עריכת הדף "
מזרחי/במדבר/כו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== נה == '''לשמות מטות אבותם אלו יוצאי מצרים שינה הכתוב נחלה זו מכל נחלות שבתורה שכל הנחלות החיים יורשים את המתים וכאן מתים יורשים את החיים כו'. ''' פרשב"ם לשמות מטות אבותם של אלו שנמנו ביציאת מצרי' ינחלו אלו דלאותן ינחלו הנחלה ואלו אשר קמו תחתיהם יירשום ובעי בגמר' מאי משמעא דהאי לשמו' מטות אבותם ביוצאי מצרי' כתיב דילמא לשבטי' קאמר ופרשב"ם ממאי דהאי מטות אבותם על יוצאי מצרים קאמר דילפת מינה ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ דלמא לשבטים ואמר ששנים עשר בני יעקב להם נתחלקה הארץ ולא ליוצאי מצרים ומשני דכתי' ונתתי אותה לכם מורשה אני יי' ירושה היא לכם מאבותיכם וליוצאי מצרים קאמר להו פי' להם נאמר פסוק זה ומפני שזה סותר מה שכתוב למעלה לאלה תחלק הארץ שפירושו לבאי הארץ ולא ליוצאי מצרים הוצרך לומר שינה הכתוב נחלה זו כו' שבזה יקיים שני המקראות הללו וכך הוא שנו בבריתא רבי יונתן אומר לבאי הארץ נחלקה הארץ שנאמר לאלה תחלק הארץ אלא מה אני מקיים לשמות מטות אבותם ינחלו משונה נחלה זו מכל הנחלו' שבתור' שכל הנחלות חיים יורשים את המתים וכאן מתים יורשי' את החיים: '''כיצד שני אחים מיוצאי מצרים שהיו להם בנים בבאי הארץ לזה א' ולזה ג' האחד נטל חלק א' והג' נטלו שלשה שנא' לאלה תחלק הארץ חזרה נחלתן אצל אבי אביהן וחלקו הכל בשוה. ''' הא דקאמר אצל אבי אביהן ולא קאמר אצל אביהן משו' דאילו לא חזר' נחלתן אלא אצל אביהם שהיו מבני כ' שנה ומעלה כשיצאו ממצרי' למה יחלוקו בשוה כשמחזיר כל אחד לאביו הלא כל אח' יחזור ויוריש לבניו ולא לבני אחיו אבל השתא דחזרה נחלתן אצל אבי אביהם כגון שיצא אבי אביהם של הבאים לארץ ממצרי' כשהיה מבן עשרים שנה ומעלה ולו שני בנים פחותים מבני כ' שנה לאותן שני בני' לזה בן אחד ולזה שני' והם מבני כ' שנה ומעלה כשבאו לארץ ונטלו שלשה חלקי' מנחלת הארץ וחזרה נחלתן אצל אבי אביהם יש לו לאותו אבי אביהם לחזור ולחלוק בשוה לאלה הג' חלקים שהם מבאי הארץ שיקח בן של האחד חלק וחצי ושני בני האחר חלק וחצי מאחר שמכח אבי אביהן הם נוחלין ואילו אינם אלא כדמו' שלוחיו שיטלו כל מה שיטלו בעבורו וצ"ל דהא דקתני בבריית' משל למה הדבר דומה לשני אחים כהנים שהיו בעיר לאחד יש לו בן אחד ולאחר יש לו שני בני' ואינו מזכיר אביהם לא נקטינהו אלא למשל בעלמא והקשו התוספות אם כן הוה ליה למכתב לשמות מטות אבות אבותם מאח' שכשאין אבי אבות אלא אבות לבדם לא נפקא מינה מידי בחזרה ועוד בתוספתא שהביא רשב"ם לא קתני אלא שני אחים שהיו מיוצאי מצרים לזה יש לו ט' כו' ולא קתני שני אחים ואביהם אבל לרש"י שכתב כיצד שני אחים מיוצאי מצרים ולא קאמר שני אחים ואביהם לא קשיא דאיכא למימר כיון דמסיי' בה חזרה נחלתן אצל אבי אביהם אינו צריך להזכיר אותו ברישא דמילתיה אבל ריב"ם פירש דהא דקתני בתוספתא שהביא רשב"ם שני אחים שהיו מיוצאי מצרים דוקא קתני ואינו צריך לומר שני אחים ואביהם ומה שהקשו מאלו לא חזרה נחלתן אלא אצל אביהם למה יחלוקו בשוה כשמחזיר כל אחד לאביו כל אחד יחזור ויוריש לבניו ולא לבני אחיו לא קשיא ולא מידי דאיכא למימר דגזרת הכתוב היא כשמחזירין אצל אביהם שחולקין אותם שני אחים בשוה אע"ג דבעלמא אין הדין כך הכא גזרת הכתוב מהנך שני מקראו' והא דקאמר מתים יורשים את החיים לאו כדין ממש אלא כעין ירושה: '''ואילו מתחלה חלקוה למנין יוצאי מצרים לא היו נוטלין אלה הד' אלא שני חלקים עכשיו נטלו ד' חלקים. ''' מהכ' משמע דס"ל לרש"י ז"ל דדוקא כשהאבות שיצאו ממצרים הם אחים מדקתני בתוספ' וכדנקט רש"י בלישניה אז חוזרין וחולקין בשוה אבל אם אינם אחים והיו לזה שלשה בנים ולזה אחד זה נוטל שלשה חלקים וזה נוטל חלק א' ואינם חוזרים לחלקם בשוה שיטול האחד ב' חלקים והאחר שני חלקים דהשתא איכא נפקותא בין מ"ד ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ ובין מ"ד לבאי הארץ נתחלקה וחזרו וחלקוה ליוצאי מצרים וזה שכתב רש"י ז"ל ואילו מתחלה חלקוה למנין יוצאי מצרים לא היו נוטלין אלה הד' אלא ב' חלקים עכשיו נטלו ד' חלקים דאס"ד דס"ל אפי' כשהאבו' נכריים חוזרין וחולקין בשוה מאי ואלו מתחלה חלקוה למנין יוצאי מצרים לא היו נוטלין אלה הד' אלא שני חלקים דקאמר והלא כשמחזירין כל באי הארץ לאבותיהם כל מה שנטלו האבות יחזרו ויחלקו הכל בשוה הרי הוא כאילו ליוצאי מצרים נתחלקה מתחילה דמאחר שהחזירו כל באי הארץ את כל נחלתן לאבותיהן הרי הוא כאילו לא נתחלקה להם כלל וכשחזרו הם וחלקו אותם לבאי הארץ הרי הוא כאילו מתחלה נתחלקה הארץ ליוצאי מצרים וכל אחד מיוצאי מצרים נטל חלק שוה לחבירו וככה הוכיחו התספות מכח הקושיא הזאת ואמרו וא"ת מאי נפקא מינה בין מ"ד ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ ובין מ"ד לבאי הארץ נתחלקה והלא כשמחזירין הארץ לאבותיהן כל מה שנטלו והאבות יחלקו בשוה הרי הוא כאילו ליוצאי מצרים נתחלקה ותרצו דדוקא כשהן אחים חוזרין וחולקין בשוה אבל אם אינם אחין ולזה ט' בנים ולזה אחד זה נוטל ט' וזה נוטל אחד אבל למ"ד ליוצאי מצרים כולן נוטלין בשוה והא דפ"ה דראובן ושמעון שיצאו ממצרים והולידן בנים במדבר זה עשרה וזה אחד אי אזלינן בתר יוצאי מצרים היה נוטל הא' כנגד כולן אבל עכשיו נוטלין עשרה והאחד נוטל חלק אחד לא מיירי בראובן ושמעון אחים דאם כן למ"ד לבאי הארץ היו חולקין בשוה אלא נכריים הם ודלא כר"ת שכתב שכשהבנים מחזירין לאבותיהם כל אבות ישראל חולקין בשוה ונפקא מינה למ"ד לבאי הארץ לענין טפלים שאם היו האבות בני כ' מיוצאי מצרים ומתו במדבר ובניה' כשנכנסו לארץ כלם טפלים או נשים בבנות צלפחד למ"ד ליוצאי מצרים נתחלקה היו נוטלין ולמ"ד לבאי הארץ לא היו נוטלין כלום או איפכא אם יצאו ממצרים טפלים לכשבאו לארץ בני כ' או הם או בניהם למ"ד לבאי הארץ נוטלין ולמ"ד ליוצאי מצרים אין נוטלין ולפירושו צריך לומר דהא דנקט בתוספתא שני אחים לאו דוקא אלא משל בעלמא הוא אך קשה לריב"ם דמלשמות מטות אבותם משמע אחים דוקא דבכל מקום קורים אחים אבות כגון לא ימותו אבות על בנים ומסקינן דבן אחין פסול לו לעדות וגם מבנים לא ימותו על אבות נפקא לן דאחי האב פסולין לו ומכאן משמע שהנחלה אינה חוזרת אלא אצל האבות שהן האחין ולא אצל אבי אביהן כדכתב רש"י ז"ל ושמא י"ל שמה שכת' רש"י ז"ל חזרה נחלתן אצל אבי אביהן ולא אצל אביהן אינו אלא כדי לתקן גזירת הכתוב שתהיה הגזירה כמו ירושה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף