בואי עד שבאתי לזאת הסב' עצמה כי כבר בא קודם זה הספור קרוב לי"ז שנה: '''ליטול חלק בארץ איש כנגדו. ''' אינו ר"ל שיטול כל אחד מהם מירושת הארץ כמו השיעור שיקח כל שבט ושבט שהרי הוא עצמו כתב אחר זה ואע"פ שנחלקה הארץ למנין גולגלותם וכל איש ואיש נטל חלק בשוה חוץ מן הבכורות כו' משמע שלא נחלקה הארץ לי"ב חלקים שוים אלא כל שבט ושבט לפי האוכלסין שלו וכן פי' ג"כ גבי לרב תרבה נחלתו ולשבט המרובה באוכלסין נתנו חלק רב אלא עכ"ל דה"ק ליטול כל אח' מהם בארץ תחום לעצמו כמו שיטול כל אחד וא' מהשבטים תחום לעצמו שאע"פ שלא נחלקה הארץ לשבטים לחלקים שוים אלא כל אחד לפי האוכלוסין שלו מ"מ נתחלקה לי"ב תחומין כמספר השבטים כמו שמפורש בבתרא פ' יש נוחלין והביאו הרב בפרשת פנחס ובעבור אותן התחומי' כיון הרב פה באמרו ליטול חלק בארץ איש כנגדו ר"ל שכל אחד מאפרים ומנשה יטול תחום לעצמו כמו שיטול כל אחד מהשבטים תחום לעצמו ופי' ולא יהיה להם שם בשבטים לענין הנחלה שלא יקחו תחומין לעצמן כמו השבטים ופי' לא נקראו שבטים אלא אלו לא נקראו שבטים לענין הנחלה שכבר פי' לעיל ולא יהיה להם שם בשבטים לענין הנחלה שפי' לקחת תחומין לעצמן אלא אלו פי' מנשה ואפרים בלבד ולא הנולדים אחריהם אבל יש לתמוה שאחר שפי' לא נקראו שבטים אלא אלו הוא שלא נקראו הנולדים אחרי אפרים ומנשה בשם שבטים לנחלה אלא אפרים ומנשה בלבד על כרחך לומ' שהקושיא של ואע"פ שנחלקה הארץ למנין גולגלותם היא על אפרים ומנשה עם הנולדים אחריהם ומאי קושיא והא לא נחלקה הארץ אלא לגולגלות השבטים ולגלגלות אפרים ומנשה בלבד אבל לא לגולגלות הנולדים ליוסף אחר אפרים ומנשה כנראה ממאמר לאלה תחלק הארץ אבל הנולדים ליוסף אחר אפרים ומנשה אינם מכלל השבטים לענין הנחלה ופי' על שם אחיהם יקראו בנחלתם שיתנו להם אפרים ומנשה חלק מנחלתם לא שיטלו חלק בארץ למנין גולגלותם כראובן ושמעון ושאר השבטים. והרמב"ן ז"ל טען ואמר ואינו נכון שא"כ אין הבכורה ליוסף אלא לענין הכבוד בלבד שיקראו בניו שבטים והכתוב אומר בנחלתם ובגמרא אמרו לנחלה הקשתי' לראובן ושמעון ולא לדבר אחר כו' כדאיתא בהוריות והזכירו רז"ל בכל מקום שהיה בכור לנחלה ויירש פי שנים כאחד כמשפט כל בכור לא שהיתה בכורתו שיקראו שבטים בלבד כדברי הרב ומזה נלמוד עוד שלא חלקו הארץ לכל שבטי ישראל לגולגלות' שא"כ מה הבכורה הזאת בירושה ואם נאמר שנתנו לכל א' מבני יוסף פי שנים כאחד מכל איש משאר השבטים לא הזכיר זה הכתוב כלל ולא מצינו ביעקב שיתן בכורה ליוסף אלא שאמר בכאן כראובן ושמעו' יהיו לי ומזה אמר הכתוב נתנה בכורתו ליוסף בן ישראל א"כ היו לגמרי כשני שבטים והיא בכורתו וכן הם דברי חכמים בכל מקום אבל הענין איננו כלל כמו שאמר הרב שא"י לשבטים נתחלקה שנים עשר חלקים עשו ממנה ונטל שבט שמעון הממועט שבהם כשבט יהודה המרובה באוכלוסין ונטלו אפרים ומנשה כראובן ושמעון בשוה וכך העלו בגמ' בפ' יש נוחלין וכתיב תתנחלו לשני' עשר שבטי ישראל חבלים וכן אמר אנקלוס תרין שבטין יפקון מבנוהי יקבלון חולקא ואחסנתא שיהיו שוים בקבלת הנחלה וטעם חולקא חלק בכור ואחסנת' ירושת הפשוט ומה שאמר הכתוב לרב תרבה לענין בתי אבות הנזכרים בפרשה דבר הכתוב שהשבט מחלק חלקו לבתי אבות של יוצאי מצרים ובית אב מרובה נותנין לו חלק גדול ובית אב ממועט נותנין לו חלק קטן ומתים יורשים את החיים כדמפורש בספרי ורש"י ז"ל הזכירו בפרשת פנחס והכלל שהיה בכור לנחלה ואם חלקו ישראל את הארץ לשבטים בשוה כמוזכר בגמרא נתנו לו כראובן ושמעון בשוה ואם אולי נאמר שחלקוה לגולגלותם כנגלה מן הכתוב נתנו להם כפלים במספרם חלק פשוט כדין שאר האנשים וחלק שני בכורה ויהיה טעם כראובן ושמעון כפלים במספרם אבל שיהיה יוסף כשאר השבטים בנחלה ותהיה הבכורה להקרא שני שבטים כמאמר הרב זה דבר שאי אפשר בשום פנים עכ"ד: ''' ונראה ''' לי שאין מכל אלו טענה על דברי הרב כי מה שטען שא"כ אין הבכורה ליוסף אלא לענין הכבוד בלבד ולא לנחלה והכתוב אומר בנחלתם וכן אמרו בגמרא לנחלה הקשתי' לראובן ושמעון ולא לדבר אחר וכן הזכירו רז"ל בכל מקום שיוסף בכור לנחלה ויורש פי שנים כאחד וכיוצא לאלה הטענות שמורים שיוסף נטל בנחלת הארץ יותר מכל א' מהשבטים חלק א' נוסף ולא מענין הכבוד בלבד כלם דברים תמוהים שהרי גם הרב ז"ל מודה בזה כמו שגלה דעתו בפי' לי הם בחשבון שאר בני הם ליטול חלק בארץ איש כנגדו שפירושו ליטול כל אחד מהם בארץ תחום לעצמו כמו שיקח כל א' מן השבטים תחום לעצמו ולא לענין הכבוד בלבד שיקראו בניו שבטים כאשר הבין הוא ממאמר לא נקראו שבטים אלא אלו שאם כן איך יתיישב מאמרו דלעיל שאמר לי הם ליטול חלק בארץ איש כנגדו ומאמר לא יהא להם שם בשבטים לענין הנחלה שהם מורים שהבכורה הזאת היתה לנחלה אלא עכ"ל כדפרישית שיוסף היה בכור לנחלה וירש פי שנים בארץ כמשפט כל בכור שהרי כל שבט ושבט לא לקח רק תחום אחד מהי"ב תחומין ויוסף לקח שני תחומין ומאמר אנקלוס ג"כ שאמר תרין שבטין יפקון מבנוהי יקבלון חולקא ואחסנתא שטעם חולקא חלק הבכור ואחסנתא ירושת הפשוט אינו אלא לתחומין שלקח תחום א' לירוש' הפשוט ותחום שני לחלק הבכור. ואין לטעון כיון שלא נחלקה הארץ אלא למנין גולגלותם מאי נפקא מינה אם לקח תחום א' או שני תחומין כי זאת הטענה עצמה נופלת גם על כל שבט ושבט כי מה תועלת לשבט בשיקח תחום לעצמו או שיכלל תוך תחום חבירו מכיון שלא לקח כל אחד אלא על פי מנין גולגלותיו ואם ישיבו שהתועלת בשיקח כל שבט ושבט תחום לעצמו הוא מפני שיש תחום של עדית ויש תחום של זיבורית ושמא יפול לו בגורלו תחום של עדית יותר משל חבירו ואעפ"י שלא נחלקה הארץ במדה אלא בשומא מ"מ יש הפרש בין עדית לזיבורית דעדית אית בה קופצים רבים יותר מהזיבורית. זאת התשובה בעצמה ישיבו על יוסף שיש לו זו התועלת שאם יפול בגורלו הראשון תחום של זיבורית אפשר שיפול בגורלו השני תחום של עדית ויעזר תחום הזיבורית בתחום העדית ועוד מהיכן הוציא מדברי הרב שהוא סובר שבכורתו של יוסף אינה אלא לענין הכבוד בלבד אם מאמרו מ"מ לא נקראו שבטים אלא אלו הנה זה המאמר כבר פירשנוהו שהוא כאילו אמר לא נקראו שבטים לענין הנחלה אלא אלו אלא שסתם ולא פי' מפני שסמך על מה שפירש קודם זה באמרו ולא יהא להם שם בשבטים לענין הנחלה ועוד אפי' את"ל שפי' לא נקראו שבטים אלא אלו הוא לענין הכבוד בלב' שיקראו בשם שבטים עדיין מזה אין ראיה כלל על שבכורתו של יוסף אינה אלא לענין הכבוד בלבד מפני שמאמר לא נקראו שבטים אלא אלו אינו אלא על מנשה ואפרים עם אחיהם הנולדים ליוסף אחריהם לא על שאר השבטים עם מנשה ואפרים כאשר חשב דא"כ מ"מ נקראו שבטים מיבעי ליה לא שלא נקראו שבטים אלא אלו דמשמע שבא להודיע שחוץ מנשה ואפרים אינם קרויין שבטים ומעתה מה שאמר ומזה נלמד עוד שלא חלק את הארץ לכל שבטי ישראל לגולגלותם שא"כ מה הבכורה הזאת בירושה איננו כן כי הבכורה הזאת בירושה היא שיטול חלק מן הארץ בתחומין כפל מה שיקח כל אחד ואחד מן השבטים שכל א' מהם לא לקח אלא תחום אחד וזה לקח שני תחומין ומזה אמר הכתוב נתנה בכורתו ליוסף בן ישראל שהיו לגמרי כשני שבטים. וכן מה שטען עוד שכבר העלו בגמ' פ' יש נוחלין שלא נתחלקה הארץ לקרקפתא דגברי אלא לשבטים דהיינו לי"ב חלקים שוים ונטל שבט שמעון הממועט שבהם כשבט יהודה המרובה באכלוסין אינה טענה כי כבר כ' רש"י בפסוק וישמעו את קול ה' אלהים וגו' שיש מדרשי אגדה ושאר מדרשות הרבה ואני לא באתי רק לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקר' ומשמעו וכיון שפשוטו של מקרא זה ומשמעו אינו אלא לקרקפתא דגברי שכ"כ הרמב"ן ז"ל עצמו ואם אולי נא' שחלקוה לגולגלותם כנגלה מן הכתוב פי' המקרא ע"פ פשוטו ואמר שחלוק הארץ היה לגולגלותם וכ"ש במקום הזה שרבותינו ז"ל נסתפקו בו אם נחלקה לשבטים או לקרקפתא דגברי אע"פ שהמסקנא היא שנחלקה לשבטים ועוד מאן לימא לן שפי' המסקנא שנחלקה לשבטים הוא לחלקים שוים דילמא ברייתא דקתני בתחלה לא נתחלקה הארץ אלא לי"ב שבטים שממנו פשטו הבעיא דלשבטים איפלג ארעא ולא לקרקפתא דגברי בשהיה החלק של כל שבט ושבט לפי רבוי האכלוסין שלו קמיירי כמו שכתב רש"י בפרשת פנחס שאע"פ שלא היו החלקים שוים שהרי הכל לפי רבוי השבט חלקו החלקים לא חלקו אלא על ידי הגורל כו' ויתפרש הא דבעי בגמרא א"י לשבטי' איפלג או לקרקפתא דגברי לי"ב חלקים בלבד נחלקה וכל חלק מהם כפי מספר גולגלולת השבט של יוצאי מצרים או של באי הארץ למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ועל אותן הי"ב חלקים שהן הי"ב תחומין היה הגורל ע"פ רוח הקדש אע"פ שלא היו שוי' או לקרקפתא דגברי דהיינו לתר"א אלף תש"ל חלקים או לתר"ג אלף תק"נ חלקים למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ועל אותם החלקים היה הגורל וי"ב תחומין היו כתובים בפיתקין לבד והגורל נתן לכל אנשי השבט תחום אחד ופשיט תלמודא מקרא דבין רב למעט ש"מ דלשבטים איפלג ארעא דאס"ד לקרקפתא דגברי ועליהם היה הגורל מאי בין רב למעט הרי כל חלק וחלק שוה לחברו אלא עכ"ל שהגורל לא היה אלא על השבט ש"מ דלשבטי' איפלג ארע' ש"מ והא דלא פשיט בגמרא הבעיא הזאת מברייתא דספרי דקתני בהדיא איש לפי פקודיו מלמד שלא נתחלקה א"י אלא לכל שבט ושבט לפי מה שהוא הוא דמאידך ברייתא דבתחלה לא נתחלקה הארץ אלא לי"ב שבטים יש ללמוד ממנה גם האופן של הגורל איך היה שלולא הברייתא הזאת לא היינו יכולים לדעת איך אפשר שיפול גורל על חלקי השבטים שהם מתחלפי' כל א' לפי רבוי האוכלוסין שלו שיתכן שיפול החלק הקטן לשבט המרובה באוכלוסין והחלק הגדול לשבט הממועט באוכלוסין אבל מהבריית' הזאת למדנו שזה הגורל לא היה כשאר גורלות דעלמא אלא אלעזר מלובש באורים ותומים ויהושע וכל ישראל עומדים לפניו וקלפי של שבטים וקלפי של תחומין מונחים לפניו ואלעזר מכוין ברוח הקדש ואומר אם שבט זבולן עולה תחום עכו עולה טרף בקלפי של שבטים ועלה בידו שבט זבלון בקלפי של תחומין ועלה בידו תחום עכו כו'. והביאו גם רש"י זכרונו לברכה בפרשת פנחס ולפי זה יהיה פירוש המסקנא שנחלקה הארץ לשבטים כל שבט ושבט לפי מה שהוא פירוש לפי מספר גולגלותיו כמו הברייתא של ספרי דקתני איש לפי פקודיו מלמד שלא נתחלקה ארץ ישראל אלא לכל שבט ושבט לפי מה שהוא וראיות רבות מוכיחות על הפי' הזה דאי כדפי' הרמב"ן ז"ל שהמסקנא דלשבטים איפלג ארעא הוא לי"ב חלקים שוים עכ"ל דברייתא דספרי משבשתא היא כמו שכתב הוא עצמו ומ"ל נפרושי המסקנא הכי ולשבושי הברייתא ועוד היכי פשיט תלמודא מקרא דבין רב למעט דלשבטי' איפלג ארעא ולא לקרקפתא דגברי משום דבין רב למעט מורה על כל א' מאנשי השבט ופירושו בין שהיה מגיע לו חלק מרובה כגון שבט שאנשיו מועטין בין שהיה מגיע לו חלק ממועט כגון שאנשיו מרובין דכיון דכל השבטים לוקחין בשוה שבט הקטן כשבט הגדול נמצאו חלקי בני שבט הקטן מרובין מחלקי בני שבט הגדול ואי לקרקפתא דגברי איפלג ארעא מאי בין רב למעט והלא כלם נטלו בשוה דילמא לעולם לקרקפתא דגברי איפלג ומאי בין רב למעט שבי' השבט המרובה באוכלוסין בין השבט הממועט באוכלוסי' ע"פ הגורל היה שלא היו החלקי' שוים אלא כל שבט לפי מה שהוא ואין הגורל הזה אלא ברוח הקדש כדאיתא בפרק יש נוחלין דהשתא הוי בין רב למעט דומיא דלרב תרבה נחלתו דלעיל מיניה ולא שפי' לרב תרבה יורה על השבט המרובה באוכלוסין ופי' בין רב למעט יורה על כל א' מאנשי השבט המגיע לו חלק רב והמגיע לו חלק מועט ועוד אם פי' לא נתחלקה הארץ אלא לשבטים הוא שכל שבט ושבט הוא לפי האוכלוסין שלו אם של יוצאי מצרים או של באי הארץ למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ושבכורתו של יוסף לא היתה אלא בתחומין כמו שנראה מדברי רש"י ז"ל מצינן לפרושי שפיר הא דא"ל רב פפא לאביי בשלמא למ"ד ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ היינו דקא צווחי בני יוסף אלא למ"ד לבאי הארץ אמאי קא צווחי הא כל חד וחד לנפשיה שקל בין לפי המסקנא דלשבטים נחלקה הארץ בין לפי הקס"ד דלקרקפתא דגברי נחלקה הארץ משום דבין כך ובין כך למ"ד ליוצאי מצרים נחלקה הארץ שפיר קא צווחי מכיון דיוצאי מצרים של יוסף היו ע"ב אלף ת"ש ובאי הארץ של יוסף היו פ"ה אלף ר' נוספים של באי הארץ על של יוצאי מצרים י"ב אלף ת"ק ואלו למ"ד לבאי הארץ נחלקה הארץ אין להם לצווח כלל מכיון דכל חד וחד לנפשיה שקל. אלא להרמב"ן ז"ל שפי' המסקנא דלשבטים נתחלקה הארץ לי"ב חלקים שוים ונטל כל שבט ושבט חלק א' ויוסף שני חלקים לא היה להם לצווח לא למ"ד ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ ולא למ"ד לבאי הארץ נתחלקה הארץ משום דאי מילתיה דרב פפא הוא לפי המסקנא אין לומר בו בשלמא למ"ד ליוצאי מצרים אלא למאן דאמר לבאי הארץ דהא אין להעמיד לפי המסקנא המחלוקת של יוצאי מצרים או של באי הארץ אלא בחלוקת השבט לפקודיו שאז לא יפול תוספת ומגרעת בנחלה עד שיצווחו לא למ"ד ליוצאי מצרים ולא למ"ד לבאי הארץ ועוד מאחר שנטל כל שבט ושבט חלק א' מהי"ב חלקים שוים ויוסף נטל מהם שני חלקים שהוא הכפל של כל שבט ושבט אין לו לצווח מפני שאע"פ שמספ' גולגלותיו היו יותר ממספר גולגלות כל שבט ושבט מ"מ לא היה התוספת של גולגלותיו על גולגלות של כל שבט ושבט במדרג' הכפל כמו שהית' התוספת נחלתו על נחלת כל שבט ושבט במדרגת הכפל ואי מילתיה דרב פפא הוא לפי הקס"ד שהוא לקרקפתא דגברי אכתי אין לומ' בו בשלמא למ"ד ליוצאי מצרי' נתחלקה הארץ היינו דקא צווחי בני יוסף שהרי הוא עצמו אמ' ואם נאמר שחלקוה לגולגלותם כנגלה מן הכתו' נתנו להם כפליי' כמספר' חלק פשוט כדין שאר האנשי' וחלק שני בכורה לו ויהיה טעם כראובן ושמעון כפליים כמספרם וכיון שכן לא היה להם לצווח מאחר שכל איש ואיש מבני יוסף נטל כפל ממה שנטל כל איש ואיש משאר השבטים ועוד למה אמר להם יהושע עלה לך היערה כו' במקום שהיה לו להשיב שאין לכם מקום לצווח מאחר שכל א' מכם נטל כפל ממה שנטל כל איש ואיש משאר השבטים ואין סברא לומר שאעפ"כ היו צווחים מפני שהחלק הנוסף שנתנו לכל קרקפתא וקרקפתא אינו מן המנין מפני שלא נתנוהו לו אלא בעבור חלק הבכורה והם מה שהיו צווחים לא היו צווחים אלא בעבור החלק הפשוט שיש להם י"ב אלף ת"ק נוספי' בין יוצאי מצרים לבאי הארץ כמו שפי' הרשב"ם ז"ל דאם כן למה אמר להם יהושע אם אץ לך המקום עלה לך היערה וגו' דמשמע שמפני צרות מקומ' היו צוחים וכן הא דמשני בגמרא אמילתיה דרב פפא משום טפלים דהוו נפישי להו בשלמא אם פי' המסקנא הוא שנתחלק' הארץ לי"ב חלקים מתחלפי' כל שבט ושבט לפי רבוי האוכלוסין שלו אם של באי הארץ אם של יוצאי מצרים למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה איכא לשנויי שפיר דאפי' למ"ד לבאי הארץ נתחלקה וכל חד וחד שקל לנפשיה אעפ"כ היו צווחין משום טפלים דהוו נפישי להו פי' שהיו הטפלים שלו יתרים מהטפלים של כל שבט ושבט אלא להרמב"ן ז"ל שפיר' המסקנ' שנתחלקה הארץ לי"ב חלקים שוים וכל שבט ושבט נטל חלק א' מהם ויוסף נטל ב' חלקי' ופי' לקרקפת' איפלג שנטל כל קרקפתא וקרקפתא חלק א' שוה לחברו ויוסף נטל בכל קרקפת' וקרקפת' שני חלקי' האחד החלק הפשוט והאחר החלק של בכורתו שוב אי אפשר ליישב הא דמשני תלמודא משום טפלים דהוו נפישי להו משום דאי אפשר לומר שהיתרות של טפלי שבט מנשה על טפלי שבט יהודה הוא כל היתרות המופלג שיתרים פקודי יהודה על פקודי מנשה שהם כ"ד אלף ועוד נוספי' עליהם כל כך עד שיצווחו הם ולא יהודה וכל שכן שיהיה היתרות של טפלי אפרים על טפלי יהודה כל הסך המופלג שיתרים פקודי יהודה על פקודי אפרי' שהם מ"ד אלף ועוד נוספי' עליהם כל כך עד שיצווחו הם ולא יהודה שהרי שבט יהודה אע"פ שלא נטל מהארץ אלא כמו שנטל מנשה וכמו שנטל אפרים שוה בשוה ויש לו פקודי' יתרים על פקודי מנשה כ"ד אלף ועל פקודי אפרים מ"ד אלף לא היה צועק וא"כ עכ"ל שמנשה שהיה צועק צריך שיהיו הטפלים שלו יתרים על טפלי יהודה הכ"ד אלף של יהודה הנוספי' על פקודי מנשה ועוד נוספים עליהם כמה אלפים כדי שיצעק שבט מנשה ולא שבע יהודה וכן אפרים שהיה צועק עכ"ל שהיו הטפלים שלו יתרים על טפלי יהודה המ"ד אלף של יהודה הנוספים על פקודי אפרים ועוד כמה אלפי' נוספים עליהם כדי שיצעק שבט אפרים ולא שבט יהודה וזה דבר שאין השכל סובל אותו ועוד שלדברי הרמב"ן ז"ל שפי' המסקנא דלשבטי' איפלג שנחלקה לי"ב חלקים שוים יחוייב בהכרח שיפרש הקס"ד דלקרקפת' איפלג שנחלקה לי"ב חלקי' בלתי שוים כל א' לפי האוכלוסין שלו שזהו כדעת רש"י ז"ל ואם הית' טענת הרמב"ן ז"ל על רש"י על אומרו שנתחלק' הארץ לי"ב חלקים כל חלק וחלק לפי האוכלוסין שלו שטען אם כן מה הבכורה הזאת בירושה טענה צודקת עד שמצד הטענה הזאת דחה את דברי הרב ואמ' אבל הענין אינו כלל כמו שאמר הרב שארץ ישראל לשבטים נתחלקה י"ב חלקים עשו ממנה כו' מדוע לא טענו אותה בגמרא על הבעיא דאיבעיא להו ארץ ישר' לשבטי' איפלג או לקרקפתא דגברי איפלג לומר ומי מצית אמרת דלקרקפתא דגברי איפלג א"כ מה הבכורה הזאת בירושה אבל הוצרכו לפשוט את הבעיא הזאת מקרא דבין רב למעט ומברייתא דבתחלה לא נתחלקה אלא לי"ב שבטים סוף דבר דברי הרב הן העיקר וכל הפורש מהן כפורש מחייו. וא"ת אם פי' לקרקפתא דגברי איפלג ארץ ישראל הוא שנחלקה הארץ לתר"א אלף תש"ל או לתר"ג אלף תק"נ חלקים שוים למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ועליהם היה הגורל איך יתישבו הכתובים שבחלוק הארץ שבספר יהושע דכתיב ויהי הגורל למטה בני יהודה ויצא הגורל לבני יוסף ויהי הגורל למטה מנשה ויעל גורל מטה בני בנימין ויצא הגורל השני לשמעון ויעל הגורל השלישי לבני זבולון וכו' שהם מורי' שהגורל היה על השבטים ולא על הגברים. י"ל שמאחר שהגורל הזה לא היה כשאר גורלות דעלמא אלא על פי רוח הקדש כדאמרן אם כן כמו שלא נפל גורל השבט המרובה באוכלוסין לשבט הממועט באוכלוסין אלא כל אחד לפי השבט הראוי לו כן לא נפלו אנשי השבט האחד מפוזרים בין חלקי אנשי השבטים האחרים אלא נפלו כל חלקי השבט האחד כלם מקובצים יחד אין זר אתם כאילו הי' זה בכוונת מכוין שיהיו כל חלקי השבט האחד בתחום אחד מלבד חלקי כל אנשי יוסף שנפלו בשני תחומין כל חלקי אנשי מנשה בתחום אחד וכל חלקי אנשי אפרים בתחום אחר עד שנמצא בזה הפועל כאילו נחלקה הארץ מתחלה לי"ב חלקי' כל חלק וחלק לפי רבוי אוכלוסי השבט ההוא אע"פ שמתחלה נתחלקה לתר"א אלף תש"ל חלקים או לתר"ג אלף תק"ן חלקי' והכתובים האומרים ויהי הגורל למטה יהודה גבול פלוני ויצא הגורל לבני יוסף גבול פלוני וכן כלם אינו ר"ל שגורל אחד בלבד היה לכללות השבט כמו שנראה מפשט הכתובים האלו אלא מפני שכל הגורלות של כל איש ואיש מאנשי השבט האחד נפלו מקובצים תוך גבול אחד מהי"ב גבולים הכתובים בפתקין קורא כל אותן הגורלות של כל אנשי השבט האחד גורל שבט פלוני בגבול פלוני כאילו הוא גורל אחד לכל השבט בכללו ואל יקשה עליך זה שאף לדעת הרמב"ן אי אפשר לומר אלא כן שהרי עכ"ל שגם הרמב"ן ז"ל יודה שפי' לקרקפתא דגברי איפלג הוא שנחלקה הארץ לתר"א אלף או לתר"ג אלף חלקי' שוים למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה והגורל היה על אותן החלקים שאין הפרש בין דברי הרב לדברי הרמב"ן ז"ל אלא בחלוק השבטים שהרב ז"ל יפרש אותו לי"ב חלקי' בלתי שוים כל אחד לפי מספר פקודיו והרמב"ן ז"ל יפרש אותו לי"ב חלקים שוים שא"ת שהרמב"ן ז"ל יפרש לקרקפתא דגברי כפי מה שפי' הרב גבי לשבטי' איפלג שנתחלקה הארץ מתחלה לי"ב חלקים בלתי שוים שכל חלק וחלק מאותם החלקים היה לפי מספר גולגלות השבט והיינו לקרקפתא דגברי דקאמר והגורל לא היה אלא על אותן הי"ב חלקים הבלתי שוים אם כן מאי דפשיט תלמודא ת"ש בין רב למעט ש"מ לשבטים איפלג ארץ ישראל ש"מ דילמא לקרקפתא דגברי איפלג ומאי בין רב למעט בין החלק הרב שהיה כמספ' קרקפת' השבט המרוב' באוכלוסין ובין החלק המועט שהיה כמספר קרקפתי השבט הממועט באוכלוסין כמו שיתפרש לרש"י ז"ל המסקנא. וא"ת בשלמא להרמב"ן ז"ל שפי' שהבעיא הזאת היא אם נחלקה הארץ לי"ב חלקים שוים או לי"ב חלקי' בלתי שוים כל אחד לפי רבוי האוכלוסין שלו לפי הפי' האחד או אם נחלקה הארץ לי"ב חלקים שוים או למספר באי הארץ או יוצאי מצרי' למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה לפי הפי' האחר איכא נפקותא בין זה לזה שאם נחלקה לי"ב חלקי' שוים יהיה כל חלק מחלקי אנשי השבט המרובה באוכלוסין יותר קטן מן החלק מחלקי אנשי השבט הממועט באוכלוסין ואם נתחלקה לקרקפתא דגברי יהיה החלק שנטל כל אחד מאנשי השבט המרובה באוכלוסין שוה לחלק שנטל כל אחד מאנשי השבט הממועט באוכלוסין אלא לרש"י ז"ל שפי' שהבעיא הזאת היא אם נחלקה הארץ לי"ב חלקי' בלתי שוים כל שבט לפי האוכלוסין שלו או אם נחלקה לתר"א אלף תש"ל או לתר"ג אלף תק"ן למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה מאי נפקא מינה בין זה לזה והלא בין כך ובין כך החלק שנטל כל אחד מאנשי השבט המרוב' באוכלוסין שוה הוא לחלק שנטל כל אחד מאנשי השבט הממועט באוכלוסין. י"ל שאין הנפקות' לדברי הרב בענין הריוח וההפסד אלא לענין חלוק הארץ והגורל בלבד שאם החלוק היה לי"ב חלקים בלבד הגורל היה עליהם בלבד ואם החלוק היה כמספר יוצאי מצרים או למספר באי הארץ למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה הגורל היה על כל אחד ואחד מהם וכי האי גונא כתב הרב גבי ותנח התיבה בחדש השביעי זה סיון שהוא שביעי לכסלו שבו פסקו הגשמים מכאן אתה למד שהיתה התיבה משוקעת במים י"א אמה שהרי כתיב כו' וא"ת הוא אלול ועשירי לכסלו שפסקו הגשמים כו' והפליג בפלפול המקראות ההם ואין הנפקותא מכל אותו הפלפול רק בשקוע התיב' בלבד אם היה י"א אמה או יותר או פחות כ"ש בחלוק הארץ וגורלה שראוי לדעת פרטיה ודקדוקיה יותר ויותר. ומה שטען הרמב"ן ז"ל עוד בפרשת פנחס על דברי הרב במה שפי' לרב תרבה נחלתו לשבט המרובה באוכלוסין ואמר שמדרש רז"ל בכתוב הזה אינו כן אלא אמרו בספרי לרב תרבה נחלתו הרי שיצאו עמו עשרה ובכניסתו לארץ נמצאו חמשה קורא אני עליו לרב תרבה וכו' וחשב שפי' לרב תרבה שב אל בית אב לא אל השבט מפני שתלה הרבוי והמיעוט ביוצאי מצרים הנקראים מטות אבותם כדתני' בספרי ר' יאשיה אומר ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ שנ' לשמות מטות אבותם ינחלו ואינה טענה כי הרב ז"ל יפרש הברייתא הזאת על השבט המרובה באוכלוסין ובא ללמד שפי' לרב אינו ר"ל לרב האוכלוסין בכניסתו לארץ אלא לרב האוכלוסין ביציאתו ממצרים כגון הרי שיצאו עמו עשרה בנים ממצרים ובכניסתו לארץ נמצאו חמשה קורא אני עליו לרב תרבה נחלתו ויתנו לו חלק רב יותר מהשבט הממועט באוכלוסין ביציאתו ממצרים אע"פ שהוא רב האוכלוסין בכניסתו לארץ ושזאת הברייתא סוברת כר' יאשיה דאמ' ליוצאי מצרים נחלקה הארץ והראי' לפי' זה שהרי אח' זה מיד דרשו איש לפי פקודיו מלמד שלא נתחלקה א"י אלא לכל שבט ושבט לפי מה שהוא ואי אפשר לומר שישוב לרב על בית אב ולפי פקודיו על השבט ואף את"ל שהברייתא הזאת סוברת שיהיה לרב שבאל בית אב ולפי פקודיו שב אל השבט אין טענה מזה על דברי הרב שפי' שניהם על השבט מאחר שכבר גלה דעתו שיש מדרשי אגדה ושאר מדרשות רבים ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא כו' וכתב בפרשת וארא ואין המדרש מתיישב אחר המקרא מפני כמה דברים לכך אני אומר יתיישב המקרא על פשוטו והדרשה תדרש וא"כ הכא נמי שהוא רחוק מאד שיהיה לרב תרבה שב אל בית אב ואיש לפי פקודיו שבצדו שב על השבט פירש אותו לפי פשוטו שישוב הכל על השבט ויהיה לפי פקודיו פי' לרב תרבה ואל תחשוב שמה שכתב הרב בפסוק וישמעו את קול ה' אלהים שיש מדרשי אגדה הרבה ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא ושמועו אינו אלא במדרשי האגדה ושאר המדרשות אבל לא בדברי המשניו' והברייתות שהם הלכות ופסקי דינים דהא ביבמות בפרק כיצד שנו והיה הבכור מכאן שמצוה בגדול ליבם אשר תלד פרט לאילונית שאינה יולדת יקום על שם אחיו לנחלה אתה אומ' לנחלה או אינו אלא לשם יוסף תורין אותו יוסף יוחנן קורין אותו יוחנן נאמר כאן יקום על שם אחיו ונאמר להלן על שם אחיהם יקראו בנחלתם מה שם האמור להלן בנחלה אף שם האמור כאן בנחלה ולא ימחה שמו מישראל פרט לסריס ששמו מחוי ואמר רבא אף על גב דבכל התורה כלה אין מקרא יוצא מידי פשוטו הכא אתיא ג"ש ואפיקתיה מפשטיה לגמרי ופירש רש"י אין מקרא יוצא מידי פשוטו דא"ע גב דדרשינן ליה מידי פשוטו מיהא לא נפיק והכא אפיקתיה לגמרי שאין צריך לקרות לבנו בשם אחיו המת משמע דאי לאו ג"ש אע"פ שדרשו אותו רז"ל לנחלה לא היינו מוציאים אותו מפשוטו לגמרי הרי לך בפי' שאע"פ שדרשו מה שדרשו לולא הג"ש היינו אומרים אין מקרא יוצא מידי פשוטו ולפי זה אין לטעון על רש"י ז"ל מההו' דא"ל רב פפא לאביי בשלמא למ"ד ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ היינו דכתיב לרב תרבה ולמעט תמעיט אלא למ"ד לבאי הארץ נתחלקה הארץ מאי לרב ומאי למעט דמשמע דקר' דלרב תרבה אבית אב קאי ולא על השבט עם שאין מזה טענה כלל דאיכא למימר ה"ק בשלמא למ"ד ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ שנמצא שרבוי השבט ומיעוטו תלוי ברבויו ומיעוטו בעת צאתו ממצרים היינו דכתיב לרב תרבה לומר לך שאם היה השבט מרובה האוכלוסין בעת צאתו ממצרים תרבה נחלתו אעפ"י שהוא ממועט האוכלוסין בעת בואו לארץ אלא למ"ד לבאי הארץ נתחלקה הארץ שנמצא שרבוי השבט ומיעוטו תלוי ברבויו ומיעוטו שבעת הכנסו לארץ מאי לרב תרבה דקאמ' דמשמע לשבט שהוא רב עכשיו בעת הכנסו לארץ תרבה הא מלתא דפשיטא היא דהא בהדיא כתי' קרא לאלה תחלק הארץ וליכא למימר דבחזרה קמיירי שאח' שיקחו חלקם לפי באי הארץ יחזירו נחלתם ליוצאי מצרים ופי' לרב לרב האוכלסין בצאתו ממצרים תרבה נחלתו מהנחלה שירשו באי הארץ דההוא מלשמות מטות אבותיו ינחלו נפקא אליביה דההוא תנא ועוד דתרבה ותמעיט נטילה ראשונה משמע שנטל כל א' חלקו מן הארץ קודם שיחזירוהו לבית אבותם כדכתיב בסיפיה דקרא איש לפי פקודיו יותן נחלתו ודרשו שם מלמד שלא נתחלקה א"י אלא לכל שבט ושבט לפי מה שהוא:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף