לוית חן/מכות/כד/א
וכבר היו רבן גמליאל וראב"ע ור"ע מהלכין בדרך ושמעו קול המונה של רומי כו'. יש לדקדק לשון וכבר היו כו' ונ"ל דלכאורה י"ל לדקדק היאך שמעו קול המונה של רומי בק"ך מיל הא איתא בגמ' דיומא קול גלגל חמה מבטלת קול המונה של רומי. אח"כ מצאתי שהרגיש בזה מוהרש"א במסכת יומא ומיישב דאיירי בלילה. וקשה על זה הלא איתא בפסחים ובפ' הכונס לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב. ונ"ל על פי תוס' בהכונס ב' טעמי על זה א' מפני המזיקין ולפ"ז אם יש ג' לא חיישינן תו למזיקין דשלשה אינם נראין ואינם ניזקין וטעם ב' מפני הפחתים ולפ"ז בדרך שהיה כבר מהלך ורגיל אצלו שרי.
ובזה ניחא דהגמ' רצה ליישב הקושיא הנ"ל היאך היו שומעים קול המונה של רומי ועכצ"ל דהיה בלילה כנ"ל וקשה הא קיי"ל דלעולם יכנס אדם בכי טוב כו' ולכך הקדים וכבר היו מהלכים בדרך ר"ל אותו דרך היו מהלכין כבר כמה פעמים והיו רגילים בה וליכא למיחש לפחתים ולחשש ב' מפני המזיקים לזה אמר שהיו ר"ג וראב"ע ור"י ור"ע וליכא עוד חשש מזיקין הנ"ל וק"ל:
אמרו לו גויים הללו כו' ואנו בית הדום רגלינו שרף באש א"ל לכך אני כו' אם לעוברי רצונו כך כו'. לכאורה קשה מ"מ היאך מיושב בזה דבית המקדש חרוב ונראה ע"ד הגמ' דקדושין מזמור לאסף פי' רש"י שהיה משמח עצמו ששפך הקב"ה חמתו על עצין ואבנים ועל ידי זה היו ניצולים ישראל. וזהו כוונת ר"ע אם לעוברי רצונו כך, ר"ל ישראל שהיו חוטאים באותו זמן כך חס הקב"ה עליהם ושפך חמתו על עצים ואבנים לעושי רצונו על אחת כמה וכמה שיהיה להם שכר טוב משלם מאת הקב"ה שיהיה נשב בהשקט ובבטח. וק"ל: