עריכת הדף "
מזרחי/בראשית/יב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''[[רש"י/בראשית/יב#א|לך לך להנאתך ולטובתך]].''' ה[[רמב"ן/בראשית/יב#א|רמב"ן]] ז"ל טען ואמר, ואין צורך כי משפט הלשון כן הוא, הגשם חלף הלך לו {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ב#יא|שיה"ש ב יא]]}}, אלכה לי אל הגדולים {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ה#ה|ירמיה ה ה]]}}, עברו לכם {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ב#יג|דברים ב יג]]}}, ורבים{{הערה|ברמב"ן יש שגרסו: ורובם.}} ככה. אבל רבותינו עשו מדרש במה שאמר הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/י#א|דברים י א]]}} ועשית לך ארון עץ, עשה לך שתי חצוצרות כסף {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/י#ב|במדבר י ב]]}}, בעבור שאין המלאכה שלו והיה ראוי שיאמר כמו שאמר במשכן {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כו#א|שמות כו א]]}} ואת המשכן תעשה, עכ"ד. ודבריו אלה תמוהים בעיני מאד, שהרי כבר מצינו בגמרא בכמה מקומות שדרשו באלה הכנויים אפילו במקום שהמלאכה שלו כדתניא בשלהי פרק הישן {{ממ|[[בבלי/סוכה/כז/ב|סוכה כז:]]}} רבי אליעזר אומר כשם שאין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב ראשון של חג בלולבו של חבירו דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כג#מ|ויקרא כג מ]]}} ולקחתם לכם משלכם, כך אין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב ראשון של חג בסוכתו של חבירו דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/טז#יג|דברים טז יג]]}} חג הסוכות תעשה לך. ובפ"ק דסוכה {{ממ|[[בבלי/סוכה/ט/א|ט.]]}} אמר רב יהודה אמר רב ציצית שעשאה מן הגידין ומן הקוצין ומן הנימין פסולה מן הסיסין כשרה, ושמואל אמר אף מן הסיסין פסולה דאמר קרא {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כב#יב|שם כב יב]]}} גדילים תעשה לך לשם חובך. ודרשו {{ממ|[[בבלי/סוכה/ט/א|שם]]}} קרא דועשו להם ציצית משלהם למעוטי גזולה. הרי שהלולב והסוכה והציצית מלאכה שלו הן ואפילו הכי דרשו הכינוי שלהם ואמרו משלכם ולא מן הגזל. ואין טענה מן הגשם חלף הלך לו המורה שמשפט הלשון כך הוא, כי אע"פ שמשפט הלשון כך הוא היכא דאיכא למידרש דרשינן, וראיה מפ"ק דקידושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/ד/ב|ד:]]}} דאמרינן ולמר בר רב אשי דאמר ולאו ק"ו הוא הא אמרינן מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא, ותרצו ה"מ היכא דליכא לשנויי אבל היכא דאיכא לשנויי משנינן. ובפרק ב' דפסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/כד/א|כד.]]}} א"ל רבינא לרב אשי ואימא לעבור עליו בשני לאוין, ומשני {{ממ|[[בבלי/פסחים/כד/ב|שם:]]}} כל היכא דאיכא למידרש דרשינן ולא מוקמינן להו בלאוי יתירי. ובמציעא פרק אלו מציאות {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/לא/א|לא.]]}} השב תשיבנו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כג#ד|שמות כג ד]]}} אפילו מאה פעמים{{הערה|עי"ש בגמרא בשינוי קצת: א"ל ההוא מדרבנן לרבא אימא השב חדא זמנא תשיבם תרי זמני א"ל השב אפילו מאה פעמים משמע תשיבם אין לי אלא לביתו לגינתו ולחורבתו מנין ת"ל תשיבם מ"מ.}}, שלח תשלח {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כב#ז|דברים כב ז]]}} אפילו מאה פעמים, עזוב תעזוב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כג#ה|שמות כג ה]]}} מכל מקום, הקם תקים {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כב#ד|דברים כב ד]]}} מכל מקום, הענק תעניק {{ממ|[[תנ"ך/דברים/טו#יד|שם טו יד]]}} מכל מקום אפילו לא נתברך הבית בשבילו, ולר' אלעזר בן עזריה דאמר נתברך הבית בגללו מעניקין לו לא נתברך הבית בגללו אין מעניקין לו תעניק למה לי דברה תורה כלשון בני אדם, העבט תעביטנו {{ממ|[[תנ"ך/דברים/טו#ח|שם פסוק ח]]}} מכל מקום אפילו יש לו ואינו רוצה להתפרנס משלו, ולר' שמעון דאמר יש לו ואינו רוצה כו' אין נזקקין לו תעביטנו למה לי דברה תורה כלשון בני אדם, פי' משפט הלשון כן הוא. ואף על פי שהקשו התוספות {{ממ|[[תוספות/בבא מציעא/לא/ב#דברה|לא: ד"ה דברה]]}} וכי לית ליה לר' שמעון כל הני דרשות דלעיל והלא בר"ה {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/ח/א|ח.]]}} דריש ר' שמעון עשר תעשר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יד#כב|דברים יד כב]]}} אחד מעשר דגן ואחד מעשר בהמה, ותרצו דוקא בהני תרי קראי דמוכחי אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם. ומשמע אבל היכא דלא מוכחי קראי לא אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם. מכל מקום כיון דבמוכחי קראי אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם, לא היה להם לדרוש היכא דלא מוכחי כיון שדרך הלשון כן הוא. אלא על כרחינו לומר דהיכא דאיכא למידרש דרשינן, הכא נמי אף על פי שדרך הלשון כן הוא היכא דאיכא למידרש דרשינן. ורש"י ז"ל מפני שמצא בבראשית רבה {{ממ|[[בראשית רבה/לט/ח|לט ח]]}} שדרשו בו לך לך תרי זימני אחד מארם נהרים וא' מארם נחור שהפריחו בין הבתרים והביאו לחרן אע"פ שהם דרשו אותו מענין הליכה פירש אותו הוא להנאתך ולטובתך מההיא דפ"ק דר"ה {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/טז/ב|טז:]]}} דא"ר יצחק ד' דברים מקרעין גזר דינו של אדם, צעקה, צדקה, שנוי שם, שנוי מעשה, וי"א אף שנוי מקום, דכתיב ויאמר ה' אל אברם לך לך והדר ואעשך לגוי גדול. אבל הב"ר דס"ל דקרא דואעשך לגוי גדול איננו אלא להבטחה שלא ימעטנו כמנהג הדרך{{הערה|עיין להלן ברש"י.}} פירשו לך לך להליכה שנית ולא להנאה{{הערה|ולפי זה דרשת הבראשית רבה המובאת להן ברש"י נסתרת לדרשתו כאן, ראה להלן בדברי רבינו.}}:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף