עריכת הדף "
כף החיים/יורה דעה/ל
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== מא == מא) '''מעשה''' בראש כבש א' שהקרן שלו היה מתנדנד והיה יוצא ממנו תולעים והעור והבשר שבסביבות הקרן ג"כ התליעו וחתכו את הקרן ואת העור ואת הבשר הנז' וראו שעצם הגלגולת קיים ואין בו שום ריעותא והתירו בשופי. זבחי צדק או' ל' והוא פשוט ממ"ש לעיל או' ל"ה יעו"ש. דיני הפסד מרובה''' א) '''הפסד''' מיעט הוא כמו כבד של תרנגולת וכל מה שהוא יותר מזה הוי הפ"מ וזהו לעני אבל לעשיר כל מה שמפסיד קצת יותר משתות בקרן הוי הפ"מ. נחלת שבעה סי' נ"ה. וכ"כ הפרמ"ג בהקדמה ליו"ד בכללים בהוראת או"ה או' ז' דהפ"מ הוא שיפסיד שתות מהקרן ולעני בדבר חשוב. וכ"כ השו"ג סי' כ"ג או' י"ז דהפ"מ הוא כל זמן שמפסיד שתות מהקרן. אמנם הרב שבו"י בקו' סולת למנחה שבסוף תו"ח כלל ל"ח דין ב' כתב להשיג על דברי נ"ש הנז' וכתב דהכל לפי הזמן והמקום והעשיר לפי עשרו והעני לפי עוניו וגם לפי ענין ההוראה אם יש בו הרבה צדדין להקל או לא יעו"ש. וכ"כ בתשו' הר הכרמל חי"ד סי' ט"ו והב"ד פ"ת או' ב' זכ"ל חי"ד באו' ה' וכ"כ בי"צ סי' ט"ל חלק י"ב או' א' מקדש מעט בכלל הפ"מ או' א' מנ"י סי' ט"ל ענף י"ט או' ב' זבחי צדק סי' ל"ה בדיני הפ"מ או' א'. ב) '''והגם''' שהרב סולת למנחה דחה דברי הנ"ש מ"מ היכא דיש פו' שמתירין בדין א' אף בהפסד מועט והרוב ס"ל דבעינן הפ"מ אפשר לסמוך על דברי הנ"ש הנז' דבשתות מן הקרן חשוב הפ"מ ולפ"ז אצלנו כל טריפה הנמצאת נראה דחשוב הפ"מ דהגוים אינם קונים הטריפות אלא בזול. שו"ת זר"א ח"ב חי"ד סי' י"ג. זבחי צדק שם או' ב' ואו' ג' ובמדינות פולין ודאי בבהמה גסה יש הפ"מ. בל"י סי' מ"ח או' ט"ז. וכ"כ דע"ק בכלל הפ"מ או' ה' ומזה תקיש לכל מדינה ומדינה דכל היכא שהטריפות נמכרות בזול והבהמה של ישראל חשוב הפ"מ. מיהו הכל לפי ראות עיני המורה והזמן. מא) '''ג) ולא''' מקרי הפ"מ אלא היכא דמפסיד מן הקרן אבל אם אין מפסיד מן הקרן אעפ"י שמפסיד כל הריוח לא מקרי הפ"מ. ש"ך ססי' רמ"ב בקיצור הנהגת הוראת או"ה או' ג' דע"ק בכלל הפ"מ או' א' וכן מתבאר ממ"ש לעיל או' א' יעו"ש. מא) '''ד) וכתב''' שם דע"ק דהטפול שהיה למוכר בבהמה יש לחשבו עם הקרן דהיינו כמה היו נותנין עבור טפול כזה יעו"ש אמנם בפר"ח סי' ט"ל או' כ"ז לא משמע כן שכתב אין דומה הפסד מן הכיס להפסד ריוח שמפסיד השוחט שכירותו יעו"ש. מקדש מעט שם או' א' אמנם אם קנה שעורים לצורך הבהמה וכיוצא ודאי זה נחשב מהקרן כיון שמפסיד מכיסו. זבחי צדק שם או' ה'. ה)וכן''' אם קנה בהמה או תרנגולת קטנים והיו נזונים מברכת הבית או שהיו כחושים ונעשו שמנים הא ודאי שכל זה נקרא קרן כיון שבשעת שחיטה היו שוים כך. זבחי צדק שם או ו'. ו) '''ראובן''' שקנה בהמה מן השוק ד"מ שקנה בעשרים ונתאנה בה ואינה שוה אלא ט"ו לא חשבינן הקרן אלא ט"ו. זבחי צדק שם או' ז'. ז) '''הפסד''' מועט אפי' שאינו מן הקרן כ"א מן הריוח כגון שצריך לזלזל במכירה קצת אם הוא שעת הדחק לצבור בבשר אף בחול שתיהם יחד מצטרפין להיות נקרא הפ"מ אבל בלא דוחק לבשר אף שהבעל דבר יפסיד כל הריוח וגם מהקרן קצת ע"י שימכור לגוי אין להקל. בית אפרים סי' ט"ל או' קל"ז. קומץ בפתיחה אחר פתיחה ד' מנ"י שם או' ג' זבחי צדק שם או' ח'. ח) '''לכבוד''' שבת ויו"ט אפי' לעשיר הוי כהפ"מ. מור"ם ז"ל בהקדמה לספרו תו"ח. ש"ך ססי' רמ"ב בקיצור הנהגת הוראת או"ה או' ג' פר"ח סי' ט"ל או' כ"ז. פרמ"ג בהקדמה ליו"ד בכללים בהוראות או"ה או' ז' קומץ שם או' ד' זבחי צדק או' ט'. ט) '''וכתב''' מהר"י מינץ בתשו' סי' ט"ו דעני כל ימות החול ועשיר בע"ש שוין הן ומ"מ המנהג לומר הטעם זה מפני עוניו וזה מפני כבוד שבת כדי שלא יתמהו שלפעמים אוסר ולפעמים מתיר עכ"ל. תו"ח בהקדמה שם. פר"ח שם. מנ"י שם או' ב' זבחי צדק או' יו"ד שם. י) '''ולכבוד''' אורחים הוי כע"ש. מור"ם בהגה סי' ס"ח סעי' י"א. ש"ך ססי' רמ"ב שם. מנ"י שם או' א'. יא) '''וכתב''' בתורת אשם כל מקום שהוזכר כבוד אורחים היינו שהם ראוים לכבוד כגון בעלי תורה או בעלי שם טוב ומע"ט או עני בן טובים או עשירים שראוי לכבדם שאינם עושים רעה ולא הגרועים שמהרה יפולו או הקבצנים שעוברים ושבים בשביל טרף ומזון שהם בכלל צדקה ואינם בכלל כבוד אורחים. וכתב עוד דלא מקרי אורחים אלא שנתארחו בביתו או שזימן אצלו אורחים שנתארחו אצל אחרים אבל לא כשזימן חבירו לסעוד אצלו דלא מקרי אורחים ולא הוי סעודת מצוה כדאיתא באו"ח סי' של"ג עכ"ל והב"ד סולת למנחה כלל ט"ו דין ג' וחלק עליו וכתב דיש לחלק הכא מסי' של"ג דהכא מה לי אורחים אחרים או בני עירו שזמן לסעוד אצלו אצא שכתב דודאי לכתחלה לא יזמן אצלו חבירו כשיודע שצריך להקל בענין הדחה או מליחה אבל אם כבר זמן או משום כבודם יש להקל כמו שאר אורחים וגדול כבוד הבריות יעו"ש. והב"ד מקדש מעט בכלל הפ"מ. זבחי צדק או' י"א. יב) '''סעודת''' מצוה הוי ככבוד שבת ואורחים. כ"מ בתורת אשם וסל"מ שם. וכ"כ מק"מ שם. מנ"י שם. זבחי צדק שם או' י"ב. וצורך גדול דינו כהפ"מ. מ"א באו"ח סי' רס"א סק"ו. גליון מהרש"א בסי' זה. מנ"י שם. יג) '''לא''' מקרי לכבוד שבת אלא כשלא יש שהות לשחוט אבל אם יש שהות לשחוט ולהכין בשר אחר לא. ואם בודאי לא יכינו אחר לכבוד שבת אף שיש שהות הוי שפיר לכבוד שבת. דע"ק שם או' ז' מנ"י או' ב' זבחי צדק שם או' י"ג. יד) '''כל''' היכא דמתירין לצורך ע"ש אם ניתותר לחול לא מסתבר לאסור אח"כ הואיל ואשתרי אשתרי. מש"ז סי' צ"ד סוף או' ט' וכ"כ בשו"ת נטע שעשועים ססי' י"ב. מק"מ שם. מנ"י שם. וכן אם הותר דבר א' משום הפ"מ ונאכל רובו ונשאר ממנו רק קצת ובזה הנשאר אין בו הפ"מ אינו חוזר ונאסר. מק"מ שם. זבחי צדק שם או' י"ד. טו) '''עובדא''' הוה בע"ש ששחטו מה שצריך להם בבקר והיה דוחק בבשר ונמצא דין א' שאין להתיר אלא בשעת הדחק והתירו ואחר שעה שחטו עוד הקצבים בהמות הרבה והיה הבשר בריוח הרבה ואין דוחק כיון דאשתרי אשתרי. זבחי צדק או' ט"ו. טז) '''אם''' באו יחד עני ועשיר ושאלו על דבר אחד שאין להתיר אלא בהפ"מ ולעני איכא הפ"מ ולעשיר ליכא הפ"מ הואיל ומתירין לעני מתירין גם לעשיר. מק"מ שם או' ב' זבחי צדק או' ט"ז. טוב) '''שני''' חששות שכל א' אין לו היתר רק בהפ"מ ואירע ב' החששות יחד בדבר א' אף בהפ"מ אין להכשיר. ויש מקילין בזה בהפ"מ ושעת הדחק יחד ואין להקל בזה רק כשהחומרא הוא רק ממנהגא ולא מדינא. דע"ק שם או' ח' מנ"י שם או' ד'. חי) '''אם''' אירע קצב א' שחט ב' בהמות או ג' והיה שם דין א' בכל הב' בהמות שאין להכשיר אלא בהפ"מ ואם נעריך כל בהמה בעצמה ליכא הפ"מ אבל אם נצרף הב' בהמות יחד הוי הפ"מ יש להקל. תשו' רע"א סי' מ"ג ובמפתחות שם. פ"ת או' ב' מק"מ שם. זבחי צדק או' י"ז. יט) '''אבל''' אם היו הג' בהמות של ג' בני אדם פשוט דאפי' באו כולם בב"א לפני המורה וצריך לפסוק על כולם דטריפה לא הוי הפ"מ ואין להקל וה"ה אפי' בהמה א' והיא של שותפין ואולו היתה של אחד היה הפ"מ רק השתא שהיא של שותפין אין להקל כיון דלכל א' לא הוי הפ"ש. פ"ת שם. מיהו הרב מק"מ שם כתב עליו דלדברי הנ"ש שכתבנו לעיל או' א' אין לדבריו מקום ואפי' לדעת הסל"מ שם ליתא לדבריו יעו"ש. ור"ל דאם אחד מהשותפים עני גם להעשיר יש להקל כמ"ש לעיל או' ט"ז אך אם שניהם שוים יש לדבריו מקום לדעת הסל"מ שם. מנ"י שם בלק"י או' י"ח. ך) '''כתב''' בס' טו"ט ודעת תניינא בתוך סי' פ"ט הורה המורה להתיר שלא בהפ"מ במקום שצריך הפ"מ ונתערב הדבר או נתבשל בכלים ונעשה עי"ז הפ"מ לא מהני דלא אמרינן כדאי הוא לסמוך עליו בשה"ד רק אם מקודם הוא שעה"ד לא כשאח"כ ע"י הוראתו נעשה שעה"ד עכ"ד. ולאו מחוור דכיון דהתערובת ובישול נעשה עפ"י הוראת חכם אף דהיה בטעות שוגג גמור הוי כמ"ש הט"ז סי' צ"ט סק"ט ומ"א בא"ח סי' שי"ח סק"ג וא"כ למה לא יועיל מה שהוא עתה הפ"מ וע"כ יש להכשיר. מק"מ שם. לק"י שם. זבחי צדק או' י"ט. כא) '''אם''' בא להמורה שאלה שמותרת בהפ"מ והאיש עשיר הוא ולא הוי לדידיה הפ"מ אם יוכל המורה להכשיר ולומר לשואל לתתה לעני. דעת שואל ומשיב מה"ת ח"ד סי' קכ"ח לאסור אבל המנ"י שם בלק"י או' ח' ובשו"ת שבסוף הספר דף ע' ע"א כתב בשם הגאון ר' יהושע ליב להתיר אלא שכתב שצריך להודיע לעני משום גניבת דעת כי שמא אף שהוא עני לא יאכל מה שהוא טריפה לעשיר יעו"ש וכן הסכים הרב זבחי צדק שם או' כ"א. כב) '''כתב''' הרב ראש אפרים סי' ל"ז או' צ"ה דכשהותר לצורך גדול לא הותר אלא לזה שיש לו צו"ג אבל לא לאחרים אלא א"כ יש להם צו"ג כגון אורחים וכבוד שבת. וכתב עליו דע"ק שם או' יו"ד א"כ צ"ע איך מתירין בכמה דברים בהפ"מ בעניני טרפיות מה שיהיה הפסד לטבח דמ"מ איך הותר לקונים לקנות הא לגבי דידהו לאו הפ"מ הוא וצ"ל דאם נטריף לטבח יתייקר שער הבשר וגם יהיה דוחק לקונים ובפרט שהטבח כשלוחן של קונים לשחוט ומתכוין בשבילם עכ"ל. אכן בתשו' בית שלמה חי"ד סי' קפ"ח הב"ד דע"ק הנז' והשיג עליהם דמלבד דדברים רחוקים הם תמוה דהא במקום שצריך הפ"מ לא מהני שעה"ד וא"כ הקושיא במקומה עומדת דהא לקונים אין הפסד כלל ושה"ד לחוד לא מהני אלא ודאי דהולכין רק אחר בעל השאלה שהשאלה שלו דאם יש לו הפ"מ מותר בכל העולם יעו"ש והב"ד מנ"י בלק"י שם או' ח' וכתב דבקו' התשו' בהשמטות הדע"ק סי' מ"ג השיב ע"ד הב"ש הנז' שהדברים הנז' אינו מהדע"ק אלא רק מהגהו' וכו' ומ"מ בגוף הדין צידד להתיר כיון דמה שמקילין בהפ"מ הוא רק מחמת דהטרפות הוא רק חומרא י"ל דכל שיהיה הפסד לישראל לא קבלו החומרא אך דוקא כשלא פשע הטבח בזה לקנות בכוון בהמה כזו אבל אם פשע והכניס עצמו לקנות בהמה כזו שיהיה עליו השאלה אין הקונים רשאים לקנות ממנו במידי דאין לו היתר רק בהפ"מ יעו"ש. והב"ד זבחי צדק שם או' כ"ב. ולפ"ז כיון דהקונים אינם יודעים מזה צריך השוחט להשגיח דאם פשע הטבח לקנות בהמה כזו אין להתיר לו בהפ"מ מרובה למכור לאחרים. {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}} [[קטגוריה:כף החיים: יורה דעה]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף