עריכת הדף "
ליקוטי מוהר"ן/נ
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == לשון רבנו זכרונו לברכה הצילה מחרב נפשי, מיד כלב וכו': {{ממ|תהילים כב כא}} כי כל הפוגם בברית, אין יכול להתפלל בבחינת: כל עצמותי תאמרנה {{ממ|תהילים לה י}}; וכשאין מתפלל בבחינת: "כל עצמותי", אזי כלבא נחת ואכל קרבנו, הינו תפלתו. וכשמתפלל וטועם מתיקות בדבורי התפלה, זאת הבחינה נקראת: כל עצמותי תאמרנה. ואין יכול לטעם מתיקות בתפלה אלא כשתקן פגם הברית, כי מיין מתיקין זה בחינת מיין דדכין, זרע קדש, שמירת הברית. ומי שהוא בבחינת מיין מתיקין, אזי דבוריו מתוקים וטובים, וכשיוצאים מפיו ומשמיע לאזניו, כמו שאמרו {{ממ|ברכות טו}}: השמע לאזנך וכו', אזי נכנסים מתיקות המיין לתוך עצמותיו, בבחינת {{ממ|משלי טו ל}}: ושמועה טובה תדשן עצם. וכשעצמות מרגישין מתיקות הדבורים, זה בחינת: כל עצמותי תאמרנה; ואז אריה נחת ואכל קרבנה, כי עצם זה בחינת אריה {{ממ|כ"ש בתיקונים תיקון ג' בהי"א תיקונים אחרונים}}: אבל מי שפגם בבריתו, הוא בבחינת מיין מרירין, בבחינת {{ממ|שמות טו כג}}: ולא יכלו לשתות מים ממרה; מיין מסאבין, זרע טמא – אזי אין יכול להתפלל בבחינת: כל עצמותי תאמרנה, ואז כלבא נחת, שהוא בחינת מיין מרירין, שצווח הב הב. והוא בחינת מרה דאית לה תרי פיות, והוא בחינת: חרב פיות {{ממ|משלי ה ד}}, בחינת גיהנם דאית לה תרי בנות שצווחין הב הב {{ממ|כמו שכתוב בתיקונים שם}}. וזה בחינת חולאת שקורין "ברעכניש" רחמנא לצלן, ששובר עצמות של אדם, וזה מחמת קלקול המח שבעצמות, בחינת מיין מסאבין, מיין מרירין, שבא החולאת הזאת מחמת תאות נאוף. וזה שנצטוינו בקרבן פסח {{ממ|שמות יב מו}}: ועצם לא תשברו בו, {{ממ|וכתוב בזהר (בא דף מא:}}: שהיו מקימין בעצמות לכלב תשליכון אותו, וזה היה קשה מאד להמצרים, עין שם), כדי שיבחינו כל אחד מישראל את עצמו אם בריתו על תקונו. כי בפסח כתיב בו {{ממ|שם}}: וכל ערל לא יאכל בו, כי עקר הפסח תלוי במצות מילה, כידוע. וכשהשליכו את עצמותיו לכלבים, וראו אם שלטו בהם הכלבים, חס ושלום, היו יודעים שאין הברית, חס ושלום, על תקונו. וזה מה דאיתא בזהר {{ממ|פ' קדושים דף פ.}}: אל תהיו כסוס כפרד – לענין טמאת הברית – אין הבין; ומביא הפסוק: והכלבים עזי נפש, עין שם. בכן מי שפגם בבריתו, ישמר את עצמו מכלבים ומחרב. וזה: הצילה מחרב נפשי ומיד כלב; אבל: הושיעני מפי אריה. הינו, כשאריה יאכל קרבני, זה לי לישועה. וזהו אצל חרב וכלב כתוב לשון הצלה, ואצל אריה כתיב ישועה.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף