מורה נבוכים/א/מט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
המלאכים גם כן אינם בעלי גשמים, אבל הם שכלים נבדלים מהחומר; אמנם הם עשויים והאלוה בראם, כמו שיתבאר. וב'בראשית רבה' אמרו: "להט החרב המתהפכת" – על שם 'משרתיו אש לוהט'; 'המתהפכת' – שהם מתהפכים, פעמים אנשים – פעמים נשים פעמים רוחות – פעמים מלאכים" – הנה כבר בארו בזה המאמר שהם אינם בעלי חומר ואין להם תמונה קיימת גשמית, חוץ לשכל, אבל הכל ב'מראה הנבואה' ולפי פועל הכח המדמה כמו שיזכר בענין אמתת הנבואה. [ואמנם אמרם 'פעמים נשים' – כי הנביאים גם כן כבר ראו המלאכים 'במראה הנבואה' 'צורת נשים' – רומז על מאמר זכריה "והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם וכו'"].
וכבר ידעת, כי השגת הנקי מן החומר, הערום מן הגשמות לגמרי, כבדה מאד על האדם אלא אחר לימוד רב; ובלבד למי שלא יבדיל בין המושכל והמדומה ורוב השענו – על השגת הדמיון לבד ויהיה כל מדומה אצלו נמצא או אפשר המציאה ומה שלא יפול ברשת הדמיון – אצלו נעדר ונמנע המציאה; כי אלו האנשים – והם רוב המעינים – לא יתאמת להם ענין לעולם ולא יתבאר להם ספק.
ולכובד זה גם כן הביאו ספרי הנבואה דברים שיראה מפשוטיהם גשמות המלאכים ותנועותיהם, והיותם צורת האדם והיותם מצוים מהאלוה והם מודיעי דברו, ועושים מה שירצה במצותו – כל זה להישיר השכל אל מציאותם ושהם חיים שלמים כמו שבארנו בחוק האלוה. אלא שאם יעמוד אדם בהם על זה היתה דומה אמתתם ועצמם – עצם האלוה בדמיון ההמון שכן גם באלוה נאמרו דברים יראה פשוטם שהוא גוף חי מתנועע על צורת אדם; והוישר השכל אל היות מעלת מציאותם למטה ממעלת האלוה בערבו בצורותיהם דבר מצורת בעל החיים אשר אינו מדבר; עד שיהיה המובן ממציאות הבורא יותר שלם ממציאותם, כמו שהאדם יותר שלם מבעל החיים שאינו מדבר. ולא תחובר להם צורת בעל החיים בשום פנים אלא הכנפים; כי לא יצויר עופפות מבלתי כנפים, כמו שלא תצויר הליכה מבלתי רגלים – כי אלו הכחות לא תצויר מציאותם אלא באלו הנושאים בהכרח. ונבחרה תנועת העופפות להורות על היותם חיים מפני שהיא השלמה שבתנועות בעל החיים שאינו מדברים המקומיות והנכבדת שבהם והאדם יחשבה שלמות גמור; עד שהאדם יתאוה שיעוף כדי שיקל עליו לברוח מכל מה שיזיקהו ויכון אל מה שיאות לו במהירות – ואם רחק–; ועל כן יחסו להם זאת התנועה.
ועוד, כי העוף יראה ואחר כן יעלם, ויקרב ואחר כן ירחק בזמן מועט – ואלו כולם ענינים וצריך שתאמינם במלאכים כמו שיתבאר אחר זה.
ולא יחסו זה השלמות המדומה – רצוני לומר: תנועת העופפות – לאלוה בשום פנים להיותה תנועת בעל חיים בלתי מדבר. ולא תטעה באמרו: "וירכב על כרוב ויעוף" – כי ה'כרוב' הוא אשר 'עף'; והכוונה במשל ההוא – מהירות בוא הענין ההוא כמו שנאמר: "הנה יי רוכב על עב קל ובא מצרים" – רצונו לומר: מהירות רדת זאת המכה בהם.
ולא יטעך גם כן מה שתמצא ביחזקאל לבד ב'פני שור, ופני אריה, ופני נשר, וכף רגל עגל' – כי יש לזה כולו פרוש אחר תשמעהו. ועוד, שהוא אמנם לא תאר אלא ה'חיות'. והנה יתבארו אלה הענינים ברמיזות מספיקות בהערה,
אמנם תנועת העופפות נמצאת בכתוב בכל מקום ולא תצויר כי אם בכנפים; ויוחסו להם הכנפים להישיר לענין מציאותם, לא לאמתת מהותם.
ודע, כי כל מתנועע תנועה ממהרת מאד יתואר בעופפות, להורות על מהירות התנועה – אמר "כאשר ידאה הנשר" כי הנשר יותר ממהר העופפות והמרוצה מכל העוף, ולזה ימשיל בו. ודע עוד, כי הכנפים הם סבת העופפות; ולזה יהיו הכנפים אשר יראו על מספר סבות תנועת המתנועע. ואין זה כונת זה הפרק.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |