עריכת הדף "
ליקוטי מוהר"ן/נו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ז == '''ז''' וזה בחינת שבועות, כי שבועות הוא בחינת שכל גדול וגבוה מאד, שהוא חסד עליון ורחמים גדולים. כי גדל הרחמים תלוי בגדל הדעת כנ"ל, כי בשעת מתן תורה נראה להם כזקן מלא רחמים {{ממ|מכילתא פ' בשלח ופ' יתרו, והובא בפירש"י פ' יתרו}}, וזקן הוא בישוב הדעת, ובזה תלוי גדל הרחמים כנ"ל, ועל כן שבועות הוא חסד עליון ורחמים גדולים. וזה בחינות המקוה של שבועות, שהיא בחינות מקוה של שער החמשים, שהוא שער העליון מחמשים שערי בינה {{ממ|כ"ש בכוונות שבועות}}, שהוא בחינות שכל ודעת עליון, בחינת חסד עליון ורחמים גדולים כנ"ל. ועל כן המקוה מושיע בכל הצרות, כמו שכתוב {{ממ|ירמיה יד ח}}: מקוה ישראל מושיעו בעת צרה; כי הוא חסד עליון, שמושיע מכל הצרות. ועל כן המקוה מטהר מכל הטמאות, כמו שכתוב {{ממ|יחזקאל לו כה}}: וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וכו'. כי אין יסורין בלא עוון וכו' {{ממ|שבת נה}}, ועל כן המקוה, שמושיע מכל הצרות ומכל היסורים, הוא מטהר מכל הטמאות ומכל החטאים: וזה בחינת מן, בחינת מקוה של שער הנון, שהוא בחינת דעת גדול, כי המן – בחינת דעת: וזה בחינת {{ממ|שבת קד}}: מאמר פתוח, נאמן פשוט. מאמר פתוח זה בחינת התגלות הדעת, כי הדבור הוא התגלות הדעת, כמו שכתוב {{ממ|משלי ב ו}}: מפיו דעת ותבונה. ובמצרים, שהיה הדעת בגלות, כמו שכתוב {{ממ|שמות ו ג-ד}}: ושמי ה' לא נודעתי להם, היה גם הדבור בגלות {{ממ|זוהר וארא דף כה:}}, בבחינת: כבד פה וכבד לשון {{ממ|שם ד}}. וכשיצאו ממצרים, שיצא הדעת מהגלות, יצא ונפתח הדבור, וזה בחינת מאמר פתוח, שנפתח הדבור ונתגלה הדעת. ועל ידי התגלות הדעת, נתפשט נאמנות השם יתברך, ונכר שהוא נאמן, מבטיח ועושה, וזה בחינת נאמן פשוט, שנתפשט נאמנותו כנ"ל, אבל במצרים, שהיה הדעת בגלות, לא נתפשט ונתגלה נאמנותו. וזה שפרש רש"י: ושמי ה' לא נודעתי להם – לא נכרתי במדת אמתית שלי. שעל ידי שלא נתגלה הדעת במצרים, על־ידי־זה לא נכר נאמנותו כנ"ל, כי החסד תלוי בדעת כנ"ל: וזה בחינת אנכי – י'היבא, כ'תיבא, נ'אמנים א'מריה {{ממ|שבת קה}}. שעל ידי נתינת התורה נפתח המאמר ונתגלה הדעת כנ"ל, ועל־ידי־זה נתפשט נאמנותו כנ"ל, וזה בחינת: נאמנים אמריה, בחינת נאמן פשוט מאמר פתוח כנ"ל. וזה בחינת מן – ראשי־תבות מ'אמר נ'אמן, בחינת מאמר פתוח נאמן פשוט כנ"ל, כי המן הוא בחינת דעת גדול כנ"ל. ועל כן אכלו בני ישראל את המן ארבעים שנה {{ממ|שמות טז לה}}, כי בן ארבעים לבינה {{ממ|אבות פ"ה}}:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף