עריכת הדף "
מגדל עוז/גירושין/י
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כג == '''מי שנתחרשה אשתו ה"ז מגרשה בגט ותהיה גרושה.''' ביבמות פ' חרש <small> {{ממ|דף קי"ג}} </small> ובגיטין פרק קורדיקוס <small> {{ממ|דף ע"א}}</small> : ''' אבל אם נשתטית אינו מוציאה וכו' עד שתבריא ודבר זה תקנת חכמים הוא כדי שלא תהיה הפקר לפרוצים שהרי וכו' עד ואינו חייב לרפאותה:''' כתב הראב"ד ז"ל ואם בת רפואה היא וכו': ''' ואני ''' אומר תמה אני שהרי דבר זה תלמוד ערוך הוא פרק נערה שנתפתתה גמרא מתני' דנשבית חייב לפדותה וכו' לקתה חייב לרפאותה דגרסינן בברייתא אמר רשב"ג רפואה שיש לה קצבה נתרפאת מכתובתה ורפואה שאין לה קצבה הרי היא כמזונות וכבר כתב זה ר"מ ז"ל פי"ח דהלכות אישות והא ודאי שטות רפואה שאין לה קצבה היא ועוד דלא גרע מהא דאמר ר"י בההיא שמעתא עשו הקזת דם בארץ ישראל כרפואה שאין לה קצבה ועוד דחולי ארוך הוא לפחות וכבר כתב זה ר"מ ז"ל פי"ד דהלכות אישות דחולי ארוך מגרשה ונותן לה כתובתה וכי הא דגרסינן בשמעתין דלקתה שהזכרתיו קריביה דר"י הות ליה איתת אבא דהוה צריכה רפואה כל יומא וכו' ועל כן בזאת הואיל ונשתטית אין אדם דר עם נחש בכפיפה וראוי להוציאה אלא כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר כדאיתא פרק חרש ופרק קורדיקוס ועל כן אין לה מתנאי כתובה שהן תקנת חכמים שהם אמרו והם אמרו ומן הדין מעתה שלא יהיה חייב לה לרפואתה וכ"כ רבותינו בעלי התוס' ז"ל כי מאחר שאין אדם דר עם נחש בכפיפה לא קיימה קמיה ומש"ה לא תקינו רבנן כתובה לשוטה ונמצא דעת ר"מ ז"ל נכון: ''' ולא לפדותה וכו' עד ולהטפל בה.''' פרק חרש <small> {{ממ|דף קי"ג}}</small> :<br>''' כתב ''' הראב"ד ז"ל והוא שיודעת לשמור גיטה עכ"ל: ''' ואני ''' אומר גם בזה שהמקרא לא השמיע לאזני רבינו הראב"ד ז"ל לשון ר"מ ז"ל שכתב זאת הפיסקא ותקנת חכמים הוא כדי שלא תהיה הפקר לפרוצים שהרי אינה יכולה לשמור את עצמה עד סוף הפרק כמו שהעתקתי לשונו בסמוך והוא תלמוד ערוך פרק חרש דתנן נשתטית לא יוציא וגרסינן עלה בגמרא <small> {{ממ|יבמות דף קי"ג}} </small> א"ר יצחק דבר תורה שוטה מתגרשת מידי דהוה אפקחת בעל כרחה ומה טעם אמרו אינה מתגרשת שלא ינהגו בה מנהג הפקר ושיילינן היכי דמי אילימא דיודעת לשמור גיטה ויודעת לשמור עצמה מי נהגי בה מנהג הפקר אלא שאינה יודעת לשמור לא גיטה ולא עצמה דבר תורה שוטה מתגרשת בתמיה והא אמרי דבי ר' ינאי ונתן בידה מי שיש לה יד לגרש את עצמה יצאה זו שאין לה יד לגרש עצמה ותנא דבי רבי ישמעאל ושלחה מביתו מי שמשלחה ואינה חוזרת יצתה זו שמשלחה וחוזרת ופרקינן לא צריכא דיודעת לשמור {{ממ|את}} גיטה ואינה יודעת לשמור עצמה דבר תורה שוטה מתגרשת דהא יודעת לשמור גיטה ואמור רבנן לא ליפקה שלא ינהגו בה מנהג הפקר ע"כ. הנה עיניך רואות שזאת המסקנא כר"מ ז"ל לפי שאינה יודעת לשמור את עצמה וענין אם עבר וגירשה שלא נזכר בבבלי עם מה שהשיג הראב"ד ז"ל בענין שמירת הגט מצאתיו מפורש בירושלמי דיבמות פרק חרש דגרסינן נשתטית לא יוציא דבי רבי ינאי אמרי משום גרירא רבי זעירא ור' אילא תרויהון אמרין שאינה יכולה לשמור את גיטה רבי נחמיה בר מר עוקבן בריה דרב יוסף אמר תלתא עבר וגירש מאן דאמר משום גרירא גירש ומאן דאמר שאינה יכולה לשמור גיטה אסור יש לה בן ואב מאן דאמר מפני גרירא אסור ומאן דאמר שאינה יכולה לשמור את גיטה [הרי יש לה אב ויכולה לשמור את גיטה פעמים שוטה פעמים חלומה מאן דאמר משום גרירא אסור ומ"ד מפני שאינה יכולה לשמור את גיטה] יש לה עתים שיכולה לשמור גיטה ע"כ. ופי' גרירא שהיא נגררת אחר המנאפים ומזנה והיא בירושלמי כלשון הפקר של לשון הבבלי. והנך רואה בעיניך שהתלמוד פוסק כן שלא ינהגו בה מנהג הפקר וכן פסק ר"י אלפס וכל המפרשים נ"ע כדברי רבי ינאי דירושלמי ואליבא דידיה אמרינן להדיא שאם עבר וגירש גירש שאינה יכולה לשמור גיטה ואע"פ שנראה שמוחלפת שיטתו דבי רבי ינאי דירושלמי מן הבבלי אין חשש כי כן מצינו רבות וגם כי ידעתי הכל לפניו כשולחן ערוך וגם רבותינו בעלי התוס' ז"ל כך פירשו שמועתנו דלכתחלה בכל ענין כי אע"פ שיודעת לשמור את גיטה לא תצא משום גזירה שלא ינהגו בה מנהג הפקר וכן נראה פרק התקבל גמרא מתני' דנערה המאורסה ואיזו היא קטנה היודעת לשמור את גיטה כל שמשמרת את גיטה ודבר אחר ושיילינן מאי קאמר אמר רבי יוחנן ה"ק כל שמשמרת דבר אחר מחמת גיטה מתקיף לה רב הונא בר מנוח הא שוטה בעלמא היא כלומר ופחותה היא מן הקטנה דאע"פ שיכולה לשמור גיטה אינה מתגרשת לכתחלה אלמא פשיטא להו דלאו בשמירה תליא מילתא. ואיני יכול לומר שרבינו הראב"ד ז"ל לא ראה הירושלמי הזה כי ידעתי הכל לפניו כשולחן ערוך לכך אמרתי שהמקרא לא השמיע לאזניו שיתן לבו גם לזאת: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף