מגן אבות (קאפוסט)/הקדמה
|
< הקודם · הבא > |
הקדמה מבן המחבר:
וזאת ליהודה ויאמר: ברגשי קדש והדרת הכבוד הנני נצב פתח השער לדבר בקצרה ע"ד הספר מכ"ק אאמו"ר נ"ע זיע"א אשר בעזהש"י אני מביא כעת לבית הדפוס: תוכן הספר ומעשהו בקדש.
הנה מודעת לכל יקר תפארת ופרשת גדולת כ"ק אאמו"ר נ"ע זיע"א. ובמשך ארבע ושלשים שנה אשר נהג נשיאותו בפה קאפוסט. דרש דרש מדי שבת בשבתו ודבר מועד במועדו, דרושים נפלאים נעימים וערבים לאזן שומעם. שרשם ויסודתם בהררי קדש אשר שמע וקבל מזקנו הקדוש ראש גולת אריאל אדמו"ר בעל צמח צדק נ"ע בעת אמרו תורה ברבים וגם ביחוד אליו פא"פ בלמדו עמו בהיותו במחיצת קדשו בשנים האחרונות כידוע. וגם מגוית הארי החי רדה דבש והוסיף לקח מאביו הקדוש אא"ז אריה דבי עילאה אדמו"ר מהרי"ל נ"ע. שהוא קבל גם מזקנו הקדוש מרא דרזין אדמו"ר האמצעי נ"ע. וטובים השנים שעל ידם הי' בידו תורת כל רבותינו נ"ע. מפיהם, וגם מפי כתבים, כתבי קדש הנמצאים מרבותינו. וביותר מכ"ק הרבים של זקנו ורבו מובהק אדמו"ר בעל צ"צ נ"ע. והוא העמיק והרחיב בהם בלימודו ועיונו והבין דבר מתוך דבר ויגע ומצא לחדש חידושי תורה כהשגתו הגדולה והרחבה כו', ושרש שרשם בקדש הקדשים מאדמו"ר הזקן נ"ע כפי שקבל מרבו הרב המגיד נ"ע ורבו מרבו רבנו הבעש"ט נ"ע. וכך הוה מרגלא בפומיה: אני נזהר לבלי לשנות מלשונו הזהב של אאזמו"ר נ"ע שהוא היה שׁומר לשונו הזהב של אדמו"ר הזקן נ"ע כמו שקבל מהרב המגיד נ"ע והרב המגיד מהבעש"ט נ"ע. וכשאני שומר לשונו הזהב של אאזמו"ר נ"ע, הנה על לשוני דברי קדשם של כל רבותינו הנ"ל נ"ע זיע"א. וגם מדותיו היו תרומיות מדותיו של רבו זקנו הק' הנ"ל. שהיה מתנהג בענוה ושפלות יתירה כידוע. בשם רב ואדמו"ר בהלה נפשו. ואם היו קוראים אותו בשם זה היה נעשה ככלי מלא בושׁה וכלימה. וכמה פעמים אמר איך המה לועגים לרש. וכל ימי משך נשיאותו לא אמר מעולם קבלו דעתי כו'. ודרכו דרך הקדש הזאת היתה יסוד ושרש דרושיו. שׁברובם ידבר מענין היראה וביטול וקבלת עומ"ש וענוה ושפלות. הי' נאה דורשׁ ונאה מקיים:
והנה כל הימים אשר זרח שמשו על פני תבל ליהודים היתת אורה זו תורה. רבים הלכו לאורו וישבעו בצחצחות את נפשם כידוע לכל שבימיו האיר אור החסידות מאד בעולם. והרגיל את אנ"ש לחזור הרבה פעמים על הד"ח שהיו שומעים עד שיהיו חקוקים במוחם ומחשבתם וחרותים על לוח לבם ויהיו מורגלים על לשונם. ובשנים הראשונות היה אומר ע"פ רוב כל דרוש ג' פעמים (והיה אומר כי ג' פעמים הם חומר וצורה ותקון). וה' הי' עם פיו לקרב לשכל האנושי מושכל היותר דק ועמוק ובמלות קצרות שיהי' מובן לכל. ודברי קדשו שהיו נאמרים מקרב ולב עמוק היו נכנסים בלב השומעים והיו מלהיבים אותם לעבודת ה' ורבים השיב מעון. אבל עתה הה?. בעוה"ר חשכה לנו השמש בצהרים (ביום ש"ק כ"ז אייר תר"ס בשנת השבעים לימי חייו) אראלים נצחו את המצוקים ונגנז ארון הקדש הוסר עטרת תפארת ראשינו ונוטל כבוד מבית חיינו. אך ה' הוא הצדיק ועליו נשליך יהבנו שהוא ינחמנו בביאת גואל צדק בב"א. וזאת היא נחמתנו בענינו כי אמרותיו חייתנו ומפיו נהיה חיים גם עתה. על כן נתעוררתי להביא לבית הדפוס את כתבי קדשו למען זכות את הרבים להשיב נפש אנ"ש הנאנחים והנאנקים וכו'. הצמאים ונכספים ליהנות מזיו נועם אמריו. וביותר אלה אשר שמעו מפי קדשו (כמבואר בזה"ק פ' וישב (קצ"ב א') ת"ח האי מאן דאסתכל במה דאוליף מרביה וחמי ליה בההוא חכמתא יכיל לאתוספא בההוא רוחא יתיר עכ"ל. ועיין ג"כ במד"ר נשא (פי"ד סימן י"ג) ע"פ דברי חכמים כדרבונות וכו' בעלי אסופות ע"ש). ולמען זכות את נשמתו הקדושה שתהיינה שפתותיו דובבות וכו'. ויהיה זכות הרבים תלוי בו. ובפרט שבזה אשלים רצון קדשו כאשר שמעתי מפי קדשו שמאד היה חפצו ורצונו להביאם לבית הדפוס וכו':
והנה רוב דרושיו לאלפים נמצאים על פני תבל מהרושמים השומעים שרשמו דברי קדשו. אך אין כרצוני למסור לדפוס כי אם הדרושים הנמצאים במחיצתו „בכתיבת יד קדשו“ (שזהו חלק קטן מרובי תורותיו שדרש במשך ימי נשיאותו). והדרושים האלה רובם כתבם בפה קאפוסט. ויש אשר כתב עוד בעת ששמע מרבו זקנו הנ"ל נ"ע, והוא הוסיף בהם הוספות וחידושים רבים תיכף אחר ששמעם ואח"כ במשך הזמן. עד שנעשה תוספת מרובה וכו'. כ"ז הנני מביא כעת לדפוס בששה כרכים. חמשה על חמשה חומשי תורה ומועדים כל א' על מקומו השייך לו. והששי על שה"ש ועוד פסוקי תנ"ך ועל מאמרי חז"ל ודרושים לחתונה. ועוד מצאתי דרושים שהיו אצל אאמו"ר נ"ע מרשימות השומעים המובהקים, והיו למראה עיני אאמו"ר נ"ע והוא הגיהם ותקנם בכי"ק. וגם יש מהם שהוסיף עליהם הוספות. וגם איזהו דרושים שנמצאו בכי"ק בקצרה והשלמנו האריכות מהרשימות של הרושמים הנ"ל. ועשינו זאת כרך שביעי (ע"ש הכתוב: חצבה עמודיה שבעה) בשם הוספות להספר. אך הדרושים שסידרם כ"ק אאמו"ר נ"ע בעצמו. ורק נמצא איזה הוספות לזה ברשימות הנ"ל בתחלתם או בסופם לא הצגנום בההוספות כ"א בגוף הספר. רק רשמנו בתחלת ההוספה או בסופה שזהו מרשימה.
וקראנו את הספר בשם מגן אבות להיותו נושא את מספר שמו הקדוש שלמה זלמן, חושבנא דדין כחושבנא דדין. וזכות אבותינו רבותינו הקדושים נבג"מ יהי' למגן ולמחסה לי ולזרעי וּלכל ההוגים בדברי קדשו ומשנתו השלמה ולכל ישראל מעתה ועד עולם ברוחניות וגשמיות אכי"ר.
עבד לעבדי ה' המכלה"ד יהודה ליב בן לאאמו"ר נ"ע זיע"א. קאפוסט. יום ו' עש"ק כ' דר"ח אלול תרס"א.
ממעמקי לבבי הנני מביע פה את תודתי וגודל ת"ח להרה"ח המפורסם ר' ישראל יצחק ראזין נ"י מרודניע. אשר יגע ועמל לסדר הכ"ק של אאמו"ר נ"ע והציב בהם ציונים ומראה מקומות, בתנ"ך ומאמרי חז"ל. יהי פעלו ומשכרתו שלמה מאת ה':
ואפריון נמטי' גם לר' חיים מאיר היילמאן נ"י מליעפלי'. שהשגיח היטב על ההדפסה שיצא הספר בלול בהדרו. מוגה ומתוקן זכרה לו אלוה לטובה: