כליל תכלת/פרשת ויחי/ב
|
< הקודם · הבא > |
ויחי דרוש ב'
בעיקר קריאת שמע:
הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב (בראשית מט, ב), מִכָּאן שֶׁהָיוּ מְפֻזָּרִין וְיָרַד מַלְאָךְ וְכִנְסָן וכו' (ב"ר צח, ג):
מה שנסתם ממדעינו הוא סבה שנדרוש תמיד לדעתו, כי סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם, וסתם הקב"ה הקץ מידעתינו וכן שאר העתידות כדי שנעמוד על המצפה: ועם שהקץ נמנע ממדענו בפרט, קרוב לנו לשמוע דברו בכלל. הכל יכסוף לשמוע דבר חדש:
ואין חדש תחת השמש, אלא למעלה ממנו והוא הנשמע לנו מתוך דברי תורה המתחדש ממקור הקדמון שהוא חדש אצלנו סבת כל חידוש:
כי לא יעשה אדנ"י ה' דבר כי אם גלה סודו וכו'. הנבואה מגעת ממקום הסוד, ולכן הנביאים הם זוכים לסוד ה' במקצת, והקץ הוא הסוד גמור. יעקב ודניאל זכרו מה שרומז לקץ, ועם כל זה נסתם גם מהם שהוא סוד ה': פן תשכח את ה' אלקיך סוד שמו התלוי בקץ הפלאות:
הקץ כולל ג' דברים: גן עדן, ימות המשיח, תחיית המתים. בונה ירושלים ה' כעין גן עדן, נדחי ישראל יכנס זה ימות המשיח, הרופא לנשברי לב זו תחיית המתים: וכן באו בב"ר ג' דעות על אמרו אשר יקרא אתכם באחרית הימים: מעלת גוג, בנין בית המקדש, הקץ:
את אשר יקרא בא' לשון קריאה שהקב"ה יקרא וכו' מה שיבא ומקדם אשר לא נעשה:
האספו ואגידה, כשאתם באסיפה אז תזכו לדעת חדשה: האספו לשון טהרה אמרו על הנפשות, הקבצו אמור על הגופים, וכשאתם נכוני' תזכו לסוד היחוד סוד ה': סוד שמע ישראל פעמי' בכל יום, וזהו הקבצו ושמעו ב"י ושמעו אל ישראל וכו': ובזכות שמע יהיה קיבוץ גליות, וזהו מכאן שהיו מפוזרין וכו'. ועוד בזכות אלקותו ית' שיוודע יחודו: סוד השמע סוד הקץ:
שני כל האבות עולים למנין מלכות"ו: היפ"ה בנשי"ם גם כן כמנין הנזכר תק"ב: כימי השמים על הארץ מהלך ת"ק ועם שמים וארץ תק"ב: והוא סוד הקץ: קץ במ"ק עשרה: ונסתרו של שד"י עולה ת"ק: לפי שישראל מיוחדים עם שמו ית' חשב יעקב לגלות את הקץ סוד היחוד, וכיון שנתסלקה ממנו שכינה נתירא וכל כך היה, שאין סוד זה נודע אלא בסוף ועליו אמר בשכמל"ו:
ומשה לא אמרו לפי שהיה עסקו בראשית דבר ולא באחרית, ואנחנו אומרי' אותו בחשאי דרך סוד ולחזק האמונה בקיווי הגאולה:
מק"ש נריח ריח גאולה וחידוש כח בנשמה בסוד היחוד: ולכן אמרו שק"ש צריך שיהיה אצלנו חדש בכל פעם וזה עם מה שנכוון שבסוד היחוד תלוי החידוש והוא הקץ: ולפי שזה עיקר כל התורה וסוד ה' ב"ה לכן ק"ש שקול ככל התורה, וכאלו נקרא כל התורה בק"ש בכוונה זו: וזה עיקר ק"ש, שמע ישראל וכו' זו תורה: בשכמל"ו זו תפלה:
בק"ש יש רמ"ה תיבות רמז שבק"ש נצא מהגלות ביד רמ"ה כמו שכתוב ביציאת מצרים, ונוסיף ג' ע"י הכפל להשלים רמ"ח. לרמוז שנצא מחרם יצה"ר וגהנם שהקורא ק"ש מצננין לו גהנם וכל אבריו נצרפים: וכן אמרו כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב פיפיות וכו', ב' פיות זו תורה וזו תפלה כאמור. ומקול קריאה זו יברחו המזיקים והכישופים. והקול קול יעקב: