עריכת הדף "
מזרחי/בראשית/כח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יא == '''לא הזכיר הכתוב באי זה מקום אלא במקום הנזכר במקום אחר הוא הר המוריה שנאמר בו וירא את המקום מרחוק. ''' פי' משום דפתחות בי"ת במקום מורה על המקו' הידוע או הנזכ' למעלה הוצרך לומר שהוא הר המוריה הנזכר למעלה שנאמר בו וירא את המקום מרחוק זהו הנראה בתחלת העיון. אך קשה אם כן מאי לא הזכיר הכתוב באי זה מקום והלא ה"א הידיעה בכל מקום כך דרכו שלא יזכיר בו הדבר אשר ה"א הידיעה מורה עליו ואין לומר שפי' ולא הזכיר הכתוב באי זה מקום שלא הזכיר הכתוב למעלה שום מקום עד שיהי' הה"א מורה עליו שהרי הוא עצמו כתב אחר זה אלא במקום הנזכר במקום אחר הוא הר המוריה הרי שהזכירו הכתוב למעלה ואין הפרש אם הזכירו סמוך לו או רחוק ממנו. ועוד מאי שנאמר בו וירא את המקום מרחוק דקאמר דמשמע דמלשון וירא את המקום שקראו מקום הוא דמפיק לה ולא מפתחות הבי"ת. ועוד מנ"ל לומר שהוא הר המוריה דילמא הוא חברון הנזכר למעלה שהוא היותר קרוב לבאר שבע מקום מושבו כנראה מדברי רבי יוסי בן זימרא שאמר שבאר שבע עומד בדרומו של יהודה וירושלם בצפונו בגבול שבין יהודה ובנימין וחברון היא בתוך גבול יהודה כדכתיב ולכלב בן יפונה נתן חלק בתוך בני יהודה ע"פ ה' אל יהושע את קרית ארבע אבי הענק היא חברון הרי לך מכאן שכשיצא יעקב מבאר שבע ללכת להר המוריה שהיא בירושלם עבר תחלה מחברון ואחר כך הלך להר המוריה. אלא עכ"ל דה"ק מדלא נתפרש בכתוב כלל אי זה מקום הוא אלא סתם ואמר ויפגע במקום עכ"ל שהמקום הזה שם פרטי הוא שנקרא שמו מקום ויחוייב מזה שהוא הר המוריה שכתוב בו וירא את המקום מרחוק שאינו רוצה לומ' המקום שאמר לו השם שהרי המקום שאמר לו השם הוא ארץ המוריה כדכתיב ולך לך אל ארץ המוריה וכבר כתוב ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים ועכ"ל שמה שחזר ואמר ביום הג' וירא את המקום מרחוק אינו אלא בעד הר המוריה עצמו שלא גלהו לו השם אלא שראה ענן קשור עליו כדפרש"י ז"ל וכיון שלא הודיעו לו השם אף ע"פ שהבין הוא מעצמו מהענן הקשור עליו שהוא ההר שאמר לו על אחד ההרים אשר אומר אליך מכל מקום כיון שלא הודיעו לו אין לומר עליו וירא את המקום דמשמע המקום שייעד לו אלא עכ"ל שאותו הר מקום שמו ובאומרו פה ויפגע במקום ולא הזכיר למעלה המקום איזה מקום הוא הרי הוא כאלו אמר ויפגע בהר המוריה ששמו מקום ומה שאמר במקום הנזכר במקום אחר פי' בענין אחר שאינו מענין הספור הזה עד שיאמר בו שהוא הנזכר למעלה מכל מקום כיון שנקרא שמו הפרטי מקום למדנו שהוא המקום הנזכר פה: '''כמו ופגע ביריחו ופגע בדבשת. ''' שפירושם מלשון חנייה ולא מלשון פגישה: '''ורבותינו דרשו לשון תפלה כמו אל תפגע בי למדנו שתיקן תפלת ערבית. ''' ב"ר וברכות פרק תפלת השחר ופי' במקום שמו של הקב"ה ונקרא כן לפי שהוא מקומו של עולם. ב"ר אמ' רבי יוסי בן חלפתא אין אנו יודעין אם הב"ה מקומו של עולם אם עולמו מקומו כיון דכתיב הנה מקום אתי הוי אומר שהקב"ה הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו וקשה דבפרק גיד הנשה אמרינן כד צלי הוה בעי למהדר אמר הקב"ה צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה מיד בא השמש כדכתי' וילן שם כי בא השמש אלמא כשהתפלל ערבית אכתי לא שקעה חמה ואלו בפרק קמא דברכות שנינו מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן ותניא חכמים אומרים משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן סימן לדבר צאת הככבים ואם כן היאך התפלל ערבית קודם ששקעה חמה בשלמא לר' יהושע בן לוי דאמר תפלות באמצע תקנום מצינן למימ' שהתפלל תפלת ערבית ברישא ואחר כך קרא ק"ש לאחר ששקע' החמה בשעת צאת הככבים אלא לרבי יוחנן דאמר איזהו בן העולם הבא זה הסומך גאולה לתפלה של ערבית מאי איכא למימר. כבר תרצו התוספות בפרק תפלת השחר דק"ל כרבי יהודה דאמר זמן תפלת המנחה עד פלג המנחה ומיד מתחיל זמן הערבית וקרינן ביה ק"ש. א"נ ס"ל כהני תנאי דאמרי משעה שקדש היום ומשעה שבני אדם נכנסין להסב דהיינו סעודת ע"ש שהיא מבעוד יום וכההיא דרב דהוה מצלי של שבת בע"ש ומסתמא גם היה קורא ק"ש כדמתרץ ר"י ופליג אמתני' דקתני משעה שהכהני' נכנסין לאכול בתרומתן ואכולהו תנאי דאמרי דזמן קריאת שמע דערבית הוא לאחר שקיעת החמה: '''ושינה הכתוב ולא אמר ויתפלל ללמדך שקפצה לו הארץ. ''' ואע"ג דויפגע נמי לשון תפלה הוא כדכתי' אל תפגע בי מכל מקום מדהוה ליה למכתב ויתפלל שהוא הלשון המיוחד לתפלה וכתב ויפגע שהוא משמש לתפלה ולפגישה ש"מ תרתי התפלל וגם קפצה לו הארץ שהקפיצה לשון פגישה הוא כאדם הפוגע בחבירו שבא כנגדו אף כאן נעקר הר המוריה ובא כנגדו כדלקמן ולשון קפיצה מלשון לא תקפוץ את ידך הוא שנתקצרה הארץ ונתקמצה לו כך פירש"י בפרק גיד הנשה ואם תאמר אימא כולה קרא להכי הוא דאתא ולא לתפלה י"ל אם כן לימא קרא ויפגוש שהוא הלשון המיוחד לפגישה מדכתב לשון פגיעה שהוא משותף לפגישה ולתפלה שמע מינ' תרתי: '''היה לו לכתוב ויבא השמש וילן. ''' אף על פי שאין הפרש בין ויבא וילן ובין וילן כי בא שבשניהם יחד משמע שבא השמש קודם וילן מכל מקום כשיכתוב ויבא וילן נראה כמספר סדר העניינים כפי מה שעברו אבל כשיכתוב וילן שם כי בא השמש שנתן סיבה ללינתו שם משמע שלא היתה כוונתו ללון שם אם לא שבא השמש וזה לא יאמר אלא בדברים הפתאומיי' הבאים לאדם בלתי ידיעה קודמת לא בביאת השמש שטרם בואה שעה ושתי שעות משערים המקום שילינו שם אלא עכ"ל ששקעה שלא בעונתה וזהו שכתב רש"י בפר' גיד הנשה למה לי למכתב כי בא השמש אלא ללמדנו ששקע' קודם זמנה פי' לא היה צריך לכתוב שסבת לינתו שם היה מפני שבא השמש דסתם הולכי דרכים אין לינחם אלא מפני שקיעת החמה אלא עכ"ל ששקעה פתאום קודם זמנה: '''עשאן כמין מרזב סביב לראשו מפני חיות רעות. ''' ב"ר דאל"כ מאי מאבני דמשמע טובא בחד סגי. ואם תאמר מ"ל לומר שלקח אבנים הרבה דילמא ויקח אבן אחת מאבני המקום הוא דקאמר והיינו דכתי' בתריה ויקח את האבן אשר שם מראשותיו כבר תרצו התוספות בפרק גיד הנשה שזהו לפי פשוטו של מקרא אבל לפי מדרשו לא היה לו לכתוב אלא ויקח אבן כמו ויקחו אבן וישימו תחתיו שהרי הכתוב לא בא לסתום אלא לפרש אלא מדכתיב מאבני ש"מ אבנים טובא הוו אבל מה שאמרו בפ' גיד הנשה כתיב ויקח מאבני המקום וכתיב ויקח את האבן אמר רבי יצחק מלמד שנתקבצו כל אותן האבנים למקום א' וכל אחת ואחת אומרת עלי יניח צדיק זה ראשו תנא וכלן נבלעו באחת ופי' רש"י נעשו אבן אחת דמשמע שאותן האבנים לא היו סביב ראשו להגן עליו מפני חיות רעות דאם כן מאי עלי יניח צדיק זה ראשו דקאמ' הא לא הניח ראשו בשום אחד מהן אלא הסתיר ראשו לתוך סביבם שלא יטרפוהו חיות רעות ואם היה מניח ראשו על שום אחד מהן מה תועלת בסבוב האבנים הרי החיות היו טורפות אותו צ"ל שהן אגדות חלוקות אלא שאם כן לא היה לו לרש"י ז"ל לחבר שתיהן כדמות אגדה א' לומר מתחלה עשאן כמין מרזב סביב לראשו מפני חיות רעות שהיא האגדה של ב"ר ולסיים בה התחילו מריבות זו עם זו זאת אומר' עלי יניח צדיק זה ראשו כו' שהיא האגדה של גיד הנשה מאחר שהן חלוקות לפיכך על כרחינו לומר שפי' עלי יניח צדיק זה ראשו עלי יסמוך צדיק זה ראשו שאע"פ שכלן היו סביב לראשו מכל מקו' אותה האבן שקדקדו נוגע בה מבפנים היא יותר מעולה משאר האבנים שהן לצד קדקדו שאינן נוגעות לראשו אי נמי אותה האבן ששם תחת ראשו לא היתה מהמרזב אלא אבן אחרת היתה לפנים מהמרזב ואפילו הכי היו מריבות זו עם זו זאת אומרת כו' מפני שכל אחד מאבני המרזב היתה רוצה להיות תחת ראש הצדיק לפנים מהמרזב ומה שתרצו בקושית כתיב מאבני וכתיב האבן שנבלעו ונעשו כלן אבן אחת ולא אמרו מאי מאבני אבני המרזב ומאי האבן האבן שהיתה תחת ראשו הוא מפני שבשניהם יחד כתוב מראשותיו ומשמע שהאבן הכתוב באחרונה הוא האבן הכתוב בראשונה ומה שלא אמרו מראשותיו שבמלת מאבני פירושו מצד ראשותיו שעשאן כמין מרזב ומראשותיו שבמלת האבן פירושו תחת ראשותיו ולכן היה אבן אחד בלבד הוא מפני שהמ"ם בשניה' הוא בשוא ונר' שפי' המ"ם שבשניהם אחד הוא. אבל יש לתמוה על בעלי האגדה היאך לא השגיתו על מ"ם מראשותיו שהוא בשוא ואם כדבריהם שפירשו אותו מ"ם השמוש שהוא במקו' מן כמו שנראה מאמרם עשאן כמין מרזב סביב לראשו היה ראוי שינקד בצרי כמשפט כל הממי"ן הבאים עם הרי"ש מלבד מועטי' שבאו בחירק ושמא י"ל שבעלי האגדה אינם מקפידים על הנקוד מפני שראו שקצת מאותיות השמוש משתנים בנקוד כשי"ן השמוש שהיא נקודה בכל מקום בפגול ונשתנו קצתם ובאו בשוא במקום סגול:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף