4,506
עריכות
כלי חמדה (לניאדו)/בראשית/ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''יבאר שהאדם מתקדש על ידי המצות שעושה ע"ד אשר קדשנו במצותיו. לא זו אף זו, כל מקום אשר יעשה בו האדם מצוה או לימוד, המקום ההוא מתקדש קדש לה', ודור המבול יוכיחו שהוצרכו להטביל העולם כולו ברותחין כדי להוציאו מידי דופיו'''. | '''יבאר שהאדם מתקדש על ידי המצות שעושה ע"ד אשר קדשנו במצותיו. לא זו אף זו, כל מקום אשר יעשה בו האדם מצוה או לימוד, המקום ההוא מתקדש קדש לה', ודור המבול יוכיחו שהוצרכו להטביל העולם כולו ברותחין כדי להוציאו מידי דופיו'''. | ||
{{ממ|[[מדרש רבה/בראשית/ל#א|מדרש בראשית רבה ל, א]]}} <big>'''אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ו#ט|בראשית ו, ט]]}} <big>'''הה"ד כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/משלי/י#כה|משלי י, כה]]}}. <big>'''כעבור סופה ואין רשע זה דור המבול. וצדיק יסוד עולם זה נח. הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמוד'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/משלי/יב#ז|משלי יב, ז]]}}. <big>'''הפוך רשעים ואינם זה דור המבול. ובית צדיקים יעמוד זה נח. אלה תולדות נח. דבר אחר אלה תולדות נח. כתיב בית רשעים ישמיד ואהל ישרים יפריח'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/משלי/יד#יא|משלי יד, יא]]}}. <big>'''בית רשעים ישמיד זה דור המבול, ואוהל ישרים יפריח זה נח'''</big> עכל"ה. | |||
'''מהידוע''' כי הצדיק בהצדיק מעשיו יתקדש על ידי המצות שהוא עושה, ע"ד אשר קדשנו במצותיו. ויצדיק זולתו מכל הנלוים אליו ומסתופפים בצלו כי ה' עמו ובכל אשר יפנה יצליח, לא זו אף זו המקום אשר הוא עומד עליו אדמת קדש הוא, כל המקום אשר תדרוך כך רגלו קדוש יאמר לו. לא כן הרשעים הטמאים ומטמאים זולתם והמתקרבים אליהם, כל מקום אשר ישבו בו עוד טומאתו בו, ומזה הדרך אמר דה"ע ובמושב לצים לא ישב. כי לא כתיב ועם לצים לא ישב אלא עדיפא מינה קאמר שאפילו שהלכו הלצים ונעקרו מן המקום ההוא, זה המאושר לא ישב באותו המושב כי נטמא, ואפילו אין שם לצים לא נסתלקה הטומאה, וג"כ על זה הדרך אפשר לפרש ובדרך חטאים לא עמד. ולכן ימשך מן הצדיק שמלבד מה שהוא זוכה ומזכה את הרבים בפועל, הנה הוא זוכה ומזכה הרבים בכח מן הצד שאמרנו, שבהיות צדיקים בעולם ממשיכים טהרה מן הש"י ויתעלה, הנה כל אדם ימצא ניעור לטהר ולקדש עצמו. והרשע כמו כן חוטא ומחטיא בכח ע"ד הצד הנזכר. ועל זה נ"ל שבאה נבואת יחזקאל על זה באומרו בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם וכו'. ולבוא עד תכונתם נדקדק ראשונה אומרו בדרכם ובעלילותם, כי פתח בשתים וסיים באחת, כטומאת הנדה היתה דרכם לפני. ובפסוק השני הזכיר מין עונות זולת אלו ואמר ואשפוך וכו' על הדם וכו'. ובפסוק השלישי חזר להזכיר דרכם ועלילותם: גם צריך להבין באי זו בחינה דימה טומאתם אל טומאת הנדה מזולתה מהטומאות. והנה חז"ל אמרו מה נדה זו סופרת וטובלת והיא טהורה מיד כך ישראל מודה ועוזב ירוחם בנקל. עוד יש לדקדק אומרו עם ה' אלה ומארצו יצאו, מה טעם ומארצו יצאו להזכיר אותו הגוים, ודרך המתרגם והמפרשים ידועה: | '''מהידוע''' כי הצדיק בהצדיק מעשיו יתקדש על ידי המצות שהוא עושה, ע"ד אשר קדשנו במצותיו. ויצדיק זולתו מכל הנלוים אליו ומסתופפים בצלו כי ה' עמו ובכל אשר יפנה יצליח, לא זו אף זו המקום אשר הוא עומד עליו אדמת קדש הוא, כל המקום אשר תדרוך כך רגלו קדוש יאמר לו. לא כן הרשעים הטמאים ומטמאים זולתם והמתקרבים אליהם, כל מקום אשר ישבו בו עוד טומאתו בו, ומזה הדרך אמר דה"ע ובמושב לצים לא ישב. כי לא כתיב ועם לצים לא ישב אלא עדיפא מינה קאמר שאפילו שהלכו הלצים ונעקרו מן המקום ההוא, זה המאושר לא ישב באותו המושב כי נטמא, ואפילו אין שם לצים לא נסתלקה הטומאה, וג"כ על זה הדרך אפשר לפרש ובדרך חטאים לא עמד. ולכן ימשך מן הצדיק שמלבד מה שהוא זוכה ומזכה את הרבים בפועל, הנה הוא זוכה ומזכה הרבים בכח מן הצד שאמרנו, שבהיות צדיקים בעולם ממשיכים טהרה מן הש"י ויתעלה, הנה כל אדם ימצא ניעור לטהר ולקדש עצמו. והרשע כמו כן חוטא ומחטיא בכח ע"ד הצד הנזכר. ועל זה נ"ל שבאה נבואת יחזקאל על זה באומרו בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם וכו'. ולבוא עד תכונתם נדקדק ראשונה אומרו בדרכם ובעלילותם, כי פתח בשתים וסיים באחת, כטומאת הנדה היתה דרכם לפני. ובפסוק השני הזכיר מין עונות זולת אלו ואמר ואשפוך וכו' על הדם וכו'. ובפסוק השלישי חזר להזכיר דרכם ועלילותם: גם צריך להבין באי זו בחינה דימה טומאתם אל טומאת הנדה מזולתה מהטומאות. והנה חז"ל אמרו מה נדה זו סופרת וטובלת והיא טהורה מיד כך ישראל מודה ועוזב ירוחם בנקל. עוד יש לדקדק אומרו עם ה' אלה ומארצו יצאו, מה טעם ומארצו יצאו להזכיר אותו הגוים, ודרך המתרגם והמפרשים ידועה: | ||